חיליק גורפינקל אוהב לשבת, או לעמוד, אצל מתי ולהתבונן בקהל השתיינים. משהו השתנה, או אולי זה רק הלב שמזדקן?
כשקיבלתי את המדור הזה (וכן, אני יודע שזה משפט הפתיחה הכי נפוץ אצלי. תקפצו לי), הרהרתי ביני לביני ואחר-כך אפילו שיתפתי את פרנסי האתר במחשבה המוזרה הזו, הגעתי למסקנה המוזרה (או לא כל-כך מוזרה) שמה שהכי הייתי רוצה לכתוב עליו הוא על המקום של מתתיהו לנדשטיין, הלא הוא אדון מתי. זה המכונה אצל הנוער "מתי המקלל". כינוי שברבות הימים אומץ בחוש עסקי מפותח (כך אני חושד) אפילו על-ידי מתי עצמו.