מעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יאיר גת השתתף בטעימת אורך מיוחדת שנערכה לרגל השקת שני היינות החדשים של 'יקב יתיר'. שלא במפתיע, היה בהחלט מפתיע...
טעימות של יין אחד, שנעשה ביקב אחד, בשנות בציר שונות, שנקראות גם טעימות 'אורך', הן אירועים די נדירים ואפשר להבין את זה. לא הרבה יקבים מחזיקים ארכיון מסודר, שמאפשר טעימות כאלה, וחלק מאלה שמחזיקים ארכיון, מעדיפים לשמור אותו לעצמם. אחרי הכל, לטעימות 'אורך' אין משמעות צרכנית או תקשורתית. רוב הבקבוקים שנפתחים בהן ממילא קשים עד בלתי ניתנים להשגה. הטעימות הללו הן סוג של מסע בזמן, במהלכו אפשר לנסות להבין את מה שקורה ליין בבקבוק ולפעמים - גם את ההבדלים בין שנות הבציר. לכבוד ההשקה של 'יתיר פטי ורדו 2013' ו'יער יתיר 2013', שמכיל שלושים ושניים אחוז פטי ורדו ושישים ושמונה קברנה סוביניון, החליטו אנשי יקב יתיר להקדיש טעימת אורך ליינות פטי ורדו, מבציר 2008 ועד 2013.
יקב יתיר - בטיפול נכון אפשר לעשות ממנו יינות עשירים, מרוכזים ועזי טעם, בניכוי הכבדות האופיינית לזנים כמו קברנה סוביניון... (צילומים: יח"צ) בטיפול נכון אפשר לעשות ממנו יינות עשירים ועזי טעם, בניכוי הכבדות האופיינית לזנים אחרים...(צילום:יח"צ)
פטי ורדו, כמו שכתבנו כאן לא פעם בעבר, הוא זן ששימש בעיקר כתבלין וכתוספת צבע ליינות בורדו. בארצות פחות מסורתיות ויותר חמות כמו אוסטרליה, ארגנטינה וישראל, התחילו לעשות ממנו יינות זניים. היינן ערן גולדווסר אמר בתחילת הטעימה כי רבים מתייחסים לזן הזה כאל "סופר קברנה סוביניון", וכתוסף אנרגיה לבלנדים. "בסך הכל זה נכון", הוא הוסיף. זה הרי מה שהוא עושה ל'יער יתיר'. למרות זאת, בטיפול נכון אפשר לעשות ממנו יינות עשירים, מרוכזים ועזי טעם, בניכוי הכבדות האופיינית לזנים כמו קברנה סוביניון.
יתיר
יצאנו לדרך עם היין הצעיר ביותר, מבציר 2013, שהולך ומסתמן כאחד המוצלחים בעשור הנוכחי. היין שופע ריחות של פירות כהים, מתוקים, ועסיסיים ועשבי תיבול, מתובלים במעט ריחות שוקולד, עשן ולחם קלוי. הוא ממלא את הפה בטעמי פרי בשל מאוזנים בחמיצות טובה והסיומת שלו סמיכה ועשירה. אחיו הבוגר, מבציר 2012 הלוהט, הציג ריחות מוצקים מרוכזים וירקרקים יותר, והנוכחות המתפרצת של הפרי הצטמצמה מעט לטובת קצת יותר ריחות של פרחים ותבלינים. במפגש עם החך התגלה יין הרמוני, מאוזן ונעים, בעל סיומת קצרה ומתובלת בנגיעה חכמה של קפה ושוקולד.
היין מבציר 2011 התחיל להציג פנים אחרות: ניחוחות מפותחים מעט ומורכבים יותר של פירות יבשים ופרחים, ונוכחות מורגשת יותר של עץ. המבנה שלו היה מוצק וכבד משל קודמיו, המרקם מחוספס מעט והסיומת ארוכה, מרחפת ומהנה במיוחד. פטי ורדו 2010 שבא בעקבותיו היה לטעמי השלם מכולם. הוא התחיל עם ריחות מאופקים ומרתקים של פירות יבשים, פרחים וגומי שרוף, והמשיך עם מרקם מלטף, חמיצות נהדרת וסיומת רכה, מהנה ומורכבת.
יתיר
אתם יודעים איך זה. אחרי השיא, אפשר רק לרדת. ליין מבציר 2009 היו ריחות מקסימים של פרחים יבשים ועשבי תיבול, אבל הנוכחות הבולטת של החבית המרירה והמבנה הזוויתי והקשוח, קצת הפריעו. אחיו הבוגר, מבציר 2008, הציג בעיקר שלד מוצק וחמיצות גבוהה, על חשבון הפרי שהלך ונעלם. אם אפשר היה לחבר בין האנרגיה של 2013, העשבוניות של 2012, הסיומת של 2011, ההרמוניות של 2010, ריחות הפרחים של 2009 והנזיריות של 2008, ליין אחד, אני חושב שהוא היה מושלם. אם הייתי צריך לבחור אחד מהם, הוא היה כנראה 2010.
חתן השמחה השני של יקב יתיר היה 'יער יתיר 2013', יין שלא באמת זקוק למילים הטובות שלי. מדובר באחד היינות הישראליים המרשימים והייחודיים ביותר שאפשר למצוא, שזוכה מדי בציר לציונים גבוהים במיוחד ממבקרי יין בינלאומיים. כרגע, נראה כי מדובר בהצלחה נוספת של בציר 2013. היין, שהתיישן ארבעה-עשר חודשים בחביות, הוא כרגע רענן מאוד, עם ריחות טובים של פרי אדום וסגול, תבלינים ועשבי תיבול, מבנה מוצק וטעמים מלאי חיים. יין גדול, שרק עוד כמה שנים אפשר יהיה ליהנות ממנו באמת.
