אתמול הובאה לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק יסודות המשפט - עקרונות המשפט העברי, של יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), שמבקשת להעניק מעמד מועדף למשפט העברי במערכת המשפט הישראלית. על פי הנוסח המקורי של ההצעה, במקרה של לאקונה בחוק הישראלי, יידרשו השופטים לפנות קודם כל למשפט העברי. 



לכאורה, ההפניה למשפט העברי היא רק במקרים חריגים, ועל כן לא מדובר בחקיקה דרמטית. אלא שהחוק הזה מעורר כמה קשיים. המשפט העברי מהווה גם היום השראה לחלק מהחקיקה בישראל. הנוסח המקורי של הצעת החוק ביקש לקלוט למשפט של מדינת ישראל את המשפט העברי כולו, ללא הבחנה בין עקרונותיו השונים וללא התאמה לעקרונות המשפט הישראלי היום, ובראשם עקרון השוויון והזכות לכבוד. החשש הבסיסי ביותר שעלה הוא שהכפפת שיקול הדעת של השופטים למקור משפטי לא שוויוני תביא לפגיעה בזכויות אדם. כבר היום קיימת בחקיקה הישראלית אפליה כלפי נשים, להט"בים ואחרים, במיוחד בתחום המעמד האישי, והכוונת בתי המשפט למשפט העברי בבואם לפרש את החקיקה עלולה להחמיר את האפליה כלפי קבוצות אלה.



הקושי נפתר במידה מסוימת בנוסח העדכני של הצעת החוק. בעקבות ביקורת נרחבת הוסכם כי הפניית השופטים למשפט העברי תיעשה לצד ההפניה למורשת ישראל (הכוללת את כל מקורות התרבות וההגות, כולל המודרניים) ובכל מקרה תהיה בכפוף לעקרונות של חירות, צדק ושלום, מה שאמור להבטיח שמירה על עקרונות החוק המודרני.



אלא שאין בפשרה הזו כדי להוות צפירת הרגעה. גם אם בית המשפט לא יזנח מחר את עקרונות הצדק והשוויון, הרי שחוק המשפט העברי מסמן לבתי המשפט, ולחברה בכלל, את הכיוון הערכי שאליו מבקשים יוזמי החוק להתקדם - העדפת הדת היהודית על פני הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל. מבחינה זו, חוק המשפט העברי מהווה רק חלק קטן ממגמה נרחבת בהרבה. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה מדאיגה של עלייה בפגיעה בחופש הדת ובפלורליזם היהודי ושל הפרדה והדרה מגדריות, הפוגעות בזכויותיהן של נשים לשוויון ולכבוד.



אך מדינה שמבקשת להיות דמוקרטית ופלורליסטית חייבת לכבד את אורח החיים של כלל הקבוצות החיות בה ולהבטיח שלמרות ההבדלים הדתיים והאחרים ביניהן, כולן יזכו להגנה על זכויותיהן ולשמירה על כבודן ועל אורח חייהן. יש לאפשר לדתיים ולשומרי מסורת לקיים אורח חיים דתי, ולאחרים - לקיים אורח חיים חופשי מדת, כל אחד על פי העדפתו, ובלבד שיהיה איזון ראוי ונכון בין הקבוצות השונות. האם חוק המשפט העברי כשלשעצמו מפר את האיזון הזה? לא בטוח. אבל עם שלל המופעים האחרים - יש חשש גדול שכן.



הכותבת היא מנהלת קידום מדיניות באגודה לזכויות האזרח