להקת "כוורת" נחשבת עד היום ללהקה הישראלית הפופולרית ביותר בכל הזמנים. אומנם היא הוציאה רק שלושה אלבומים, ופעלה שלוש שנים בסך הכול (1973–1976), אך החותם שהטביעה, השפיע על הצליל של אומנים והרכבים שפעלו אחריה. הערב (רביעי), ישודר ב"כאן 11" פרק בסדרה "צליל מכוון", במהלכו קובי עוז יבדוק עם חברי הלהקה המיתולוגית האם הלהקה הייתה יכולה להמשיך להתקיים.



בפרק החמישי, העוסק בנגנים ובלהקות הישראליות, מתייחסים שלושה מחברי הלהקה – דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ויוני רכטר – לסיבות שהובילו לבסוף לפירוקה, ודנים בשאלה מה יכול היה לשמר את פעילות הלהקה עד היום. בין היתר אומר אולארצ'יק כי "כוורת יכלה להמשיך עוד עשרים שנה, אם היה לה מנהיג אחד יוצר וחיילים מאוד מוכשרים. אבל בלהקה הזאת לא היו 'חיילים' אלא יוצרים. הקהל גם התקשה לקבל את מגוון השירים שכולנו כתבנו באלבום השלישי, ומבחינתו הוא רצה לקבל את אותו שיר, רק בדרך קצת אחרת".





דני סנדרסון מוסיף: "הפרידה מכוורת הייתה פרידה מאישה שאתה אוהב. נפרדנו בגלל סיבות גיאוגרפיות. כל אחד היה במקום מוזיקלי שונה ואין כאן נכון ולא נכון. למשל 'היא כל כך יפה' זו מנגינה של יצחק, 'שיעור מולדת' זה של אפרים, 'זהו סוף ההצגה הלילה' זה של יוני, כל השירים האלה יפהפיים, אבל אנחנו איבדנו קצת את הזהות המוזיקלית שלנו, בגלל שהלכנו רוחבית".



אולארצ'יק מוסיף: "בתכנית הראשונה כמעט כל השירים היו של דני. הוא היה הסאונד של כוורת. בתקליט השני אחרים התחילו לכתוב. בתקליט השלישי עוד יותר. התחלנו לאבד קהל ככה, כי הקהל לא אוהב שמשגעים אותו. הוא אוהב את אותו שיר בצורה אחרת. כל כוורת זה שלוש שנים של יצירה. פשוט כל אחד היה אימפריה". וסנדרסון מסכם: "זה נתן את האות לכל אחד להבין שיש לו קול, ועדיף לו להיות מחוץ ללהקה, כדי לפצוח בקריירה, וכך קרה:.



"צליל מכוון", יום רביעי, 30.5.2018, בשעה 21:00 ב-כאן 11 ובדיגיטל