ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא היום (שלישי) דברים בפעם הראשונה בחייו באזכרה של אחיו יונתן נתניהו ז"ל, שנהרג במהלך "מבצע אנטבה", אשר זכה בהמשך לשם "מבצע יונתן". בטקס השתתפו גם  רעייתו שרה והבנים יאיר ואבנר, יחד עם אחיו עדו נתניהו ומשפחתו.



"אני בדרך כלל לא נוהג לדבר במעמד הזה, לדעתי לא דיברתי אף פעם, 42 שנים, אבל שני דברים הייתי רוצה לציין ביום הזה", אמר נתניהו בפתח דבריו, תוך שהוא מבקש להוסיף שתי הערות "לדברים האמתיים והמרגשים של דן אבנון", שנאם לפניו.



ההערה הראשונה התייחסה ל"קרב בנפאח, שבו כוח קומנדו סורי של כחמישים איש התקיל את היחידה של יוני עם שלושים איש, והסתיים בנפילתם, אם אינני טועה, של שלושה מלוחמינו. כל הכוח הסורי חוסל, אף על פי שהם פתחו באש. ליוני היו איכויות של פיקוד וקריאת הקרב בקור רוח, באומץ לב, שהן חשובות לניצחון. הדבר השני, החילוץ של יוסי בן-חנן בתל-שאמס, כשהוא פצוע מתחת לתל, יש לזה סיום שלמדתי עליו עכשיו כשנכנסתי לכאן. יוסי אמר לי שבתו, שנולדה כמובן אחרי מלחמת יום הכיפורים, שמה יוני, ילדה בת. תבורך. אני רואה שרשרת כמובן בדברים, שהיא גם לאומית אבל גם אישית ואנושית".



"יש עוד שרשרת, שגם היא באה לידי ביטוי היום", המשיך נתניהו. "אחר הצהריים אנחנו נחנוך את האגף החדש במוזיאון של הגדודים העבריים. הגדודים העבריים זה השורש הברור של צבא ההגנה לישראל. הם הוקמו לפני מאה שנים. הם הוקמו כשזאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור באו לצבא הבריטי ואמרו שהיהודים יכולים להיות לוחמים. רעיון מהפכני. זה כמובן נוסה תחילה, בהמלצתם, עם מובילי הפרידות בגליפולי, אבל אחר כך הוקם גדוד עברי ראשון מזה אלפי שנים. הגדוד הזה נלחם פה, בארץ ישראל, וצעד עם סמלים, מגן דוד ודגל. זה ריגש את העולם כולו. בוודאי ריגש בצעדה הראשונה שלהם בלונדון. הייתה התרגשות כבירה".



יוני נתניהו באימון בסיירת מטכ"ל. צילום: אדי ישראל
יוני נתניהו באימון בסיירת מטכ"ל. צילום: אדי ישראל



לדבריו, "מפקד הגדוד הזה היה קצין בריטי בשם ג'ון הנרי פטרסון. הוא ידע את התנ"ך והוא "נכבש" על ידי אותם לוחמים יהודיים. צריך להבין שהרעיון של לוחמים יהודים, היה רעיון מהפכני נוגד את הטבע. הוא האמין בהם ונכבש לציונות. כעבור עשרים וכמה שנים, אבי, שהיה בן 28 בסך הכל, ב-1938, יצא ללונדון ושכנע את ז'בוטינסקי שהוא צריך להעתיק את פעולתו מלונדון לארה"ב, למען המדינה היהודית. בהגיעם לשם, זמן קצר לאחר מכן ז'בוטינסקי מת. אבי שכנע אותו להתרכז במאבק, לא רק למען מדינה יהודית, אלא למען צבא יהודי, צבא עברי".



הוא  הוסיף כי י"מי שעזר לו במאמץ ההסברתי הזה שלא סופר, אבל יסופר, זה אותו קצין, ג'ון הנרי פטרסון, שבינתיים הגיע לארה"ב. הידידות ביניהם נרקמה והתהדקה. כתוצאה מכך, החליטו אבי ואמי זיכרונם לברכה לקרוא לבנם הבכור שנולד שם, באותה שליחות ציונית בארה"ב ב-1946, יונתן, 'ג'ונתן'. 'ג'ון' על שמו של ג'ון הנרי פטרסון, המפקד הראשון של הכוח העברי הלוחם מזה אלפיים שנה, ו'נתן' על שם סבי נתן מיליקובסקי, נתניהו, זכרונו לברכה. המפקד שלך, דן אבנון, המפקד של סיירת מטכ"ל, בברית שלו הסנדק היה ג'ון הנרי פטרסון. בביתנו יש גביע כסף, שניתן באותו מעמד של הברית, של אותו סנדק. כך הוא קרא לזה: 'To my godson Jonathan, from your godfather John Henry Patterson'. הסנדק של צבא ההגנה לישראל. גם כאן יש שרשרת דורות שיוני הבין אותה היטב. מעבר לפעולותיו במשימה כזאת, או בקרב כזה, הוא תמיד ראה את עצמו כחוליה בשרשרת. כך הוא אמר: 'חוליה בשרשרת תקומת ישראל ונצח ישראל'. אני חושב שזאת הרוח שמבטיחה את נצח ישראל".