לקראת פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך היין" בוחרים חברי המועצה את הפייבוריט שלהם. והפעם: אבירם כץ עם מק'אלן 12...

אני אוהב מק'אלן. אני לא יודע למה, אבל אני אוהב. אני יכול לנסות לחשוב למה אני כל-כך אוהב מק'אלן, דווקא מק'אלן, אבל בעצם בשביל מה? מה הטעם? אני לא שתיין וויסקי גדול. רוב הזמן חם לי מדי מכדי ליהנות מכוסית וויסקי טובה.

יש לו סטייל, כמו שהייתי רוצה שיהיה לי סטייל. ואני יודע שאין לי הרבה סטייל... (צילומים: יח"צ)
יש לו סטייל, כמו שהייתי רוצה שיהיה לי סטייל. ואני יודע שאין לי הרבה סטייל... (צילומים: יח"צ)
"יש לו סטייל כמו שהייתי רוצה שיהיה לי, אבל מה לעשות - אני יודע שאין לי הרבה סטייל..." (צילומים: יח"צ) אני גם לא כזה מבין גדול בוויסקי, בטח לא ביחס לוויסקולוגים המחוננים שיש לאתר הזה להציע. אבל אני אוהב מק'אלן. מאוד אוהב. ולא ממש יודע למה. אפשר לדבר על דודי הזיקוק הקטנים והייחודיים של מק'אלן, אלה עם הזווית האלכסונית. אפשר לדבר על האזור בו שוכנת המזקקה, מהוותיקות בספייסייד, ואפשר לדבר כל העניין הזה עם היישון בחביות שרי, ואז המעבר לחביות ברבן. אבל לא בא לי לחפור על זה.
וויסקי מקאלן 12 - בקבוק.jpg
וויסקי מקאלן 12 - בקבוק.jpg
אני חושב שכל עולם האלכוהול, והוויסקי אולי במיוחד, מושפע הרבה מכל ה'מסביב', מכל מיני מיתוג ופרסום. אנחנו מה שאנחנו שותים, ואנחנו שותים מה שאנחנו רוצים שיחשבו שאנחנו. אולי בגלל זה אני שותה מק'אלן. וויסקי עם הרבה פאסון ונוכחות, מורכב ומעניין, אבל לא מעיק ולא אגרסיבי. הוא גברי למדי, אבל גברי בחליפה. לא שרירן מנופח וגס כמו כל המעושנים האלו, שבהתחלה נורא התלהבתי מהם. עכשיו אני פשוט מעדיף להצית סיגריה לצד וויסקי אלגנטי, במקום לקבל את העפר שחורך לי את הגרון עם כל שלוק. והמק'אלן- אני מדבר על גרסת ה-12 הבסיסית - לא צריך להיסחף - יושב לי בול על המשבצת הזו. לא סתם מכנים אותו ה"רולס רויס של עולם הוויסקי". יש לו סטייל, כמו שהייתי רוצה שיהיה לי סטייל. ואני יודע שאין לי הרבה סטייל. רוב הזמן אני מסתובב בטי שירט, מכנס קצר וכפכפים. שותה לאגר פשוטה ווודקה. אבל לפעמים גם לי בא להיות גבר כזה, אלגנטי בחליפה. לנהוג ברולס רויס. לשבת בבר, לצדי אישה יפה, לשתות וויסקי ולסגור עסקת נדל"ן באירופה. או לקנות וילת נופש בפרובאנס. אבל רוב הזמן בקושי יש לי כסף לשלם את השכירות על דירת 2.5 חדרים בעיר. רולס רויס אולי תהיה לי בגלגול הבא. בינתיים הסיריון החבוטה שלי עדיין מצליחה לשנע אותי ממקום למקום, וגם ככה רוב הזמן אני מעדיף לתפוס מונית. אבל אישה יפה יש לי, ווויסקי אני יודע לשתות - בלי עין הרע. וגם היא. ויותר מזה אני לא צריך. אולי רק עוד סיבוב, אם אפשר. * פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך-היין": 24.12.15, 20:00, דרך היין, דרך השלום 9, תל-אביב. עלות למשתתף: 75 ₪, מתוכם 10 ₪ זיכוי לרכישת וויסקי מהמותגים המשתתפים בפסטיבל. מחיר מיוחד לחברי מועדון 'דרך היין': 50 ₪, מתוכם 15 ₪ זיכוי לרכישת וויסקי מהמותגים המשתתפים בפסטיבל. למידע נוסף: 072-2222002