מחזיר אהבות ישנות

אבירם כץ נזכר בימים הקשים שעברו עליו כשנאסר עליו לשתות בירה מסיבה רפואית וביום המאושר שבו הפר את עצת רופאיו וחזר לאהבה הישנה - גינס

בירה. כולם כותבים על חוויות שקשורות לבירה, ורק לי, כך נדמה, אין שום חוויה שקשורה לבירה. יש לי אינספור חוויות וסיפורים על על וודקה, על וויסקי, טקילה (במיוחד 'תהילה'...), שרטרז, קוניאק. אבל בירה? בירה זה תמיד ה'ליד' שלי. לספר על 'חווית בירה' נדמה לי כמו לספר על 'חווית מים'. לא שחסרים סיפורים שהתחילו עם גולדסטארים אצל מתי, אבל האשמה לא נעוצה בבירה, כי אם בזופות של הוודקה, או במנזר שהמשכנו אליו אחר כך.

אהבה ישנה. גינס אבל בכל זאת, כשאני חושב על בירה אהובתי, אני לא יכול שלא להיזכר בפעם בה אני והבירה התאחדנו מחדש אחרי חודשים שהופרדנו בעל כורחנו. אי שם במהלך השירות הצבאי אובחנתי כחולה קרוהן (כן חברים, זו האמת: השתחררתי מהצבא באמת בגלל סיבה רפואית, ולא בגלל שאני כזה סמולן קיצוני), מה שגרר כמה אשפוזים ומשטר קפדני של משהו כמו עשרה כדורים ביום. לא יודע מה אתם יודעים על קרוהן, (ובנינו יש מחלות סקסיות יותר לקרוא עליהן), אבל התפריט המומלץ לחולה הקרוהן כולל הימנעות מוחלטת מכמה מאבות המזון הרוחניים של האנושות: אוכל מטוגן, שומנים, קמח, והגרוע מכל - הימנעות מאלכוהול וסיגריות. כך מצאתי עצמי, בגיל 20, ילד שהתגייס לצו הראשון עם פלאסק מלא וויסקי, עם איסור לשתות אלכוהול. מה שמדהים הוא שבאמת עמדתי באיסור הזה. טוב נו, מה אני משחק אותה כזה גיבור, באמת סבלתי מכאבים אז, ויותר משאהבתי את המשקה שנאתי את הזונדה, ואחרי פעם אחת שתקעו לי את הדבר הנורא הזה באף נשבעתי שלעולם לא עוד. אפילו שזה מגיע עם מורפיום על חשבון הבית. כך עברו להם חודשים ללא טיפה אחת מהטיפה המרה. לאט לאט התחיל להימאס עלי כל הקטע הזה של 'להיות חולה', ושמישהו יגיד לי מה לאכול ומה לא. למזלי היו רופאים שהבינו עם מי יש להם עסק, וכיוון שקרוהן נחשבת למחלה פסיכוסומטית למדי, הוחלט שמשחררים קצת את הרסן. עכשיו נסו להיזכר בפעם הראשונה ששתיתם בירה. אל תשחקו אותה גיבורים, זה לא היה לכם טעים. בדיוק כמו קפה, או וויסקי, או סקס. זה טעם שלוקח איזה רגע להתרגל אליו, אבל איזו חוויה זו, הפעם הראשונה שהאלכוהול הזה מחליק בגרון! עכשיו תבינו מה קרה לי, אני כבר ידעתי היטב טעמה של הבירה מהי, אבל שכחתי באמת את הטעם הזה על בלוטות הלשון. ואז היא הגיעה, קרה וכהה, גינס מהחבית בגינה של "שושנה ג'ונסון" עליה השלום באלנבי. מיד קפצה לי לראש שורה של בוקובסקי, "בירה היא דם מתמשך/מאהבת מתמשכת". כמו חבר טוב שלא ראית שנים, אבל ברגע הפגישה כאילו מעולם לא נפרדם. התחושה הייתה כמו הפעם הראשונה שאתה שותה בירה, אבל זה אשכרה טעים לך מהשלוק הראשון. כמובן שמאז ועד היום אותה גינס היא הבירה הכי טובה ששתיתי בחיי. עצמתי עיניים, שלוק, שקט, חיוך. נו, ומה עם הקרוהן אתם שואלים? מאז, פחות או יותר, התחלתי לדבוק בתפריט תזונה שאפשר לקרוא לו "מה לא לאכול ולשתות בשום אופן אם יש לך קרוהן". לאט לאט הפסקתי לחלוטין עם הכדורים, תוצאות בדיקות הדם רק הלכו והשתפרו, ואין עוד אשפוזים ואין שום כאבים. אולי הגיע הזמן להכניס את הבירה לסל התרופות? BEERS 2014 – תערוכת הבירה של ישראל – הינה האירוע השנתי המרכזי של ענף הבירה שמרכז אליו את מבשלות הבוטיק הישראליות, יבואני הבירה ומותגי פרימיום מכל העולם. התערוכה תתקיים במתחם התחנה, 11-9 בספטמבר, בין השעות 23:00-18:00.