לפני כשבועיים ירד ניר קיפניס ירד לאילת כדי לקיים הבטחה. הדבר היחיד שהציל אותו היה בקבוק של קמפארי שעשה את היאוש יותר נוח

ולחשוב שעד לפני כשבועיים, היה זה הצבע האדום היחיד בחיי. ירדתי עם המשפחה לאילת. כן, אני יודע שהמשפט האחרון טעון הסבר. מה שקרה הוא שפעם, ברגע של חולשה, הבטחתי לקטנה שלי (9) שאקח אותה בקיץ לאילת. אל תשאלו אותי מה קרה, יכול להיות שהייתי שיכור. מכל מקום, כשהגיע הרגע לממש את ההבטחה, ניסיתי לשכנע אותה כמעט בכל ארצות תבל, אבל הקטנה – שכנראה ירשה בכל זאת משהו מאמא שלה, נעמדה על רגליה האחוריות: "הבטחת אילת".

צבע אדום - אבל טוב
צבע אדום - אבל טוב
צבע אדום - אבל טוב כך מצאתי את עצמי צף כקרוטון בתוך מרק-ערסים בבריכת המלון באילת ומאחל לעצמי לטבוע לפני שיתחיל האגדו-דו-דו. על נחמה אחת שהייתה לי עת גיליתי את "המסגר 5", כבר כתבתי כאן, מה שלא גיליתי לכם הוא על הכוח האדום שעל גבו נישאתי כל הדרך לשם. בצעד גאוני ומאוד לא אופייני לי, דחסתי לתוך המזוודה בקבוק של קמפארי! וכאשר חמתה של תמוז תלתה לה באמצע השמיים, ואני הרגשתי איך העובדה ששכנינו מצד מזרח החליטו לקיים תחרות קריוקי על המרפסת עומדת להפוך לדו-קרב בצהרי היום, החלטתי כצעד אחרון של ייאוש לפתוח בדו-קרב בצהרי אדום...! טיפסתי למרכול הקטן שמוכר סודה, עברתי בחדר האוכל כדי לבקש דלי עם קוביות קרח (מתי יפנימו גם במלונות בישראל שמכונת קרח בכל קומה שנייה לפחות היא פשוט מאסט?) שלפתי מהמזוודה את הלימון שטס לו כל הדרך מתל-אביב, ובתוך דקה עמדה על שפת הבריכה כוס צוננת של קמפארי עם סודה, קרח ולימון. במילה אחת: תענוג. בקצת יותר מילים: מדובר בסוג של נס. ממש כך. אני נשבע לכם שהייתי קרוב לבקש צ'ק-אין מוקדם מהמלון המהודר והיקר, להקדים את טיסתי ולשוב תל-אביבה לקול מחאותיה של בתי. במקום זה אירע לי הנס ובקבוק של קמפארי שהיה אמור להספיק ליום אחד, נשאר למשך שלושה ימים! בערב כבר יצאנו לאכול, למחרת הלכנו לצלול עם דולפינים – וביום שלאחר מכן, לשופינג. הילדה הייתה מאושרת ואני החלטתי להקדיש את הטור הזה למשקה שהפך לי חופשה מורטת עצבים – לנעימה למדי. עולם הדרינקים שלנו נוהה לא אחת אחרי אופנות. אבל בתוך כל אלה, כמה טוב לגלות שיש משקה אחד שנשאר צעיר לנצח, חוצה דורות וטעמים, הכוכב הבלתי מעורער של הקיץ – על שפת הבריכה, הים או סתם על המרפסת. משקה שמאזן את היום, שסופח את החום וש... (סליחה על החריזה המתמשכת), הלוואי שיישאר המזכרת היחידה בקיץ הזה לצמד המילים: "צבע אדום".