מול הדרמה הגדולה האמיתית המתחוללת בסוריה, מתגמדות הפרובוקציות החדשניות של חמאס מול הגדר ברצועת עזה, אם לא כמעט נמוגות, בתודעה העולמית. מובן שחמאס ימשיך במלאכת השריפות, תוך שאיפה שייהרגו כמה שיותר אנשים, אך גם תוך רצון שלא לדרדר יותר מדי את המצב.



מה קורה בסוריה? להלן התמונה העכשווית בחמש נקודות. ראשית, בפרברים המזרחיים של העיר דמשק מבסס משטר אסד את שליטתו לאחר חודשים ארוכים של לחימה נגד המורדים. "הלחימה", כמו בחאלב בזמנו, הייתה בגדר פשע מלחמה מראשיתה: המטוסים הרוסיים והסוריים הפציצו ללא כל הבחנה את האוכלוסייה האזרחית ואת כל המתקנים הציבוריים. זה קרה יום ולילה, ובעולם לא נשמע ציוץ. להמחשה: תארו לעצמכם את חיל האוויר שלנו מפציץ ללא רחם את העיר עזה במשך חודשים, ומאות אלפים מהאזרחים נסים לעבר רפיח, למשל.



עולות שתי שאלות. הראשונה: מדוע דומם העולם לחלוטין כשהורגים אלפים בפצצות רגילות, וקצת מתעורר כשהורגים מאות בנשק כימי? אין לי תשובה. והשאלה השנייה היא: מדוע אסד השתמש דווקא עכשיו בנשק כימי, כאשר למעשה לא היה לו צורך בכך? השערתי היא שבזה הוא רצה לאותת לכל ארגוני המורדים: זה יהיה גורלכם אם לא תיכנעו, ככה ייעשה לסורים המתנגדים לאסד. ברגע זה, המרחב הדרומי של העיר דמשק נמצא בידי דאע"ש. אין ספק שהם יהיו היעד הבא של ההפצצות, כמו גם כל האזרחים המצויים במובלעת שלהם.



שנית, מתחוללת ותתחולל בימים הקרובים תנועת פליטים גדולה ממרחב דמשק לצפון סוריה. המשטר של אסד מעודד את האזרחים הסונים לעזוב ולנוע צפונה, והרוסים מאבטחים את תנועת המורדים העוזבים צפונה.



החטא הקדמון של אובמה, והבחירה שעומדת בפני טראמפ



שלישית, למעשה כמעט כל צפון סוריה היא עכשיו רצועת ביטחון טורקית עם צבא טורקי. טורקיה של ארדואן הופכת לבעלת החסות של ארגוני המורדים האסלאמיים ושל האוכלוסייה הסונית של הפליטים. דומני שרק החשש הטורקי מהרוסים מונע מהם לנסות להשתלט על העיר חאלב. חלקה הגדול הוא הריסות, והיא נשלטת על ידי משטרה צבאית רוסית.



רביעית, גבולות סוריה מתעצבים בתקופה הזו: הטורקים, כאמור בצפון סוריה, ממערב לפרת (למעט מובלעת כורדית אחת), ולצדם מובלעת גדולה, אידליב, של מורדים אסלאמיים, הנהנים מחסות טורקית. זה בערך %15 משטח סוריה. בצפון־מזרח סוריה, ממזרח לפרת, שולטים הכורדים בתמיכת ארצות הברית. זה כ־%30 משטח סוריה, וכאן מצוי השלל הגדול: בארות נפט וגז. חיזבאללה לקח לו נתח קרקע ברכסים ההרריים של מערב סוריה. ברמת הגולן שומרת ישראל על האינטרסים שלה. בתווך ישנו אסד, המחזיק כ־%50 משטח סוריה. השליטים האמיתיים הם רוסיה ואיראן.



חמישית, נשיא ארצות הברית ברק אובמה התעלם מרצח העם בסוריה ופתח את השער בפני הרוסים. החטא הקדמון הוא שלו. האם טראמפ עומד לחקותו? מצד אחד, הוא רוצה "לברוח" מכל אחריות, לבגוד ולהפקיר את הכורדים שהם היו אלו שעשו עבור ארצות הברית את העבודה השחורה של הבסת דאע"ש. מצד שני, קשה לו להתעלם מהפעלת הנשק הכימי ולהסתפק בפעולת גמול מינורית, ואז "לברוח". מה יחליט?