מעטים הרגעים שבהם עיתונאי פלילי ניצב במרכזו של אולם בית משפט מחוזי ותוהה בקול רם מה קורה למערכת הצדק שמתמסרת למניפולציות מתוחכמות של נאשמים מפורסמים בתיק צווארון לבן. זו פחות או יותר הייתה הסיטואציה השבוע בקומה העשירית של בית המשפט המחוזי בתל אביב, באולמה של השופטת טלי חיימוביץ - המוערכת, יש אומרים - שם מתנהל התיק המדובר: מדינת ישראל נגד יאיר ביטון ואחרים.

זה לא סתם תיק צווארון לבן מתוקשר אלא תיק פשע מאורגן. נטען בו כי יותר מ־30 מיליון שקל מכספי חברת הבנייה הציבורית ב. יאיר, שבשליטת הקבלן יאיר ביטון, שותפו לשעבר של ראש ארגון הפשע הירושלמי גבי בן הרוש, הוזרמו לנציגי ארגון הפשע התאום - של חברם המשותף, יצחק אברג'ל.

עוד נטען בתיק הזה כי פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד, חברתו הקרובה של ביטון, סייעה לו לשבש את החקירה הפלילית שחשפה את הקשר הזה: גם הבריחה אליו לבודפשט את מסמכי החקירה שהדליף לה קצין המשטרה ערן מלכה; גם תדרכה אותו כיצד לנהוג בחקירה על סמך המידע האסור שחשפה בפניו; וגם שיקרה במצח נחושה לבית המשפט, כאשר גוננה עליו בדיונים על הארכת מעצרו טרם חשיפת הפרשה הגדולה יותר של הקשר בינה לבין רונאל פישר וערן מלכה.

השופטת טלי חיימוביץ. צילום: פלאש 90
השופטת טלי חיימוביץ. צילום: פלאש 90

לשם המחשה, השופטת גיליה רביד חוקרת נאשמים משוחררים ממושכות בכל פעם שהם מבקשים להחסיר דיון או מאחרים להגיע, ואפילו נוזפת בלוחמי יחידת הליווי "נחשון" אם הם מוציאים את הנאשמים העצורים לשירותים או למנוחה במרתף בית המשפט ללא אישורה.

לא כך נוהגת השופטת חיימוביץ, אשר אפשרה למולטי־מיליונר יאיר ביטון להיעדר מאולם בית המשפט על בסיס קבוע, אפילו כאשר שותפו המרכזי לתיק, יצחק אברג'ל, נקרא להעיד נגדו. על דוכן העדים לא פצה ראש ארגון הפשע את פיו ואף הסיר את מכשיר השמיעה שלו בלוויית חיוכו הרחב המפורסם, כאשר הושמעו באולם הקלטות שתיעדו את  שניהם משוחחים על העברת זה וזה להוא ולהוא. הוא נהג באופן דומה גם כאשר התובעת והסנגורים הציגו לו שאלות. אבל תגובותיו של השותף ביטון לסצנה הסוריאליסטית של אברג'ל באולם בית המשפט לא עמדו אז לנגד עיניו הבוחנות של בית המשפט, ואף של נציגי הציבור בקהל המתמחים בקריאת שפת גוף.

בסיטואציה שבה העד אינו מגיב על השאלות ואילו הנאשם המרכזי פטור מהופעה, השופטת אף הסתפקה בהשמעה חלקית של שלוש הקלטות בלבד. החלטתה לא אפשרה לנציגי עקרון פומביות הדיון באולם להתרשם יותר מהקשר הפלילי שנחשף בעבודה סיזיפית של חוקרי יאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית), ושאותו מנסה להוכיח התובעת בתיק, עו"ד עפרה קרמני־אוטולנגי. הכל בשם יעילות הדיון, לכאורה - לקצר לקצר לקצר. פומביות הדיון? עוד נשוב לזה.

הקבלן הירושלמי המפורסם, שהיו לו מהלכים בעיריית ירושלים בתקופת ראש העירייה המושחת אהוד אולמרט, קיבל פטור מהופעה לדיונים גם כאשר הוזמנה לדוכן העדים שולה זקן. מנהלת הלשכה המיתולוגית של אולמרט, שהיו לה יחסים קרובים ביותר עם ביטון, מהמילייה של חבורת הפרוטקציונרים בעירייה, העידה בקצרה לטובתו. אבל גם הפעם נמנעה מבית המשפט ומהציבור הזכות לראות את החיוך הציני של הנאשם, כאשר עדת התביעה זקן היגגה על דוכן העדים וסיפרה  איזה "איש מדהים, חכם, עם הרבה נתינה שמוכר בירושלים כאיש רב חסד" הוא היה מבחינתה.

לבית המשפט הוגשו בחטף באותה הישיבה הקלטות שבהן זקן וביטון משוחחים באינטימיות ממש על מהות הקשר ביניהם, ועל הקשר הקרוב מאוד בין ביטון לבין רות דוד בתקופה שהייתה פרקליטת מחוז לפני המעבר שלה למגזר הפרטי, ולאחר מכן גם במשרדו המושחת של שותפו לעסקים וחברו הטוב רונאל פישר. חרף ההתנגדות של הסנגורים ועדת התביעה זקן להשתמש בהקלטות אשר נמסרו למדינה לצורך הפללה של אולמרט, השופטת חיימוביץ אישרה את הגשת ההקלטות, אבל נמנעה מקבלת החלטה בדבר פרסום תמליליהן.

מובן שביטון לא היה באולם כדי לראות את זקן מתעמתת עם הנאמר בהקלטות, ולפיכך גם התביעה ויתרה על התענוג של חקירה נגדית בנוגע להקלטות בשלב הזה. כך או כך, בחודש דצמבר תמלילי ההקלטות פורסמו בהרחבה על ידי "מעריב־סופהשבוע".

זכות הציבור לדעת?

כוכבת ההקלטות הרלוונטיות של שולה זקן הייתה כאמור רות דוד, שהוזמנה להעיד השבוע אף היא נגד ביטון. צוות ההגנה של דוד מהמשפט המקביל המתנהל בירושלים - שבו היא נאשמת יחד עם רונאל פישר וערן מלכה כי שיבשו את חקירת הפשע המאורגן של ביטון - ביקש מהשופטת חיימוביץ להטיל חיסיון על העדות שלה בתל אביב מפני התביעה במשפט בירושלים. לדבריהם, כדי להימנע מהפללה עצמית טרם מסירת עדותה במשפט בירושלים. אבל כפועל יוצא מכך הם גם דרשו לשמוע את עדותה נגד יאיר ביטון בדלתיים סגורות.

עורכי הדין של דוד, יאיר גולן וד"ר נחשון שוחט, טענו בהקשר זה כי, "העיסוק הציבורי והתקשורתי בענייניה המשפטיים הוא אדיר. חלק לא מבוטל ממנו הוא מגמתי ושלילי במיוחד, מכוון להשחיר את פניה ולהשפיע על תוצאות משפטה. ברור כי בהיעדר צווים שיפוטיים מתאימים לא תישאר עדותה בין כותלי בית המשפט... אם עדותה תפורסם היא תעורר תלי תלים של כתבות ופרשנויות וניסיונות לחרוץ דין... החשש לפגיעה בהגנתה ובזכותה להליך הוגן הוא כפול ומכופל ביחס לכל הליך רגיל".

בסעיף הבא של הבקשה שני הסנגורים היוקרתיים כבר יוצאים למעשה נגד השיטה התקשורתית הנהוגה בישראל ומאפשרת פרסום בזמן אמת מאולמות בית המשפט. לקרוא כדי להאמין. "אשר לזכות הציבור לדעת, יש להדגיש כי אין בבקשה כל הפחתה מחשיבותה העקרונית. השאלה אינה אם זכות הציבור לדעת אלא מתי ובאיזה הקשר". הסנגורים מבקשים שהעדות תפורסם רק לאחר סיום המשפט בירושלים, זה שנמרח כבר שלוש שנים. לפי הקצב שמכתיבים רונאל פישר ורות דוד לבתי המשפט, הוא צפוי להימשך עוד מספר שנים לפחות, אלא אם כן התביעה תתייאש ובוקר אחד יבשרו לנו כתבי המשפט על הסדר טיעון בין הפרקליטות של שי ניצן לבין רות דוד ורונאל פישר.

התביעה, שנואשה כבר מלדרוש לראות את הנאשם ביטון יושב באולם במהלך שמיעת עדויות העדים, ואת זו של השותפה רות דוד בראשם, התנגדה נחרצות גם לבקשה לשמוע את עדות חברתו הטובה בדלתיים סגורות. התביעה ביקשה להסתפק בכך שהדברים שדוד תאמר במשפט בתל אביב לא ישמשו נגדה במשפט בירושלים, ובכך תינתן לה ההגנה המבוקשת מפני הפללה עצמית.

התובעת ציינה כי דוד הודתה למעשה שנפגשה עם ביטון בבודפשט ועשתה שימוש במסמכים שהדליף לה קצין היאל"כ ערן מלכה כדי להדריך את ביטון כיצד לנהוג בחקירת המשטרה שאליה זומן, מה גם שעדי המדינה נגדה בתיק הירושלמי בעצם כבר סיימו להעיד.

מה כבר נותר לה להסתיר? תהתה התובעת קרמני־אוטולנגי. "חוסר הנוחות שייגרם לרות דוד מעצם העיסוק התקשורתי בעדותה אינו מצדיק דלתיים סגורות ואיסור פרסום. לעדים רבים בפרשת ב. יאיר נגרם חוסר נוחות להעיד נגד חבריהם או נגד נאשמים כמו יצחק אברג'ל. באף אחד מהמקרים לא פנתה המאשימה בבקשה לסגירת דלתיים על מנת שעדים ימסרו עדות באופן חופשי... 'באמצעות פומביות המשפט נמנע הרושם שהדין נעשה במסתרים ותוך הפעלת שיקולים זרים, הצדק נראה ולא רק נעשה'", ציטטה התובעת את שופטת בית משפט העליון בדימוס עדנה ארבל.

"דווקא העניין הציבורי והתקשורתי בפועלה של דוד, והביקורת הנובעת מכך על רשויות הציבור, מחייב קיום דיון בדלתיים פתוחות, על מנת שיימנע הרושם שהדברים נעשים במחשכים... רות דוד מבקשת מבית המשפט הקלה מופלגת שעדים אחרים לא זוכים לה. נזכיר כי הגברת שולה זקן בקושי הצליחה להיכנס לאולם בית המשפט נוכח חומת הצלמים, ויצחק אברג'ל נדרש למסור עדות בפרשה זו שבה הוא עצמו מואשם (בדיוק כמו רות דוד, בהליך נפרד - א"ז). המאשימה לא תוכל להסכים למתן הקלה חריגה אשר אינה ניתנת לעדים אחרים".

החסיונות של דוד

העמדה המנומקת של התביעה לא עשתה רושם על השופטת חיימוביץ, שהעדיפה את נימוקיה של רות דוד נגד העוינות התקשורתית וזכותה להימנע מהפללה עצמית, כאילו שהיא לא הפלילה כבר את עצמה עד זוב דם ממש. בהחלטה חסויה שנתנה השופטת יממה לפני הופעתה של דוד בבית המשפט נקבע כי נסיבות הקשר החשאי בין פרקליטת המחוז לשעבר לבין הקבלן העשיר המקושר לארגוני הפשע המסוכנים במדינה, ימשיכו להישאר חשאיות. הפעם מאחורי הדלתיים הסגורות של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

לא הועילו לשינוי ההחלטה דבריהם של נציגי התקשורת, אשר התייצבו למחרת במרכז האולם ותהו בקול רם מה קרה לשופטת שהחליטה להסתיר מהציבור את העדות של הקולגה לשעבר, לב לבו של הקשר הפלילי המדובר, שהפכה לנאשמת הכי מפורסמת במדינת ישראל.

השופטת, שהביעה חרדה להגנתה של רות דוד, קבעה בהחלטתה כי לנציגי התביעה בתל אביב אסור למסור לנציגי התביעה בירושלים את פרטי העדות שתישמע. בהמשך הוציאה מהאולם את העיתונאים והקהל הרחב, אבל באולם נותרה גם נותרה אחת הסנגוריות של רונאל פישר מהמשפט בירושלים, עו"ד ליזי שובל. זה שהיא תדע מה בדיוק אמרה השותפה לדרך על דוכן העדים לא יפגע בהגנה של רות דוד?

פישר עצמו, שכל אותו הבוקר הסתובב במסדרונות בית המשפט בתל אביב, דאג לשמור על עצמו. עוד לפני שהחל הדיון הוא שלח את עו"ד עמית בר לוודא שהוא אינו מוותר בשום אופן על חיסיון ביחסי עורך דין־לקוח שהיה לו עם רות דוד. "כולל מידע שהגיע לאוזניה כתוצאה מיחסי עורך דין־לקוח", טען בפתח הדיון עו"ד בר. "דוד ייצגה את פישר בשנת 2014, אז נודעו לה דברים מפישר על אודות יאיר ביטון. בכל הנוגע לדברים אלו פישר אינו מוותר על החיסיון כלקוח... דוד ופישר לא היו שותפים ממש, אך הם היו קולגות והוא שיתף אותה מתוקף תפקידה אז כעורכת דין".

פישר, החשדן והתחבולן, הופתע בוודאי לשמוע כי חברתו היקרה רות דוד בעדותה החשאית בקומה העשירית הפלילה למעשה את ביטון, או לפחות הכעיסה מאוד את פרקליטו עו"ד איתן פלג. מתברר שחרף כל מה שידענו עד היום, היא מעולם לא חתמה על הסכם ייצוג וייפוי כוח עם ביטון, וגם לא גבתה ממנו שכר טרחה פורמלי, מה שמשחרר אותה מהמחויבות לחיסיון כלפיו בכל הקשור לעדות שלה נגדו, עדות שתימשך בישיבה הבאה.  

בתגובה לפניית "מעריב־סופהשבוע" נמסר מדוברות בית המשפט בנוגע לפטור מדיונים ליאיר ביטון: "נאשם רשאי לבקש שלא להיות נוכח במשפטו, ואין לחייבו לעשות כן, אלא אם נוכחותו נדרשת לצורך הניהול התקין של הדיון או חשיפת האמת. במקרה זה לא התבקשה נוכחות הנאשם, והמאשימה לא העלתה כל צורך ראייתי כלשהו שמחייב את התייצבותו ועל כן לא נדרש להתייצב לדיון".

בנוגע לסגירת הדלתיים נמסר: "העדה רות דוד היא היחידה מנאשמי 'תיק ירושלים' שהעידה בפני השופטת חיימוביץ, ולכן היחידה שבקשתה לסגירת דלתיים התקבלה על ידי השופטת. ההחלטה, המדברת בעד עצמה, ניתנה גם לאחר שנשמעו טענות התקשורת באולם".