ניר קיפניס הגיע מתל-אביב לבאר-שבע עם ציפיות נמוכות, אבל רגע לפני שהתייבש, הזמין גינס והתאהב בפשטות של המדבר...

"רכבת צפון" הוא מסוג המקומות שאפשר להכיר בשני אופנים: אם אתה סטודנט באוניברסיטת באר-שבע, או אם אתה, נו טוב - אין באמת דרך שניה - אלא אם כן אתה מתנדב להרצות בפני סטודנטים באוניברסיטת באר-שבע. האמת? אין עוד מקום בבירת הנגב שקל כל-כך להגיע אליו מתל-אביב: יורדים בתחנת האוניברסיטה ("צפון"), הולכים כמאה מטרים ופונים שמאלה לשדרות בן-גוריון, וממשיכים עד לקצה מגרשי הספורט עד שרואים שלט של "אגאדיר" - מה שהתחיל פעם מזמן בסניף קטן במעלה המדרחוב של נחלת בנימין, והשאר היסטוריה...

ברגע שהבנתי שאין פה מזגן רציתי למות, אבל בדיוק באותו הרגע הבחנתי בקצה הבר בברז של גינס... (צילומים: יח"צ)
ברגע שהבנתי שאין פה מזגן רציתי למות, אבל בדיוק באותו הרגע הבחנתי בקצה הבר בברז של גינס... (צילומים: יח"צ)
ברגע שהבנתי שאין פה מזגן רציתי למות, אבל בדיוק באותו הרגע הבחנתי בקצה הבר בברז של גינס... (צילומים: יח"צ) רצה הגורל והגעתי למקום שחלקו פתוח לשמי הנגב זרועי הכוכבים, דווקא ביום החם ביותר המתועד במקומותינו בעשורים האחרונים... במילים אחרות: משווע למזגן. במקום זה הבחנתי בתצוגה, מרשימה לכשעצמה, של מאווררי-תקרה... האמת? בשנייה הראשונה רציתי למות. ממש כך. אבל באותו הרגע הבחנתי בקצה הבר בברז של גינס. הייתי יכול לכתוב כאן שהתנפלתי עליו כמו הלך במדבר הצמא לקצת מים חיים, אבל במחשבה שנייה - המילה "כמו" מיותרת. הברמן מצדו, סיפר לי בעיניים בורקות ש"גינס" היא הבירה האהובה עליו. בהתחלה הייתי מעט חשדן: יש לא מעט מקומות הומים בתל-אביב שמצליחים לדפוק כהוגן את הגינס שלהם באכסנה או במזיגה לא נכונה - ומי מבטיח לי שדווקא כאן, בפאב-סטודנטים בבאר-שבע... רק שהתנשאות התל-אביבית שלי נעלמה עוד לפני שהגשתי את הכוס לשפתיי. הגינס מזוגה כהלכה בשני שלבים, עם ראש קצף נאה וסמיך, עם הלוגו פונה כלפיי ואפילו על תחתית תואמת - והטעם - ת ע נ ו ג. באמת, אחת הגינס הטובות שיצא לי לשתות לאחרונה במקומותינו. תפריט האוכל של המקום מבוסס על המטבח של אגאדיר מעבר לקיר, מה שאומר שהמבורגרים, צ'יפס, טבעות בצל וכל מה שסטודנטים עוד יכולים להרשות לעצמם בגילם הצעיר ונטול משקל היתר ועודף הכולסטרול. על קיר אחד מכסה מסך ענק (לפני ההרצאה שלי הקרינו את המשחק הרביעי בדרבי הכדוריד של ראשון-לציון על אליפות המדינה - אירוע ספורטיבי שהיה מרתק בהרבה מכל מה שיכולתי לומר) והמוזיקה, אם לשפוט על-פי מה ששמעתי בטרם התחלתי להרצות, נעה על המנעד המבורך שבין דייויד בואי לרולינג-סטונס. עוד אני לוגם מהבירה בשלווה, לקח אותי אחד מהבעלים לסיור קצר, אל סיפון עץ שעומד להפוך לפינת ישיבה ירקרקה מחוץ למקום ואל תוכניות המיזוג שקורמות גז ומדחסים ממש כעת חיה ויהפכו את המקום לנעים עוד יותר, גם בחודשי הקיץ הלוהטים. הייתי יכול לעצור כאן ולתייג את ההנאה שלי כמשהו שהיה יחסי לציפיות הנמוכות שאיתן צעדתי מתחנת הרכבת, אלא שבכך הייתי עושה עוול למקום הזה שאשכרה החזיר לי את האמון בדור שכבר קרוב בגילו לגיל ילדיי מאשר לגילי. במקום שבו שומעים מוזיקה טובה ומוזגים גינס כהלכה, יכולים לקרות אך ורק דברים טובים!   "רכבת צפון". שדרות בן-גוריון 2, מרכז הספורט, באר-שבע