הבירולוג גדי דבירי קופץ ראש לתוך החבית הכי תוססת בגזרת האלכוהול ועושה לכם קצת סדר בראש וגם בסגנונות הבירה השונים. והפעם: בירת סטאוט…

בפעם הקודמת עסקנו בסגנון הפורטר. תזכורת: השנה היא 1722, בחור בשם הרטווד מבשל לראשונה בירה חזקה מעט, בצבע חום שקלעה בול לטעם הקהל. הבירה התחבבה בעיקר על הסבלים, פועלי הנמל האנגלים, שצרכו ממנה כמויות רבות ושמה השתנה ל-Porter Beer. במרוצת הזמן הפכה הפורטר לבירה הנפוצה ביותר בלונדון ועשרות מבשלות התחרו על השוק. עכשיו בואו נדבר על סטאוט.

תחת השם סטאוט נמצאות וריאציות רבות של הסגנון. הידועה ביותר היא הסטאוט האירי היבש... (צילום: יח"צ)
תחת השם סטאוט נמצאות וריאציות רבות של הסגנון. הידועה ביותר היא הסטאוט האירי היבש... (צילום: יח"צ)
תחת השם סטאוט נמצאות וריאציות רבות של הסגנון. הידועה ביותר היא הסטאוט האירי היבש... (צילום: יח"צ)

המונח Stout, שבתרגום חופשי משמעו "חסון", תיאר במאה ה-18 גרסה חזקה יותר של כל סגנון בירה שהוא. הפורטרים, שבושלו עם רמות אלכוהול גבוהות יותר, נקראו בשפת המקור Stout Porter, ועם הזמן יוחד המונח Stout לתאר את סגנון בירת הפורטר החזקה יותר.

גינס
גינס

בשנת 1755 פותח בחור צעיר מבשלה באירלנד בה הוא מבשל בירות מסוג ALE. ארבע שנים מאוחר יותר חותם הצעיר על חוזה לרכישת מבשלה נטושה בסנט ג'יימס גייט בעיר דבלין לתקופה של 9,000 שנה. מיד מתחיל אותו צעיר לבשל במבשלה החדשה בירות מסוג ALE, ביניהן גם בירת פורטר. כעשר שנים מאוחר יותר יוצא משלוח היצוא הראשון משערי המבשלה. בשנת 1799 מחליט אותו צעיר להפסיק לבשל כל סגנון בירה אחר ולהתמקד אך ורק בבישול הפורטר שזכה אז, כאמור, לפופולאריות רבה.

עם השנים מפתח הבחור מתכונים לפורטרים חזקים באלכוהול – סטאוט פורטר, ובשנת 1820 מתחילה המבשלה להתייחס לבירה שהיא מייצרת כ-Stout בלבד. שמו של הבחור היה Arthur Guinness. בשלהי המאה ה-19 יוצאת המבשלה של ארתור גינס בקמפיין שיווקי אגרסיבי שבין היתר מציג את יתרונותיו הבריאותיים של הסטאוט שלהם תחת הסלוגן "Guinness is good for you", אך עקב דרישה מצד השלטונות נאלצה החברה להפסיק ולהשתמש בסלוגן הזה.

שחורה אני ונאוה

בירות סטאוט
בירות סטאוט
עם השנים גדלו מכירותיה של גינס וכיום נמזגות בכל יום מעל 10 מיליון כוסות גינס, בלמעלה מ-150 מדינות ברחבי העולם. למרות שמבשלות רבות מייצרות בירות סטאוט, הפך המותג גינס, בעזרת הקמפיינים השיווקיים האגרסיביים שלו, לשם נרדף לסגנון הסטאוט. תחת השם סטאוט נמצאות וריאציות רבות של הסגנון, כאשר הידועה ביותר מביניהן היא הסטאוט האירי היבש, אותו סטאוט שנקשר עם שמו של גינס.

מדובר בבירה כהה מאוד, כמעט שחורה, בעלת טעמים חזקים של קפה אספרסו חמצמץ הנובעים משימוש בגרעיני שעורה קלויים, בכמויות גדולות. מרירות הבירה הנה גבוהה בדרך-כלל וזו מגיעה, בנוסף לכשות, גם מהגרעינים הקלויים. הגיזוז של הבירה נמוך וכך גם רמת האלכוהול, בסביבות 4.3%, כאשר בדרך-כלל נראה אותה מוגשת עם תערובת חנקן ופחמן דו-חמצני על-מנת לשמור על רמת הגיזוז הנמוכה.

עוד סוגי סטאוט

Extra Stout - עם אחוזי אלכוהול קצת יותר גבוהים, בסביבות ה-6%, וטעמי קלייה מרוככים יותר. Imperial Stout - סטאוט חזק מאוד באלכוהול, מעל 8%, עם טעמים חזקים של פירות יבשים, קפה ושוקולד מריר. סוג זה בושל לראשונה באנגליה עבור הצאר הרוסי. Oatmeal Stout - סטאוט בתוספת של שיבולת שועל ההופך את הבירה לעשירה וקטיפתית יותר. Sweet Stout - סטאוט מתוק יותר, הידוע גם בשם Milk Stout עקב השימוש בסוכר חלב על-מנת להמתיק את הבירה.

גינס
גינס

שם: סטאוט צבע: שחור אלכוהול: 4.0% עד 10% (במקרים מסוימים) מרירות: גבוהה גיזוז: מתון שמרים: אייל טעמים: טעמי לתת קלוי, קפה אספרסו (בגרסאות הפחות יבשות), שוקולד מריר, ופירות יבשים טמפרטורת הגשה: 4 עד 7 מעלות כוס: פיינט אנגלית קלאסית מותגים המשווקים בארץ: גינס, מרפי'ס, אוהארה'ס, בלאק קאב, ועוד מספר לא מבוטל של סטאוטים מתוצרת מבשלות מקומיות, ביניהן: מלכה, דנסינג קאמל, שיטה, שפירא, אייסיס, ללה, גליל, באסטר'ס, ג'מס, מוסקו ועוד.