ישראל ביתנו תביא לאישור ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב הצעת חוק לפיה ייגזר עונש של עד חמש שנות מאסר למי שיתעד פעילות של חיילים בשטחים בכוונה "לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה" ועד 10 שנות מאסר למי שכוונתו לפגוע בביטחון המדינה. הצעת החוק נועדה למנוע שימוש בסרטוני וידאו בנוסח הסרטונים שמעלים לרשות החברתיות פעילים של "בצלם", "שוברים שתיקה", ארגוני החרם למיניהם ואחרים.
על פי הצעת החוק, האיסור יחול על הפצת תכני הצילום ו/או ההקלטה ברשתות החברתיות (לרבות "פייסבוק", "טוויטר", "וואטסאפ", "אינסטגרם" ועוד), ו/או בתקשורת הממוסדת (לרבות טלוויזיה, רדיו, עיתונים ואתרי אינטרנט). העובר על הוראה זו בכוונה לערער את רוח חיילי צה"ל ותושבי ישראל, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים."
הצעת חוק, אותה יזם יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, תובא בתמיכתו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן. לאחר שהושגו הסכמות בנושא שיאפשרו את אישורה בוועדת השרים. בדברי הסבר להצעת החוק נאמר כי "כבר שנים רבות שמדינת ישראל עדה לתופעה מדאיגה של תיעוד חיילי צה"ל, באמצעות צילומי וידאו וסטילס והקלטות שמע, ע"י ארגונים אנטי ישראליים ופרו פלסטיניים, כגון: 'בצלם', 'נשות מחסום ווטש', 'שוברים שתיקה' וארגוני BDS שונים".
"החיילים לא צריכים לחשוש מאיזשהו ארגון שמאל"
"במקרים רבים, הארגונים מבלים ימים שלמים בסמוך לחיילי צה"ל בהמתנה קצרת רוח לפעילות שניתן לתעד בצורה מוטה ומגמתית ובאמצעותה להטיל קלון על חיילי צה"ל", נאמר בדברי ההסבר, "התיעוד נעשה לרוב, תוך הפרעה לפעילותם השוטפת והמבצעית של חיילי צה"ל, ואף לעתים תוך הטחת האשמות ועלבונות בפניהם. כאמור, התיעוד הוא מגמתי וערוך בצורה חד צדדית, שמטרתו אחת – לערער את רוח חיילי צה"ל ותושבי ישראל".
עוד נאמר בדברי ההסבר כי "מרבית הארגונים הנ"ל נתמכים ע"י עמותות, ארגונים וממשלות בעלות אג'נדה אנטי ישראלית מובהקת, אשר משתמשים בתכנים המגמתיים האלה לשם פגיעה במדינת ישראל ובביטחונה. על כן, החוק המוצע מבקש לאסור לאלתר את פעולות התיעוד של חיילי צה"ל, למען ביטחונה של מדינת ישראל".
יוזם החוק, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, אמר: "הגיע הזמן לשים סוף להפקרות הזאת, לא ייתכן שכל פעיל או ארגון שמאל, אשר נתמך ע״י ישויות זרות, יקבל גישה חופשית ויתעד באין מפריע את חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם. עלינו מוטלת האחריות לספק לחיילי צה"ל את התנאים האופטימליים לביצוע תפקידם, מבלי שיצטרכו לחשוש מאיזשהו ארגון שמאל שיפיץ את תמונתם לשם עשיית שיימינג והטלת קלון עליהם".
"פחד העריצים מהתיעוד"
בתגובה נמסר מתנועת "בצלם": "אם הממשלה מתביישת בכיבוש, שתפעל על מנת להביא לסיומו. בכל מקרה, תיעוד ויזואלי של החיים תחת כיבוש יימשך. זו עובדת חיים ששום הצעת חוק מטופשת לא תצליח לשנות". מארגון שוברים שתיקה נמסר: "מכל שלל הניסיונות של ממשלת המתנחלים להשתיק את האלימות של הכיבוש, זה אולי המטופש מכולם. לנסות לחוקק חוק שמתחרה בהתקדמות טכנולוגית, מעיד על עומק המשיחיות והאטימות. החוק ההזוי הזה אמנם כלל לא רלוונטי לחיילים שוברי שתיקה, אבל ממשלת המתנחלים מוזמנת מצדנו לנסות גם לכבות את השמש. את הכיבוש לא ניתן יהיה להעלים, ותמיד יהיה תיעוד ועדויות שינסו להתמודד עם ההכחשה והשקרים של הימין, עד שהכיבוש ייגמר".
חה"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) אמרה כי זהו "פחד העריצים מהתיעוד! מי שמפחד מתיעוד האמת, מבין טוב מאוד את עומק השפל והאכזריות אליו הוא הגיע. הצעת חוק הזו מהווה הודאה ברורה של ממשלת ישראל שמה שהיא עושה בשטחים הכבושים מהווה פשעים חמורים ועלול לסבך אותה משפטית ומוסרית. אולם יותר מזה, הצעת חוק מסוכנת ובלתי דמוקרטית זו, מכשירה את השטח לפשעים רבים שעוד יבוצעו נגד העם הפלסטיני, ונותנת למכונת הדיכוי אור ירוק להמשך ההפרות הבוטות בזכויות האדם מבלי לחשוש לתת דין וחשבון".
תומא-סלימאן הוסיפה כי "במקום סיום הכיבוש, מעמיקים את השליטה והכוחניות. אבל טוב אם יזכרו בממשלה זו כי עריצות ודיכוי לא מבחינים בין קו ירוק לאדום".
"מנוסחת באופן עמום"
פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס וד"ר אסף וינר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה פרסמו חוות דעת בה הם כותבים כי מדובר בהצעה בעלת ניסוח עמום, הנתונה לפרשנות רחבה, תוך מתן אופציה לענישה ברף גבוה של חמש שנות מאסר. לטענתם, מדובר על הצעה המנוסחת באופן חריג מאוד ביחס לנהוג בחוק הפלילי, שיכולה להביא הלכה למעשה, לאיסור כמעט גורף על תיעוד של פעילות הצבא שלא בידי דובר צה"ל. "הניסיון למנוע מראש את תיעוד פעולות הצבא, והפצת החומרים, באמצעות עבירות פליליות מסוכן ומעביר מסר כאילו ישראל מבקשת להסתיר את האמת".
החוקרים מוסיפים, כי חוק המגביל צילום גורמי אכיפת חוק, בין אם חיילים כפי שנעשה בהצעה הזו ובין אם שוטרים, כפי שניתן יהיה להציע בעתיד, עלול להביא לשימוש יתר בכוח והפרת נהלים. תיעוד כזה הוא קריטי ביותר, שכן בהיעדרו היכולת להתלונן ולטעון להפרת זכויות אדם כמעט לא קיימת.
קרמניצר, פוקס ווינר מוסיפים, כי זו הצעה הפוגעת גם בחופש העיתונות, ומביאה לסכנת צנזורה ושינוי ההלכה שקבע בג"ץ, כי פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות תתקיים רק "בנסיבות קיצוניות שמהן עולה סכנה מוחשית וקרובה לוודאי לשלום הציבור הרחב".
לבסוף, מסבירים החוקרים, כי עצם חקיקת חוק המבקש לכאורה להסתיר מעשי חיילים ומפקדים, עשוי ליצור רושם כאילו ישראל מסתירה מעשים נוראיים ומנסה לטייחם, תוך פגיעה בחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם. מצב זה עשוי לפגוע בהגנה הקיימת לישראל דווקא בזכות חופש הפיקוח המתקיים בה, מפני המבקשים לנקוט כנגדה (וכנגד חיילי ומפקדי צה"ל) הליכים משפטיים בבתי דין בינלאומיים.