הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'צפרירים'...

לורי גדלה בניו יורק בשנות השבעים, ניגנה על כינור, רקדה וקפצה מכיתה לכיתה עד שהחלה ללמוד בקולג' בגיל 16. בגיל 20 עלתה לישראל, לבדה, במסגרת תכנית חילופי סטודנטים. "עשיתי עלייה למדינת ישראל אחרת מזו שהיא היום. בשבילי זו היתה הזדמנות להיות יהודייה בלי דת. התאהבתי. לא צריך היה להוכיח כלום, פשוט להיות יהודייה".

"אני רוצה שהפרי יהיה הכוכב ביין. אני לא רוצה יין שיספק חוויה של מיץ נגרים..." (צילום: freeimages.com)

יקב צפרירים - אווירה אא - צלם רן בירן
1. בבגרותה עבדה לורי כמאיירת, והתמחתה ברישומים של ממצאים ארכאולוגיים אותם ניתן לראות במוזיאון ישראל. עבודותיה הן עבודות דיו ריאליסטיות, המעניקות חיים לכלים מהעבר הרחוק. לימים, בעיות רפואיות בידה מנעו ממנה לאייר, ורק לאחר 12 שנים חזר אליה התפקוד התקין. כאשר לא יכלה לצייר, פנתה לורי לעריכה ולהפקת ספרים.

2. באותה עת היתה פריחה של יקבי הבוטיק בארץ, ובהשראתה החליטה לורי ללמוד עשיית יין ביקב שורק, אצל ניר שחם. "הבנו ששורק, האזור בו אנו חיים, מתאים לגידול ענבי יין איכותיים ורצינו לנסות לעשות יין, פה, אצלנו בבית", היא מספרת. "הגישושים בשנים הראשונות באו מהלב, ללא מחשבות עסקיות״, ושייקה, בן-זוגה של לורי, מוסיף: "אין כמו להירגע עם כוס יין בסוף היום. אני שותה חצי בשביל הטעם וחצי בשביל הבריאות".

3. וכך, במקביל לעשיית היין בשורק, החלו בני-הזוג לעשות יין גם בביתם במושב. "הבציר הראשון היה עם המון התרגשות, ממש התעלות הנפש", מתארים לורי ושייקה. מלאת התרגשות מתארת לורי כיצד בראש-השנה לוקחים ענבים, שופכים למפריד-מועך וזה מתחיל. "זה יצור חי שמשתנה לנגד עיני. זה בלתי יאומן. אני מתכננת לאיזה כיוון ללכת בהכנת היין, איזה יינות אני רוצה לעשות, ואז אני מקבלת את הפרי ומנסה להבין מה הענבים רוצים להיות".

4. לורי שואפת לעשות יינות מאוזנים, עם חמיצות טובה ועם נוכחות אלכוהול מתונה ובלתי מורגשת. "ביין שלי אני חווה את נוף ילדותי, את יערות צפון-אמריקה. אני מוצאת בו נוכחות של ארזים, אוכמניות, פטל ותפוחים. אני רוצה שהפרי יהיה הכוכב ביין. אני לא רוצה יין שיספק חוויה של מיץ נגרים", היא אומרת בנחישות.

5. לגבי בחירת זני הענבים עבור היין היא טוענת כי "יש יינות שצריך לעשות עבור הקהל. קברנה טוב, למשל, הוא יין מבוקש. ואז יש את היינות שאני רוצה לעשות. למשל לשחק עם בלנד טוב, לשים שיראז בשביל הפלפול, פטי סירה כדי לקבל תחושת מנטה וקברנה סוביניון בשביל ליצור עמוד שדרה ליין. זה יין שהוא מעניין בעיניי", היא מודה.

6. לורי עושה את הזינפנדל המרתק ביותר בארץ, שתי חביות בלבד, ועם ארומה מפתיעה ודרמטית. לורי ושייקה קוראים לו 'הכוסברה של היין'. או שממש אוהבים או שלא מתחברים״. לטעמי הוא פשוט נהדר.