צבי נהרג באלפים: "ראיתי אותו מחליק ונופל למטה עד שנעלם"

צבי טוב, פנסיונר בן 69 ואזרח עובד צה"ל מבת ים, נהרג ביום שישי במהלך טיול באלפים השוויצריים, לאחר שהחליק במדרון תלול. הוא יצא רק ביום שישי האחרון וזו הייתה הפעם השנייה שבה יצא לטיול של הליכה באלפים. חברו מימי ילדותו, ויטק פינקלר, הצטרף אליו ולאחר שבנסיעתם הראשונה הם עשו את "טור מונט בלאן" הפופולרי, הפעם הם החליטו לעשות את "טור וולקרס הואד רואד" המאתגר, ממנו, כאמור, לא חזר.

"ביום שישי הגענו למסלול והכל היה רגיל", אמר פינקלר, ששהה עם טוב על הפסגה ועדיין שרוי בהלם בגלל אובדן חברו. "הכל היה תקין, הגענו לאחת מפסגות ההרים וראינו שהשנה היה שלג רב וכל המדרון שהיינו צריכים לרדת בו היה מכוסה שלג. שמנו את הדוקרנים על הנעליים והתחלנו לרדת אבל השיפוע היה מאוד גדול. היו לנו חבל ורתמות כדי שנוכל להיקשר אבל בירידה הזו הבנו שזה יהיה מסוכן", אמר פינקלר.

"צבי החליק וראיתי אותו נופל למטה עד שהוא נעלם לי ובאיזה שהוא שלב גם אני נפלתי. לא צעקנו, אבל קראתי לו והוא לא ענה לי, אז הנחתי שהוא התרסק על הסלעים. הזעקתי מיד הליקופטר והם איתרו אותו די מהר. שאלתי את הרופא מה מצבו והוא אמר לי לא טוב. שאלתי אם הוא בחיים והוא אמר לי שלא".

דקלה דביר, בתו של טוב, מסרבת להאמין כי לא תראה יותר את אביה: "הוא היה טייל מנוסה, היה עושה אקסטרים ומזחלות שלג, טייל באוסטרליה ובניו זילנד כמו נער אחרי צבא.  רק לפני שנתיים הוא עשה את שביל קמינו בספרד שידוע כשביל לתרמילאים צעירים והוא התגאה בזה שהוא עשה את זה הכי מהר מכולם וישן עם כל הצעירים יחד בחדרי דורמיטוריס. הוא טייל עם חברו מילדות  אך לא ידע כי זהו הטיול האחרון שלו".

לפני שנהרג, טוב עוד התכתב עם דביר וסיפר לה על חוויותיו ואף שלח לה תמונות מהמקום ממנו לא יחזור. "הוא חשב לצאת לטיול הזה באופן מאורגן אבל הוא והחבר החליטו להיות יותר אמיצים, לעשות את זה לבד ולקחת את הסיכון. הם שמחו שבדיוק התחיל המונדיאל כדי ששום דבר לא יפריע להם בשלגים. הם קנו את הציוד הנדרש ונעלים מיוחדות לטיפוס אך לאחר שהגיעו לפסגה והבינו את הסכנה החליטו לא להיות קשורים, מה שהציל רק אחד מהם". 

פינקלר הוסיף: "זה מסלול סטנדרטי, עשינו אותו לפי הספר אבל בדיעבד המסלול לא היה עביר. היינו היחידים שם, לא היה שום סימון שאמר שהמסלול מסוכן. הייתי ממליץ לנקוט בכל אמצעי הזהירות: לא לצאת ללא טלפון לוויני ולעשות את המקסימום כדי למנוע את הסיכונים שתמיד יש. לצערי חשבנו שנקטנו את אמצעי הזהירות הנדרשים. אנחנו לא ילדים ובכל זאת זה קרה".

אם הייתי יודעת מה יקרה לא הייתי נותנת לו לצאת", אמרה דביר. "כשהוא חזר בשנה שעברה מהטיול, הוא אמר שזה היה מסוכן יותר ממה שהוא חשב, אבל הוא היה עושה טיולי רכבות מסין לרוסיה, רכיבה על סוסים במנגוליה, קפץ באנג'י בהונג קונג,  אבל אין לי מה לעשות עם זה. הוא היה אדם בוגר ואחראי ואין לו ילדים קטנים שהוא צריך לדאוג להם. אפשר רק לתת לו ליהנות ולקוות לטוב. לצערנו הפעם זה נגמר לא טוב וזו אבדה נוראית של אדם שכל הזמן מחייך. הוא היה אבא שהיה 'הגב שלי' אבל גם ילד שחייב לנסות כל דבר חדש".

דביר הוסיפה כי "אבא שלי הכי פחד שלא להיות בשיא שלו. כל שנה באפריל היה יוצא לכינרת ומקיף אותה ברגל ביומיים בלבד וללא שותפים. הוא אמר שביום שלא יוכל לעשות את זה הוא יידע שזה הסוף והוא עשה זאת גם השנה. הוא הלך בשיאו".