על רקע ההתנגדות החריפה שמעוררת לאחרונה התוכנית של משרד הבריאות להרחבת סמכויות האחות בקהילה, הוציא בשבועות האחרונים מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, טיוטת חוזר מנכ"ל, שממנה עולה כי ייתכן שבקרוב מאוד לא תוכלו לפגוש רופא משפחה אלא אחות בלבד. המסמך עצמו מסדיר נהלים חדשים בצורה מטושטשת מאוד, שנוגעים למשולש רופא־אחות־מטופל, כאשר הרופא, שמוגדר "מנהל הטיפול", נמצא רחוק מאוד מהמטופל.
מסמך מבולבל וסמכויות לא מוגדרות
במסמך לא מוגדר הכרח לקשר עם המטופלים, ולא מצוין על כמה אחיות (ובעקיפין מטופלים) אמון הרופא, כך שלא ניתן לדעת אם מסגרת העבודה שלו תאפשר את הבקרה הרצויה.
בנוסף, לא ברור אם תוכלו לראות את הרופא גם אם תבקשו זאת, ואילו האחות היא שמוסמכת לאבחן את המטופל. למעשה, מוגדר רק שבקבלתו הראשונית במרפאה יפגוש הרופא את המטופל. במקרה של חולה כרוני, הוא יזכה לפחות לביקור שנתי אחד אצל הרופא. כמו כן, מוגדר במסמך כי "במידה ולא חלה הטבה במצב החולה תוך 72 שעות מהתחלת הטיפול על ידי אחות – יופנה המטופל לרופא".
בטיוטה מוגדר כי "האחות הינה אחראית להחלטותיה ופעולותיה", ואילו באחריותו של "מנהל הטיפול" (הוא הרופא כאמור) לבקר ולתעד בקביעות ובתדירות, שהוא עצמו קובע, את הטיפול הניתן על ידי האחות למטופליו. ההפניה לרופא ולמרפאות המייעצות היא אומנם "בתיאום עם הרופא המטפל", אולם מהות התיאום אינה מוגדרת. בנוסף, אין הסדרה אמיתית של סמכויות האחות המומחית – שנקבעות בנפרד על ידי כל רופא.
שינוי ניכר גם בתחום רישום התרופות: אומנם טיפול תרופתי בחולים באי־ספיקת כליות וכבד יתבצע בהתייעצות עם הרופא המטפל, אך במרבית המקרים היד החופשית היא של האחות, שתהיה לה סמכות להארכת מרשם לטיפול כרוני עד שנה, ללא צורך בביקורת מנהל הטיפול. המשמעות היא שרוקח יוכל לקבל מרשם חתום מאחות, גם אם במשך שנה לא ראה את המטופל רופא. מעבר לכך, לאחות תהיה יד חופשית ברישום תרופות למקרים של טיפול ואיזון יתר לחץ דם והיפותירואידיזם, במחלת ריאות כרונית ואף בטיפול תומך בחולים סופניים.
במקרים נוספים, מסתפקת טיוטת החוזר ב"התייעצות עם מנהל הטיפול", אך מבלי לחייב את הרופא לפגוש את המטופל בפועל. "הפתרון הנוכחי של משרד הבריאות בפועל מייצר מקצוע מתחרה עם הכשרה חלקית מאוד, בתחומים מאוד רחבים", אומר ד"ר אסי סיקורל, נציג רופאי הכפר בהסתדרות הרפואית.
"לתקן שלא לצורך את החלק שעובד היטב"
הוא הוסיף: "אני חושש שזה נעשה לא מתוך הכוונה הנכונה, אלא כדי לחסוך כסף, כדי להעצים מקצוע אחד על חשבון אחר, בלי לחשוב על השלכות הרוחב המערכתיות. זה לתקן שלא לצורך את החלק שמתפקד הכי טוב בתוך המערכת. כשאתה מרחיק את המטופלים מנגישות זמינה אל הרופאים שלהם, אתה מגדיל את הפערים שבלאו הכי גדולים בין הפריפריה למרכז. אולי זה יחסוך כסף למערכת הבריאות, אבל זה לא יהיה באינטרס של המטופלים".
ואכן, עולה שאלה עד כמה באמת חמור המחסור ברפואת משפחה. על פי נתונים מעודכנים של משרד הבריאות: בארץ היום 2,089 רופאים בעלי הרשאה לעסוק ברפואת משפחה (שיעור של 0.237 לאלף נפש), כאשר מדובר בעלייה מגמתית בעשור האחרון, כשלמשל בשנת 2010 היו 1,590 רופאי משפחה (0.207 לאלף נפש).
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על מנת לשפר את זמינות השירות הרפואי, וכן לפעול להעצמת עבודת צוות, בכוונת משרד הבריאות לפעול להכשרת אחיות מומחיות, שיתנו מענה לפניות מטופלים בתחום הרפואה הראשונית. אחיות אלו, שיעברו הכשרה מתאימה, יפעלו כחלק מצוותו של רופא המשפחה המומחה, בכפוף אליו ולצדו ויטפלו במטופלים המשויכים לרופא שבצוותו מוצבים. המהלך צפוי להעצים את רופאי המשפחה ולסייע להם בהתמודדות עם עומס התחלואה של מטופליהם, הנובע מגידול האוכלוסייה והזדקנותה".