משרד הבטחון פרסם היום (רביעי) את נתוני הייצוא הבטחוני מישראל לשנת 2017, המצביעים על זינוק של כ-40% לעומת שנת 2016. הגידול החד, המסתכם בכ-9.2 מיליארד דולר, נובע בחלקו המהותי מעסקאות שנחתמו עם הודו, הכוללות בעיקר את אספקת הברק-8 ונעמדות בהיקף של למעלה משלושה מיליארד דולר.
מהנתונים עולה כי מרבית היצוא הביטחוני, כ-58%, נעשה מול מדינות אסיה. 21% מהייצוא היה לאירופה, 14% לצפון אמריקה, 5% לאפריקה ורק 2% לאמריקה הלטינית. את הנתח הגבוה ביותר בייצוא הביטחוני, כ-31%, תפסו מערכות ההגנה האוויריות של ישראל. בתעשיות הביטחוניות בישראל מועסקים כיום, להערכת משרד הביטחון, למעלה מ-150 אלף עובדים.
על העלייה החדה בנתונים אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן ש"בתוך שנתיים הקפצנו את היצוא הביטחוני בעשרות אחוזים. מדובר בהישג בלתי רגיל בכל קנה מידה, שהושג בעבודה קשה ובזכות שורה של הסכמים עם מדינות, שנתנו אמון ביכולות וביצירתיות של משרד הביטחון. ההישג הזה יאפשר לנו להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח, לייצר מקומות עבודה חדשים ובעיקר להבטיח את עליונותו של צה"ל לשנים קדימה".
תא"ל במיל' מישל בן ברוך, ראש אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון, אמר כי מדובר בהישג משמעותי לייצוא הביטחוני הישראלי המעיד, יותר מכל על ההערכה והיוקרה הרבה להן זוכות התעשיות הביטחוניות הישראליות ברחבי העולם. "שנת 2017 הייתה הישג מאוד מרשים למשרד הביטחון ולתעשיות הביטחוניות בייצוא הביטחוני. אין לזה אח ורע, ואין לזה תקדים לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל בייצוא הביטחוני", הוא הדגיש.
חלק מהייצוא, אמר בן ברוך, "נעשה מול מדינות שמייצרות, רוצות ייצור אצלן וכן רוצות אף לייצא לצד ג'. יש בזה גם יתרונות לנו, יש מדינות שהן לא מדינות מיוחדות, אך הן מדינות שאנחנו לא עובדים איתן, ואנחנו יכולים לייצא לצד ג' דרך המדינה אתה אנחנו עושים את השיתוף פעולה". כשנשאל בן ברוך האם ישנן מערכות פיקוח ובקרה האמורות למנוע מהייצוא הביטחוני הישראלי להגיע למדינות עוינות ענה "כמובן שאנו שומרים על היתרונות הטכנולוגיים במדינת ישראל".