זיו לנצ'נר התארח באחד מערבי ה"גורמה בר קונספט" של הייניקן בערב שבישל השף הפלסטיני כאמל השלמון

אם מסתכלים בחצי הכוס, אפשר לראות בהיינקן בירת לאגר ממוצא הולנדי, קלה ונשתית כנהרות ברחבי תבל. אם מתעמקים יותר, מגלים שכיאה למותג בינלאומי מוביל בימינו, היינקן אינה רק בירה ירוקת-בקבוק, אלא גשר ל"הרפתקאות בעולם התרבות, האמנות והקולינריה" כפי שמכריזים משווקיה.

125 שקל שילם כל סועד לארוחה ערבית רבת-מנות, אבל בואו לא ניסחף מראש בפנטזיה מזרחית... (צילומים: יח"צ)
125 שקל שילם כל סועד לארוחה ערבית רבת-מנות, אבל בואו לא ניסחף מראש בפנטזיה מזרחית... (צילומים: יח"צ)
125 שקל שילם כל סועד עבור ארוחה ערבית רבת-מנות, אבל בואו לא ניסחף מראש בפנטזיה מזרחית... (צילומים: יח"צ) בתרגום חופשי, זה אומר פעילויות מקוריות דוגמת מעבדת "היינקן סו ויד", שהעלתה על נס את שיטת הבישול בוואקום בתוך שקיות פלסטיק המשכשכות באמבט או בקיטור, וגם סדרת ערבי הקונספט החדשה, Heineken & Zou Bisou. הבר התל-אביבי המבוקש הזה, שנקרא בשמו של שיר צרפתי שהפך לסמלה של הסדרה "מד מן" ונסתפק בזה, ברשותכם, יקיים מעתה, פעם בחודש, ערב קונספט "בר-גורמה" שבו יארח בכל פעם סו-שף מעניין. ארוחה מיוחדת תותקן, קונספט תואם ייתפר, 100 סועדים זריזים יבטיחו את מקומם, והעולם יהיה מקום מעניין יותר - ובוודאי קונספטואלי יותר - לחיות בו. יריית הפתיחה הדהדה החודש, בערב שבישל השף הפלסטיני כאמל השלמון, שנמל הבית שלו הוא מסעדת טורקיז במלון סנט ג'ורג' במזרח ירושלים. 125 שקל שילם כל סועד לארוחה ערבית רבת-מנות, אבל בואו לא ניסחף מראש בפנטזיה מזרחית: בשל ממדי המנות, מדויק יהיה להגדיר את הסעודה המגוונת כארוחת טעימות. נגיסות, אולי. עם זאת, זהו כנראה מחירו הסביר של המחיר הצנוע. המקום, מה אומר לכם, הוא היכל קיטש מודע ומעוצב בתשומת-לב נגזרת. רטרו וינטג'י מאובזר כראוי, בהרבה אדום, בריפודים פרחוניים - חצי סלון של סבתא רומניה, חצי בורדל, באסוציאציה המוגבלת שלי. היתה מוזיקת D.J צוענית רועשת, שהתחלפה בדאנס ערבי, שקלט יופי את רקדנית הבטן המרטיטה שהפציעה בשלב מסוים ושימחה לב ועוד איברים. כי מד מן או לא מד מן, אנחנו במידל איסט, יא זאלאמה, ובמיוחד הערב. כן, האוכל. רוח טובה שרתה על כמה מהמנות, והטובות שבהן היו טובות בהחלט מהשגרתיות שאנחנו מכירים במסעדות הערביות בישראל. יצוינו נקניקיות כבש זעירות ברוטב לימון, שמנות ומצוינות, וגם לבנה עם אגוזים ופלפל שאטה, וגבינה עם עלי זעתר חרפרפים. בכלל, לשילובי גבינה וחריף הגיע הזמן שניתן כבוד רב יותר. כיסוני השיש ברק הפתיעו בנוסח (רוטב עגבניות ופיסטוקים) ובמרקם (ניוקי שכזה), והיו חביבים למדי. בגדול, ארוחה לא רעה של מנות קטנטנות. בגדול עוד יותר, כלומר, קונספטואלית, ריחף בעיניי שעטנז סגנונות במקום שגם ככה משועטנז. המגניבות הטרנדית כאן מתאמצת משהו וגם במבלים דבק ריכוז משתדל נורא להיות "נכונים". וזה ממש לא נורא, אבל בטח לא משוחרר. מצד שני, עזבו אותי. לא הבירה מרירה, אלא כנראה אני. ואולי הבעיה שלי היא בכלל קונספט - העובדה שאין לי.   Heineken & Zou Bisou, ערבי שף. בן יהודה 186, תל-אביב.  054-3880000