גל'ס קיטצ'ן: כנפיים בקוניאק

גל סידס מאוד אוהב לבשל עם אלכוהול. כלומר, כל הזמן הוא מבשל עם אלכוהול, אבל רק לפעמים הוא זוכר להוסיף אותו גם לאוכל. והפעם: כנפיים בקוניאק…

הפעם נחרוג מהנורמה. הנורמה האישית שלי בדרך-כלל לא כוללת כנפיים. למעשה, כנפי עוף היו פריט שתמיד הייתי משתדל להימנע ממנו. מן בומרנג בשר רכרוכי, שמצליח איכשהו גם להיות שרוף וגם להיות נא מבפנים, עם השפיץ הצדדי המוזר הזה עדיין מחובר, ואיזה נוצה בתור בונוס. כשהגדולים היו מתבדחים ביניהם: "בואו נעשה קצת כנפיים לילדים", אני הייתי נעלב.

הכל השתנה אחרי הצבא כשחציתי את הגבול המקסיקני לגוואטמלה. במקסיקו יש אוכל מדהים, מגוון, צבעוני ומלא בטעמים וריחות שונים מכל מה שמוכר לנו. משם והלאה, בערך עד קולומביה, אוכלים בעיקר עוף, אורז ובננות ירוקות. הונדורס, ניקרגואה, קוסטה ריקה ופנמה, לכל אחת מהן מטבח שונה עם ניואנסים מגוונים משלו ומנות דגל כמובן, ובכולן ראיתי תופעה שלא חזרה על עצמה לפני או אחרי - סטריט צ'יקן.

הסטריט צ'יקן הן כמו מכונות פופקורן ענקיות על גלגלים באמצע הרחוב, רק מלאות עד הקצה בעוף מטוגן. בכל מקום תראו אנשים אוכלים ביד אחת ומחזיקים חמגשית עמוסת כנפיים בשנייה, וריח של טיגון בכל פינה. בין טאקו להמבורגר אין אפשרות להתחמק מהעופות החמים והפציחים ושם מסעי בדרכי העוף החל.

מי יתנני עוף

בתור ילדים שיצא להם להתפנק בצ'ייסר-פה-צ'ייסר-שם של הזהב הצרפתי בגבולות הארץ (בתקופה שלפני הורדת מחירי משקאות המדף העליון בחסות הלפיד), מעבר לים שמחנו על היכולת לכלות בקבוקים שלמים של קורבזייה, רמי מרטן, מרטל, וכל קוניאק שבא ליד. על בטוח שתינו גם כמה מזויפים, אבל היי, מה הכיף אם לא. ככה הכרתי לראשונה את השילוב של קוניאק וכנפיים, לא על-ידי רוטב מתוכם, יותר על-ידי השילוב של ביס-שלוק. היה כיף ובקולומביה כבר חזרתי לאכול כמו בנאדם והנושא נשכח מליבי. עד ש...

בשנת 1996 שיחרר הראפר מאסטר פי את אלבומו החמישי "Ice cream man" ובתוכו הלהיט "Mr ice cream man". האלבום זיכה את מאסטר פי בפלטינה כפולה והכתיר אותו בתור המלך החדש של הדרום. פי הוא סנדק הדירטי סאות', סגנון שילך וימשיך לגדול בשני העשורים הבאים ועדיין מתחזק משנה לשנה ומייצג בעיקר את אזור ג'ורג'יה וטקסס.

למה חשוב לדעת את זה? כי בג'ורג'יה, יותר נכון באטלנטה, מאוד אוהבים כנפיים. מאוד. למעשה, זה המאכל הרשמי של העיר. וראפרים אוהבים לשיר על מה שהם אוכלים. תאמינו לאקשן ברונסון, ריקוון, או אפילו ביגי. אז לא מפתיע שמכיוון הדרום מתחילים לצוץ להם שירי הלל לכנף. גם קוניאק הם אוהבים הראפרים האלה, וגם עליו הם שרים, וככה נולד לו מחדש השילוב של קוניאק וכנפיים. לפחות בעולם שלי.

זה כל-כך מצחיק לבשל קוניאק עם כנפיים. זה לעשות הפוך על הפוך על הפוך. בזמן שרוב האנשים לוקחים נתח בשר משובח שבמשובחים ומבשלים אותו בתוך יין זול ומחמיץ, אנחנו ניקח אחד הנתחים הפשוטים ביותר ונפנק אותו באמבטיה של קוניאק צרפתי מובחר, כי אנחנו גנגסטרים.

שימושים: טיגון, אפיה, על-האש, עישון, ציר.

קווים לדמותו: השם די אומר הכל, זו כנף של תרנגולת. על אף שמדובר בנתח די פשוט וזול, עדיין - לכו לקצב טוב שייתן לכם כנפיים יפות ונקיות, בלי נוצות, ויחלק לכם אותן לשניים.

אל תהיו אנשי מערות - אל תבשלו כנף שלמה. כנפיים אמורות להיות מחולקות ל-Drums ו-Flats ואתם תחליטו מה מהם יותר אהוב עליכם.

על אף שהדרך הפופולארית ביותר להכין כנפיים בארץ היא על המנגל - היא זו שגם הרחיקה אותי מהכנף למשך שנים רבות, ולכן אנחנו נטגן את האמא שלה כמו שעושים במדינה האדירה ביותר בעולם, ונגיש אותה עם התוספות הקלאסיות של אזור בופאלו – סלרי ורוטב גבינה כחולה.

כנפיים בקוניאק / מתכון

מה צריך? (לנשנוש סביר לשני סועדים)

לכנפיים

קילו כנפיים נקיות ומחולקות (עם העור, מן הסתם) תערובת תבלינים: מלח, פלפל, קייג'ון, צ'ילי גרוס, כמון, פפריקה מעושנת, אבקת שום (2 כפיות מכל דבר)

שליש כוס קוניאק טוב. קורבזייה, למשל (לא לרמות!) כוס מיץ תפוזים גרידה מתפוז אחד כף חמאה 3 שיני שום מלח פלפל מעט רוטב צ'ילי / ריבת תפוז

לרוטב הגבינה הכחולה

כף גדושה של גבינה כחולה (דנבלו, רוקפור או סטילטון למשל) 300 גרם גבינת שמנת סמיכה (לא סימפוניה וכאלה, שמנת-שמנת מהמעדנייה) סלרי אמריקאי מלח פלפל

מה עושים?

קבלו בונוס

המטרה של הרוטב במקר הזה היא לחתוך טיפה את המתיקות והחריפות של הכנפיים עם טעם יותר בהיר וחמצמץ, וזה בהחלט עושה את העבודה. אבל הרוטב הוא ממכר ברמה שאני ממש לא אכעס אם הוא יופיע לי פתאום בכריך חביתה, או אפילו לצד סרדינים.