מעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יאיר גת התארח בהשקת יינות בציר 2013 מסדרת אסמבלאז' של ברקן. היה לגמרי שמייח, רק שבפעם הבאה הוא מעדיף שישלחו לו את היינות ישר הביתה. אפשר גם עם טייק-אוויי...
חילופים של מנכ"ל ושל יינן ראשי, בכל יקב באשר הוא, הם לא עניין פשוט, במיוחד כשמדובר ביקב גדול ומשמעותי כל-כך כמו יקבי 'ברקן'. איך שלא יהיה, את לוח השנה העברי זה ממש לא מעניין. הימים שלפני ליל הסדר, התקופה החמה ביותר של מכירות היין בישראל, לא מחכים לחפיפה מסודרת. הם הגיעו, כמו שהם עושים כל שנה, ויין שלא יימכר בהם עלול לחכות במחסן עד ראש-השנה הבא. אולי אפילו עד פסח הבא. אז מה עושה יקב שצריך להציג לפני החג יינות שעשו ייננים שכבר לא עובדים בו? מה עושים ייננים חדשים שצריכים להציג יינות עם חתימות של אחרים? ראינו בעבר מספר פתרונות לדילמות האלה, חלקם מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות. בהשקת יינות בציר 2013 מסדרת אסמבלאז' הלכו יקבי ברקן בכל הכח על פתרון באמצעות גרסה המקומית של דוקטרינת ההלם.
אסמבלאז' היא סדרה של שלושה בלנדים שמטרתה המוצהרת היא ביטוי האופי האזורי... (צילום: אלירן אביטל) אסמבלאז' היא סדרה של שלושה בלנדים שמטרתה המוצהרת היא ביטוי האופי האזורי... (צילום: אלירן אביטל)
אני חבר בחברת עצמי
אל חלל בעייתי מבחינה אקוסטית, נדחסו כתף אל כתף וראש אל ראש, עשרות כתבי יין, בלוגרים, עיתונאי צרכנות, כתבי רכב, אנשי תקשורת ובעלי פרופילים ברשתות חברתיות. הייננית היוצאת - עירית בוקסר-שנק, נפרדה מההמון הסוער בסרטון וידאו שהיא הקליטה מראש, והיינן הראשי הנכנס - עידו לוינסון, הוסיף כמה משפטים קצרים, והעביר במהירות את השרביט אל שורת הייננים (מצטער, לא הצלחתי לשמוע את השמות המלאים של כולכם), שכל שאחד מהם הציג בתורו, יין אחד מסדרת אסמבלאז'. בתוך כך, היה עלינו להתמודד עם שטף של מנות לא רעות בכלל, שהחלוקה שלהן בין השכנים לשולחן התגלתה כמאמץ לוגיסטי ופסיכולוגי מורכב. מה נראה לכם? שבתוך המהומה הזו אפשר לטעום יין?
בדיוק בשביל זה לקחתי את הבקבוקים החדשים הביתה. אחרי שהם התקררו ואני נרגעתי מההלם, ישבתי לטעום אותם בחברת עצמי. סדרת אסמבלאז' שהושקה לראשונה בבציר 2001 , ושזהו הבציר השניים-עשר שלה, היא סדרה של שלושה בלנדים שנוצרו מכרמים משלושה אזורי גידול שונים: תל צפית שבשפלה, הרי ירושלים והגליל העליון. המטרה המוצהרת של היינות בסדרה היא ייצור וביטוי האופי האזורי.
ברקן, אסמבלאז', צפית 2013
התחלתי עם צפית 2013, שנעשה ברובו מענבי מרסלאן, בתוספת קלדוק, פינוטאז' ומלבק, מכרמים בגובה 100-150 מטרים מעל פני הים. היין, שהתיישן שנה בחביות, הוא הילד החריג בסדרה, לכן קשה שלא לחבב אותו. יש לו ריחות לא שגרתיים, ויחד עם זאת לא מאוד נקיים של אדמה, פירות יבשים, פירות אדומים בשלים, עץ חדש, עשבי תיבול, תה ירוק, טבק, קפה ותבלינים מתוקים. המבנה שלו מלא ועסיסי והסיומת ארוכה מתקתקה ומתובלת.
מחיר: כ-79 ₪
ברקן, אסמבלאז', איתן 2013
הענבים מהם נעשה 'איתן 2013' מגיעים, כמה פואטי, מכרם בקריית ענבים. מדובר בבלנד טיפה יותר מסורתי של קברנה סוביניון, מרלו וסירה, שהתיישן שנה בחביות. אם 'צפית' הוא הילד החריג, 'איתן' הוא הילד הטוב. יין עם ריחות ידידותיים של מחטי אורן, פירות שחורים ותבלינים מתוקים, מבנה מוצק, מרקם מלוטש, טעמים מתובלים וסיומת ארוכה. כמו ילדים טובים אחרים, הוא עושה כל מה שצריך, וכמוהם הוא גם קצת משעמם.
מחיר: כ-79 ₪
ברקן, אסמבלאז', ריחן 2013
הילד השלישי בסדרה הוא הילד הכי מופרע בגן של ברקן. זה שמושך לילדות בצמות ובועט בסייעות, אולי זה בגלל שאף אחד לא מצליח להבין אותו. היין שנעשה מענבי קברנה סוביניון, מרלו, סירה ופטי ורדו מהגליל העליון והתיישן שנה בחביות, הוא סגור מאוד, ובקושי משחרר קצת ריחות של פירות אדומים ושחורים, עשבי תיבול, וניל וקלייה. המגע שלו עם החך אגרסיבי, הטעמים ירקרקים עשבוניים והסיומת מתקתקה ועשירה.
מחיר: כ-79 ₪
הבלגאן הכרוך בחילופי הגברי ביקב ככל הנראה יסתיים בקרוב. האם סדרת אסמבלאז' הוותיקה תשרוד את הסדר החדש? ואם כן מה יקרה לה? ואם לא, כמה הפסדתי כשפתחתי את בקבוקי הבציר האחרון שלה, במקום למכור אותם כפריט אספנות? לשאלות הללו כמובן שאני לא יכול לענות, אבל לשאלות קלות יותר כמו: "איפה אתה אוהב לטעום יינות חדשים?", יש לי תשובה מוכנה מראש: בבית.
