"פוטין הוא ידיד אמת של ישראל", אומר הרב הראשי של יהודי רוסיה, ברל לזר, הנחשב אחד האישים המקורבים במוסקבה לנשיא רוסיה, בראיון ל"מעריב המגזין". "ולא רק אני אומר את זה; גם אריאל שרון, שמעון פרס, אהוד אולמרט, משה קצב ומנהיגים ישראלים נוספים שנפגשו איתו במרוצת השנים אמרו זאת. כל אחד שיצא מהפגישה עם פוטין אמר שיש לנו ידיד בקרמלין".
הרב לזר (53), אב ל־13 וסב לחמישה, נולד במילאנו לרב משה לאזאר ורעייתו יהודית, שנשלחו על ידי הרבי מליובאוויטש. בשנת 2000 נבחר לכהן כרבה הראשי של רוסיה, מטעם איגוד הקהילות היהודיות במדינה. את הסמכתו כדיין קיבל בישיבת "תומכי תמימים" בניו יורק. לרוסיה הוא הגיע לפני כ־30 שנים, בשלהי תקופת השלטון הקומוניסטי הקורס, ומאז הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במוסקבה ובקהילות היהודיות במדינות חבר העמים לשעבר.
"הייתה אז תקופה מאוד קשה, והיה כאוס", הוא מספר. אלא שבינתיים השלטון התייצב והתחזק, רוסיה שבה להיות מעצמה עולמית, ופוטין, שהפך לידידו של הרב לזר, מכהן כנשיא רוסיה. "פוטין אוכל מצה כל השנה", מספר הרב לזר. "הוא אומר שזה בריא, ואני מביא לו את המצות".
אני נפגש עם הרב לזר במרכז הקהילתי היהודי הגדול והמאובטח בשכונת מרינה רושצ'ה במוסקבה. לשכתו ממוקמת בקומה השישית בבניין בן שבע קומות, שנחנך בשנת 2000 לאחר שבע שנות בנייה. את המזוזה קבע פוטין, שכיהן אז כראש ממשלת רוסיה. הבניין המרשים מכיל, בין היתר, בית כנסת, שבכל סוף שבוע מתמלא במאות מתפללים, מוסדות קהילתיים ופעילויות לימוד וספורט. האזור שוקק בתי ספר וגנים יהודיים, ולא הרחק משם פועל המוזיאון היהודי, המנציח את ההיסטוריה של יהדות רוסיה. "אחרי שהייתי עם פוטין בביקור ביד ושם בירושלים, הוא אמר לי שצריך להקים מוזיאון יהודי במוסקבה, אבל עם דגש על החיים היהודיים ברוסיה מאז ועד היום", מספר הרב לזר. "פוטין גם תרם באופן אישי משכורת אחת שלו להקמת המוזיאון".
אזור גועש
הראיון עם הרב לזר נערך יומיים לאחר שהרצה בכנס גדול שארגנה עמותת "לימוד" במרכז הקונגרסים קלזמה בפאתי מוסקבה, שאליו הגיעו כ־2,000 יהודים (ראו במסגרת).
אתה מרגיש במוסקבה מתיחות ועוינות כלפי ישראל והיהודים בעקבות מה שמתחולל בסוריה?
"ברחוב יש אהדה ענקית לישראל, שלא השתתפה בסנקציות של מדינות המערב נגד רוסיה, וגם מקיימת קשר טוב עם מוסקבה. ראש הממשלה בנימין נתניהו פגש את פוטין ארבע פעמים בשנה האחרונה".
אתה חושש משינוי מגמה, לנוכח המעורבות הרוסית הגוברת בסוריה, וניגוד האינטרסים שעלול להיווצר מול ישראל, שחוששת מהתבססות איראנית בסוריה?
"רוסיה מבינה מה הפירוש של לשמור על ביטחון של מדינה מסוימת. אין רוסי שיגיד שלישראל אין זכות להגנה עצמית. ברגע שיש סכנה - בוודאי שישראל תגן על עצמה. אני מקווה שהקשרים בין רוסיה לישראל יישארו חזקים".
הרב לזר סבור שפוטין רואה בסיוע לסוריה גם עזרה לישראל. "נוכחתי בעת שפוטין דיבר על סוריה, ולדעתו, הסיוע הרוסי הוא גם לטובת ישראל, כי עדיף לה שמשטר אסד ישלוט בסוריה מאשר דאע"ש. פוטין רואה ומבין את המורכבות הישראלית", הוא אומר.
אתמול הודיע משרד ההגנה הרוסי כי יעביר לסוריה מערכות הגנה מתקדמות נגד מטוסים בזמן הקרוב. שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר השבוע כי אם ייעשה שימוש במערכת ההגנה המתקדמת אס־300 נגד ישראל, היא תפגע בה. על כך אומר הרב לזר: "הטילים הללו לא נועדו לפגוע בישראל, אלא להגן על הסורים מפני מתקפה אמריקאית ומערבית, כפי שאירע לאחרונה".
כיצד קיבלו במוסקבה את התקיפות בסוריה שיוחסו, לפי פרסומים זרים, לישראל?
"התקיפות של ישראל היו להערכתי עם הבנה שלא לפגוע ברוסיה ולשמור על איזון. אני לא מאמין שמה שישראל עושה בסוריה - נעשה ללא תיאום עם רוסיה".
הרב לזר אף רומז שגם הגינויים הרוסיים לתקיפות לא היו חריפים, מה שמחזק את תחושתו שהיה תיאום מוקדם. בזמן שכולם עסוקים במתח הגובר מול איראן, הרב לזר דווקא מבקש להרגיע את הרוחות: "ישראל היא לא המטרה של איראן, שיש לה יעדים חשובים יותר במזרח התיכון. האזור גועש, ולא רק בסוריה. ראינו מה קרה בקטאר ובערב הסעודית. השאלה היא מי ינהל את האזור".
האם ישראל לדעתך מפריזה בחשש מהאיום האיראני?
"המצב מאוד־מאוד בעייתי. ישראל נפלה בין הפטיש לסדן והפכה לקלף מיקוח. בישראל אכן קצת מפריזים בעוצמת האיום האיראני ונותנים לאיראנים יותר מדי כוח. לאיראן יש מטרה אחרת".
לרוסיה יש יכולת לרסן את איראן?
"היא יכולה לעזור, אבל אין לה 100% קונטרול עליה. ראינו שגם 30 שנות סנקציות נגד איראן לא הביאו לתוצאות. ישראל לא צריכה לעמוד בראש המאבק נגד איראן".
פתרון בתוך המשפחה
האנטישמיות הגוברת ברחבי העולם נותנת את אותותיה גם ברוסיה, ומעסיקה את הרב לזר. "באינטרנט יש ניסיונות מדי פעם", הוא אומר. "ראינו את זה בחודש שעבר אחרי השריפה הנוראית שפרצה בקניון בעיר קמרובו שבסיביר, שבה נהרגו יותר מ־60 בני אדם, כאשר היו שהפיצו באינטרנט שהיהודים אשמים. זה קרה לפני פסח. אבל ברחוב לא תרגיש אנטישמיות".
אתה חושש שההסתה האנטישמית ברשתות החברתיות תגיע לרחוב?
"99% מהאנשים ברחוב לא חושבים כך, אבל יש אלמנטים שצריך לשמור עליהם. תמיד יש רצון של הממשלה לעזור נגד האנטישמיות. יש הבנה שהאנטישמיות לא טובה לרוסיה עצמה, ויש אנטי כלפי האנטישמיות".
איך יהודי חרדי מרגיש בעת שהוא הולך ברחוב במוסקבה?
"ישנם אנשים רבים שייגשו לחרדים ויגידו להם 'כל הכבוד'. המצב של יהודי ברוסיה טוב יותר לעומת מצבם של יהודי בצרפת ובמערב אירופה".
וישנה גם סוגיית הגיור. "מאות פונים אלינו מדי שנה בבקשה להתגייר", מספר לזר. "אנחנו מבצעים גיורים לעשרות בכל שנה. ישנם כאלה שרוצים לבקש אולי דרכון ישראלי לאחר שהתגיירו".
איך אתם קובעים את מי לגייר?
"אנחנו עושים סלקציה. בדרך כלל לא נגייר את אלה שבאו ללא זיקה כלשהי ליהדות. אנחנו מגיירים כאלה שיש להם קשר משפחתי עם יהודים, כמו אדם שהתחתן עם יהודייה או שאבא שלו יהודי".
הרב לזר סבור שיש ללכת גם לקראתם של כ־330 אלף העולים ממדינות חבר העמים שאינם יהודים וחיים כיום בישראל. "מבחינה הלכתית, אי אפשר להכיר בהם כיהודים, אבל אני מרגיש שאין פתיחות ואין רצון לעזור להם", הוא אומר.
מה לדעתך צריך לעשות?
"צריך לחשוב איך ללכת לקראתם. עיקר הבעיה היא בישראל, לא במוסקבה".
בין היתר, הרב לזר דיבר בארוחת צהריים משותפת על תקוותו לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים גם בישראל. "צריכים לנהל דו־שיח", הוא אומר. "ישנם שני עולמות – חרדים וחילונים. בכנסים של 'לימוד' רואים את קירוב הלבבות, והלוואי שזה יהיה בכל מקום".
איך מקרבים את הלבבות?
"צריכים למצוא פתרון בתוך המשפחה. אני נגד כפייה דתית. דת וכפייה הן שני הפכים. אי אפשר לכפות לשמור שבת. כשאני מגיע לארץ, אני מרגיש שקיים נתק בין חרדים לחילונים".
ברוסיה קיימת קהילה רפורמית?
"בתי הכנסת כאן הם אורתודוקסיים, אך הם פתוחים לכולם – חילונים וחרדים".
שומרים על קשר
עמותת "לימוד FSU" מקיימת מדי שנה 12 כנסים בעשר מדינות בעולם ליוצאי ברית המועצות לשעבר. לדברי מייסד העמותה, חיים צ'סלר, מאז תחילת הפעילות לפני כ־12 שנה, השתתפו בכנסים עד כה יותר מ־50 אלף יהודים. "היעד הראשון שלנו הוא לשמור על קשר עם היהודים בתפוצות, וחשוב לנו מאוד גם לחזק את הקשר עם ישראל", מספר צ'סלר. "מי שמבקש לעלות – אנו מסייעים לו במידע. כ־20% מהיהודים שהשתתפו עד היום בכנסים שנערכים ליוצאי חבר המדינות גם בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה – עלו לישראל".
"זו הזדמנות לפגוש פעם בשנה יהודים ולהרגיש את האווירה היהודית", סיפרה נטלי ממוסקבה, שהשתתפה בכנס. "ביקרתי בישראל ועוד אחזור".
מישה (35), אף הוא ממוסקבה, סיפר: "אני מחכה כל השנה לאירוע הזה. מאוד מעניין ומרגש להיות בין יהודים ולהרגיש יהדות פעם בשנה".