"עד שלא ראיתי במו עיני, לא האמנתי", מספרת יעל, תושבת קריית שמונה. “באמצע האירוע נשפכו מים רותחים על תינוק בעגלה. המהומה הייתה גדולה, והתינוק סבל מאוד. אמרו לאבא: ‘אין לך ברירה, אתה חייב לנסוע לבת החולים זיו בצפת כי אין רפואה דחופה בקריית שמונה’. נדהמתי לשמוע זאת. איך זה ייתכן? הרימו את התינוק ולקחו אותו מרחק שעה נסיעה כשהוא צורח צרחות אימים ברכב".



העדות הקשה הזו היא רק אחת מני רבות שמשמיעים תושבי קריית שמונה, שזה חמש שנים נאלצים להתמודד עם היעדר חדר מיון קדמי שפועל מסביב לשעון ונותן להם מענה רפואי דחוף בכל שעה. “פעם הייתה פה שלוחה של חדר המיון של בית חולים זיו בצפת, והיה צוות רפואי שלם: אחות ומזכירה, קרדיולוג, מנתח, נוירולוג, מערכות צילום ורנטגן, שירות תפירה וגיבוס וכל מה שחדר מיון מעניק כשירות לאזרח", מסביר אביחי שטרן, עו"ד וחבר מועצת העיר. “אבל כבר חמש שנים מאז שהוא נסגר, פועל בעיר סוג של מר"מ (מרכז רפואה מיידית). זה מוקד רפואי לילי שנותן מענה לרפואה דחופה בלבד ליותר מ־40 אלף איש. משמונה בערב עד שמונה בבוקר יש פה רופא אחד בלבד, וללא שום ציוד או יכולת טיפול של חדר מיון. בנוסף, יש שעות מתות בלי מענה בכלל. קופות החולים פתוחות עד שלוש או ארבע אחר הצהריים, ובחלק מימות השבוע לא עובדים בכלל אחרי הצהריים, מה שמשאיר ואקום".



תושבי קריית שמונה ויישובי הסביבה, שמאסו בסחבת ובהבטחות להקמת מוקד רפואי חדש לחירום, שירחיב את שירותי חדר המיון הקיים בעיר, נערכים בימים אלה להחרפת המאבק על הזכות לבריאות גם באצבע הגליל ובפריפריה.



שירה, אם חד־הורית מקריית שמונה, היא אחת מהתושבים שחשים את היעדרו של חדר מיון על בשרם. בנה הוא בן 16 ומוגדר כילד בעל צרכים מיוחדים ורגישות בעצמות. כמעט כל נפילה מעמידה אותו בסכנת חיים או בסבל איום, אך הוא נאלץ להמתין עד הבוקר למענה רפואי. “כל נפילה זה שבר ודאי", מספרת שירה. “זה קורה המון שהוא נפגע, ואני חייבת להביאו למכונת רנטגן או לאבחן אם יש שבר. כשאנחנו מגיעים למיון הקדמי הנוכחי, מפנים אותנו מיד לבית החולים זיו, מרחק של 45 דקות נסיעה באמצע הלילה".



שירה עצמה לא נוהגת, מה שמאלץ אותה למצוא מענה להסעה ולפעמים היא מודה שהיא מעדיפה לוותר ולהמתין עד הבוקר. “כבר היו פעמים שהמתנתי לבוקר בלית ברירה כשהילד סובל מכאב בלתי אפשרי", היא מספרת. “את לומדת בעל כורחך לחבוש את היד או הרגל ולתת קיבוע זמני. אם היה פה מענה רפואי רחב וקבוע, זה לא היה קורה. חייבים שיהיה פה מוקד טראומה שידע לטפל במקרים כאלה, וזה מחייב מציאות. יש המון ילדים בעלי צרכים מיוחדים פה, עם אפילפסיה או מצבי חירום תכופים. מספיק שנחש מכיש פה ילד, וזה ייגמר לא טוב".



חשים נשכחים


משנת 1982 פעל בעיר חדר מיון קדמי ששימש כשלוחה של בית החולים זיו בצפת, כלל מכשור רפואי מתקדם, צוות רפואי ורופאים מתמחים והעניק מענה רפואי רחב בחירום זהה לחדר מיון בבית חולים. בין היתר, המיון הקדמי נתן מענה לאלפי פצועים, דאג לפינוים של חיילים וכוחות ביטחון וטיפל בפצועים סורים, בעשרות אלפי המטיילים הפוקדים את האזור וכמובן בתושבי הסביבה. ב־2014 הופסקה פעילותו וצומצמה בהחלטת שרת הבריאות דאז יעל גרמן. משרד הבריאות ביקש ממד"א להפעיל את המתכונת המצומצמת ותקצב אותה ב־ 1.8 מיליון שקלים בשנה. כיום חדר המיון הוא בחסות משרד הבריאות, ומד"א ממשיכה להפעילו בלבד, כשהיא מממנת לטענתה את יתרת הסכום לתפעול שעומד על 1.2 מיליון נוספים. לאחרונה הודיעה מד"א כי בתחילת אפריל תפסיק לממן את חדר המיון הקדמי. לבקשת שר הבריאות, ניאותו במד"א להמשיך עד שיימצא פתרון למצב בזמן הקרוב.



“אם יש כסף לעשות חגיגות עצמאות גדולות, לא עדיף להשקיע אותו בחדר מיון?" חדר המיון הקדמי בקריית שמונה. צילום: אביחי שטרן



כבר בשנת 2016 ו־2017 אישר משרד הבריאות הקמת מוקד רפואי בקריית שמונה שיהיה זהה לזה שקיים בכל הרשויות בארץ כדוגמת מר"מ, כולל הארכת שעות, ואף אישר תקציב של עד 2.5 מיליון שקלים לשנה לצורך הקמתו. אולם התקציב שאושר לא מומש בידי העירייה שאמורה להוציא מכרז ולמצוא מפעיל למוקד. בדיוני התקציב האחרון, ב־2018, לאחר התערבותו של שר האוצר משה כחלון, הוחלט על מתכונת חדשה במסגרת תוכנית נקודתית לקריית שמונה, שלפיה מספר השנים של תפעול המוקד יועלה לארבע שנים ויוקדש תקציב של 10 מיליון שקלים לכל התקופה.



אלא שנראה שמדובר במלחמת גרסאות. בעוד בעיריית קריית שמונה טוענים כי לא קיבלו עד כה שום הרשאה תקציבית, והם מחכים זה שלושה חודשים לאישור התוכנית הנקודתית החדשה בישיבת ממשלה, גורמים בכנסת טוענים כי התוכנית אושרה בכל המשרדים. התושבים מצדם, כאמור, דורשים לחזור למתכונת שבה חדר המיון יפעל 24/7 ולהרחיב את סל השירותים הקיים לזה של חדר מיון בבית חולים.



“חשוב לציין כי החלק שהרשות המקומית נדרשת לממן תוקצב כבר פעמיים על ידי האוצר, ובשנה הראשונה באמצעות כספים קואליציוניים", אומרת ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), אשר מלווה את הנושא זה כמה שנים. "לאחר שהצלחנו לפשר בין משרד הבריאות לרשות המקומית בשל משבר שהיה ביניהם, הגענו לנוסח של מכרז המוסכם על כל הצדדים, שעל הרשות המקומית לקדם. המכרז כולל שירותים נוספים על אלה הניתנים כיום והרחבה של שעות הפעילות. העיכוב בתהליך הביא לכך שכספים שהוקצו - לא נוצלו. אני מקווה כי הפעם, כשהכל כבר בשל, תביא הרשות המקומית את המהלך לכלל יישום".


“המכרז הוארך כבר שלוש פעמים, ובכל פעם נדחה", אומר שטרן. “זה מחדל של הרשות. אם יש כסף לעשות חגיגות עצמאות גדולות, לא עדיף להשקיע אותו בחדר מיון? אני לא מבין את סדרי העדיפויות, ואני גם לא חושב שהעירייה צריכה לממן את חדר המיון לבד. גם המועצות האזוריות השכנות חייבות להשתתף במימון".



בכל החזיתות


חגית, תושבת קריית שמונה, בת 42, מספרת כי הגיעה לחדר המיון הקדמי לפני כשנה עם כאבי בטן עזים. היא אובחנה עם וירוס כלשהו ונשלחה לביתה. “הרופא בדק אותי, אבל אין לו פה שום ציוד מעמיק או אולטרסאונד או רנטגן, ולכן הוא שלח אותי הביתה", היא מספרת. “למחרת הובהלתי לבית החולים באמבולנס לניתוח חירום כשאפנדיציט התפוצץ לי בבטן".



תושבי העיר מספרים על עוד מקרים שבהם היעדר חדר מיון שפועל מסביב לשעון אף גרם לאובדן חיי אדם. כך למשל, מספרים על אישה כבת 65 שלקתה בלבה ונפטרה בדרך לבית החולים זיו משום שאין מענה קרדיולוגי בחדר המיון הקדמי; על בחור צעיר שנחתך בצורה עמוקה ודימם קשות בלי יכולת לתת לו מענה עד כי נאלצו לשלוח אותו באמבולנס לצפת; על ילדה שהתייבשה ולא היה לה מענה בין השעות ארבע אחר הצהריים לשמונה בערב, שבהן קופת החולים בעיר הייתה סגורה וחדר המיון טרם נפתח, ועוד. המשותף לכל הסיפורים הללו הוא בעיקר תחושת התושבים שמישהו שכח אותם.



“אין מערכות צילום, אין מענה להתקף לב שהוא הגורם מספר אחת לתמותה כיום, ו־40 דקות פינוי לבית חולים זה זמן קריטי", מוסיף שטרן. “כאילו לא די בכך שאנחנו פריפריה, עוד באים ואומרים לי: אתה רוצה בריאות? בוא תשתתף. בחיפה יש ארבעה או חמישה בתי חולים וחדרי מיון. האם עיריית חיפה נדרשה להשתתף בהפעלה שלהם? או עיריית טבריה? לא. אז מענישים אותנו כי אין פה בית חולים בגלל כדאיות כלכלית. זה הגיוני?"



"הגענו לנוסח המוסכם על כל הצדדים". ח"כ שאשא־ביטון. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



מי שלקחו על עצמם את המשימה לעורר מחדש את המאבק למען חדר מיון רחב הם דווקא בני הנוער של העיר ושל יישובי הסביבה, שמיניסטים במסגרת תוכנית מנהיגות בשם “קו הזינוק" שמבקשת לשנות מציאות בפריפריה ולעודד עשייה אזורית. ביחד עם התושבים ואגודת הסטודנטים של מכללת תל חי, הם מבקשים לשפר את סוג השירות ואיכות המענה הרפואי שניתנים בחדר המיון הקדמי וכמובן להאריך את השעות של המענה הקיים. “אנחנו עובדים בעיקר מול הציבור", מסבירה נעה איפרגן משאר ישוב. “הציבור לא מספיק מחובר ומשמיע את קולו, וחשוב שייכנס למאבק. אנחנו מאמינים שצריך להעיר גם את צעירי האזור שיובילו את השינוי".



לצורך כך, פתחו הצעירים דף פייסבוק, ובו הם קוראים לציבור לשתף ממצוקותיו ומחתימים את הגולשים על עצומה. היום הם יפתחו במחאה אזורית נרחבת בצמתים שתימשך חודש וחצי ותסתיים בהפגנה גדולה שתדרוש פתיחה של חדר מיון חדש ורחב. בינתיים הם עובדים במרץ כדי לגייס כמה שיותר גורמים בכל החזיתות ולהידבר עם העירייה והממשלה. “זה מצב לא לגיטימי לחלוטין", אומרת עדן יעקובוביץ, בת 18 מקיבוץ שמיר. “לא הגיוני שנקבל יחס כזה כאזרחים. תושב המרכז לא זוכה לכזה יחס. מדובר פה בפגיעה ממשית ויומיומית בתינוקות, בחיילים, בקשישים ובילדים".



“אנחנו דורשים שהמיון ייפתח 24/7", מוסיפה איפרגן. “שהמכשור יתאים לצרכים של מיון. כיום יש בו רק אינפוזיה או פלסטר. אנחנו מבינים שיש פה ויכוח פוליטי, אבל אותנו מעניינים האנשים שגרים פה והבריאות שלהם בלבד". 



תגובות
מעיריית קריית שמונה נמסר בתגובה: "למרות הנכונות החיובית של משרדי הממשלה, ובראשם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד לפיתוח הנגב והגליל, בפועל הממשלה לא תקצבה את הפעלת המוקד הרפואי בקריית שמונה, ואין בידי העירייה התחייבות תקציבית של הממשלה. אדרבה, מי שאומר שבידי העירייה התחייבויות תקציביות כאלה – שיתכבד ויעביר אותן, ולא יסתפק בטענות מטעות. רק לאחרונה, ולאחר מאמץ של כשנתיים, מטעמם של ראש העיר, סגניו וחברי מועצה, ובסיוע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, ניתנה התחייבות ממשלתית בסך של 10 מיליון שקלים לארבע שנים לצורך הפעלת מוקד רפואי משודרג בקריית שמונה, וזאת במסגרת התוכנית הנקודתית לתקצוב קריית שמונה. כמובן שעד שהתוכנית תאושר בישיבת הממשלה אין ערך להתחייבות, כך שבפועל העירייה לא קיבלה דבר. לאחר אישור ההתחייבויות התקציביות, ניתן יהיה להפעיל בעיר מוקד רפואי ברמה גבוהה, הכולל בדיקות מעבדה וצילומי רנטגן, בהתאם למכרז שכבר פורסם".
 
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פועל מול הנהלת מד"א על מנת להגיע להבנות שימנעו את סגירת המוקד, טרם העברתו להפעלה על ידי זכיין העירייה. בכלל זאת תיבחן הסוגיה התקציבית. במהלך החודשים הקרובים עיריית קריית שמונה תפרסם את תוצאות המכרז להפעלת המוקד לרפואה דחופה שיחל לפעול לאחר מכן".
 
ממד"א נמסר בתגובה: “מד"א מפעיל את המוקד הרפואי בקריית שמונה משנת 2014. מד"א נענה בשלב זה לבקשתו של סגן שר הבריאות הפועל רבות למציאת פתרון והאריך את משך הפעלת המוקד הרפואי בקריית שמונה. לצערנו, לא נוכל להמשיך לממן את שירותי הבריאות מתקציב הארגון, בשעה שמד"א עצמו הינו ארגון החירום היחיד בישראל שאינו מתוקצב או ממומן על ידי המדינה. בקריית שמונה ישנה תחנת מגן דוד אדום שבה פועלים אמבולנס וניידת טיפול נמרץ. בסביבה ישנם אמבולנסים נוספים, כונני מד"א על אופנועים ומסוק הנותנים שירות 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה. יודגש שתחנת מד"א בקריית שמונה הינה נקודת הזנקה שממנה מוזנקים האמבולנסים לקריאות חירום ואינה מיועדת לקבלת חולים או טיפולי מרפאה. היא נפרדת לחלוטין מהמוקד הרפואי הנמצא בסמוך". 
 
ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.