שמנו לחברי מועצת סנהדרינק 300 ₪ ביד וביקשנו מהם לקנות לעצמם יין לחג. קבלו את הבחירה של חיליק גורפינקל...
לא תמיד יש לי כח ל'פרויקטים' של אתר סנהדרינק המכובד, הגם שאני נמנה, כך סופר לי, על כותביו. האשמה נעוצה, כמובן, בי. גם את ה'פרויקטים' שהמצאתי אני בעצמי, איני מחבב במיוחד, אם לא מיד בהתחלה, הרי שכמה שבועות אחר-כך הם נמאסים עלי. אני לא אוהב פרויקטים. זה מזכיר לי את פרויקט הלביא. שאין לי כמובן, שום קשר אליו. אבל את הפרויקט הנוכחי, לא אתן לעצמי להחמיץ. לא בגלל שהוא מוצא חן בעיני יותר, ובטח שלא התפקיד שהוטל עלי בו. מיד אסביר...
כפי שהוסבר לי, נבחר קומץ קטן (ומכובד? הרי, גם אני כלול בו) מבין כותבי האתר, לבחור יינות לחג. ולא סתם לבחור - לקנות יין ב-300 שקל. החל מעשרה בקבוקים (30 שקל לבקבוק, למאותגרים מתמטית. יופי של מחיר) ועד בקבוק אחד. שלוש מאות שקלים, טבין ותקילין, עבור בקבוק יין אחד. ודווקא עלי, מי שחושב שאסור, ממש אסור, להוציא סכום כזה על בקבוק יין, לא אחד ואפילו לא שניים, הוטלה משימת הבקבוק האחד.
יכול להיות שעיסוקי האובססיבי ביינות בורגון בחודשים הקודמים, יינות שאינם זולים במיוחד, בלשון המעטה, הוא שהשית עלי את הגזרה הזו? ובכן, זה המקום להבהיר. לא שילמתי על היינות הללו. הוזמנתי ללוגמם בחברה טובה במיוחד. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה כטובה מספיק לבזבז 300 שקלים על בקבוק יין אחד, היא מתנה חגיגית במיוחד לחברים טובים. או ליל הסדר. וזה עכשיו.
האמת היא שגם ליל הסדר אינו סיבה טובה. הרי אף אחד שם לא באמת יעריך את זה. לא אצלי ולא אצלכם. כי מי שיתעלק על הבקבוק יהיה תמיד זה שהכי פחות 'מבין'. מה יש להבין ביין? כלום. רק שיהיה טעים. ולא יקר מדי. אחרת כל הטעם נעלם. אני יודע, זה נשמע כמו התחסדות טהורה, במיוחד כשזה מגיע מפיו של מבקר יין. שזה מה שאני בעוונותיי. מה לעשות, כל אחד צריך להתפרנס ממשהו.
אחרי שאמרתי את כל זה, וקלקלתי את כל השמחה, לא נותר לי אלא לקבוע, שוב, ששורשים ד', כמו כל שאר היינות של יקב ויתקין, כן, זה היין וזה היקב שבחרתי, הוא בומבה של יין. אמנם אני אישית מעדיף את היינות הזולים יותר של היקב, ולא רק בגלל מחירם השפוי, אלא משום שטעמם הרבה פחות עמוס ודחוס, כפי שקורה ביינות דגל שכאלה, ועדיין, מדובר ביין שהוא הרבה יותר מראוי.
הבלנד המקורי של ענבי קריניאן ופטיט סירה מכרמים בוגרות, בתוספת סירה, פטי ורדו ואפילו קצת קולומבר לבן, הוא בומבה של יין. נכון, הוא כאמור מאד עמוס וכבד, אבל לא מתוק מדי, לא עצי, לא מתחנף אלא שוב, כמקובל בויתקין, יצירה עצמאית, מקומית, נועזת ומקורית. יין מורכב ומרתק שמוכיח שוב שאפשר לנסות וליצר גם אצלנו משהו שהוא שלנו. אין יום מתאים יותר לחגוג בו את הניסיון הזה מאשר ליל הסדר. חג שמח.
יקב ויתקין, שורשים ד' 2010. מחיר: 300 ₪