בעוד יומיים צפויה ועדת הפנים של הכנסת לאשר לקריאה שלישית רפורמה מקיפה בהקלות על תנאי רישוי עסקים, אותה מוביל רה"מ בנימין נתניהו. אבל בתוך הרפורמה, שעיקרה להיטיב עם העסקים הקטנים, הוחבא סעיף המדיר שינה מעיניהם של ארגוני הסביבה. הסעיף למעשה מכפיף את בלעדיות מומחי המשרד להגנת הסביבה באכיפת תנאי רישיון עסק ל"ועדה מייעצת" בין משרדית בניהול משרד רה"מ. בסעיף זה, הפכה הרפורמה גם לכסות מתוחכמת להקלה עתידית גם על התעשייה הכבדה המזהמת. 



בשבועות האחרונים מתנהל בוועדת הפנים של הכנסת דיון מרתוני על סעיפי החוק המורכב, כשנגד סעיף 12 האמור בו, מנהלים פעילי וארגוני סביבה מאבק חריף. הסעיף קובע בין היתר כי ועדה בין-משרדית תאויש על ידי נציגי משרדי רה"מ, האוצר והפנים, ותשמש למעשה זרוע ערעור של בעלי עסקים (גם עסקים גדולים). הוועדה תיקח בחשבון את "עידוד הפעילות הכלכלית", ביטוי מכובס לאינטרס העסקי של כל בעלי חברה, שיוכל לפנות לוועדה כדי לבחון מחדש את התנאים של המשרד להגנת הסביבה במתן הרישיון, במידה שעלותם עולה על 200 מיליון שקלים.



עו"ד יותם שלמה, מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית באוניברסיטת בר-אילן, אמר ל"מעריב אונליין" כי "החוק משמר בידי השר להגנת הסביבה את הסמכות, אבל יהיה עליו לנמק מחדש החלטות שהוועדה לא מרוצה מהן בגלל ניתוח כלכלי קר. אם החוק הזה יאושר, המשרד להגנת הסביבה לא יוכל למשל לחייב את כל תחנות הדלק בישראל לעמידה בתקנות מסוימות, על מנת למנוע חלחול דלק למי התהום, כי אם בעלי רשתות הדלק ייטענו שזה פוגע להם ברווחים, הם יוכלו לבקש מהממשלה לבחון את התקנות מחדש".



עו"ד שלמה הוסיף: "יש נזקים כלכליים גם בתמותה ותחלואה מזיהום אוויר או מי תהום, שהם לא לוקחים בחשבון. מהי העלות המשקית של אבדן חיי אדם, של הטיפולים בבתי חולים לנפגעי זיהום? לזה החוק לא מתייחס. יש גם דברים שאי אפשר לכמת בכסף".



אסון דליפת החומצה ממפעלי "רותם אמפרט נגב". צילום: רשות הטבע והגנים


פעילי סביבה: "גם לחיי אדם יש מחיר"



חנה קופרמן, מנהלת "הפורום לשמירה על החופים", אמרה בראיון ל"מעריב אונליין" כי "זו איוולת על גבול הקטסטרופה מצד הממשלה לאשר חקיקה שתתן פתח לתעשייה המזהמת לחמוק מרגולציה, ובפועל גם תגונן עליה משפטית מפני תרחישים של זיהום נרחב או אסון המוני. ישראל עומדת לקלוט בשטחה בשנים הקרובות תשתיות מסיביות של מכלי אחסון דלקים מזהמים, צנרת הולכה נרחבת ועשרות תחנות כוח חדשות שישנו את פניה. זאת תהיה בכייה לדורות אם בשם 'הביטחון האנרגטי' ורווחיהם של בעלי ההון, הממשלה תוותר ותעקר את סמכויותיה שלה בשמירה על בריאות הציבור".



כבר לאחר פרשת מכל האמוניה בחיפה אמר נתניהו כי משרדו, שעשה הכל כדי להותיר את המכל המסוכן על כנו, יוביל רפורמה שתוציא מידי הרשויות המקומיות את סמכות רישוי העסקים לתעשיות, ושהממשלה תבחר חד צדדית להכריז עליהן כעל "תשתיות לאומיות". ניסיון חקיקה כזה במושב הקודם של הכנסת עוכב בשל לחץ ציבורי, אבל במשרד ראש הממשלה המשיכו במרץ בניסיונות. אחד מהם הוא 'החבאת' סעיף 12 בחוק רישוי העסקים החדש, אשר עוקר גם את יכולתו של המשרד להגנת הסביבה להיות האחראי הבלעדי להשתת תנאים במתן או בחידוש רישיון עסק, בביצוע שיפורים ושדרוגים לתשתיות ופרויקטים בעלי סיכון סביבתי-בריאותי. 



אסון דליפת החומצה ממפעלי "רותם אמפרט נגב". צילום: רשות הטבע והגנים



ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "סעיף עידוד הפעילות הכלכלית אושר בממשלה בנובמבר והוא חלק מליבת הרפורמה, כך שאין בסיס לטענה כי מדובר במחטף. החוק יקל על עשרות אלפי בעלי עסקים קטנים ובינוניים בישראל בהוצאת רישיון. החוק לא מתיר לעסקים לפגוע בסביבה והרגולטורים נדרשים להמשיך לנהל סיכונים. כלל החוקים ותקנות הבטיחות והסביבה יישמרו. כל טענה אחרת היא הטעיה של הציבור".



מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "ביום שלישי יהיה דיון נוסף בחוק בוועדת הפנים של הכנסת. אנו מצפים שנוסח הסעיפים יתוקן, וממשיכים להתנגד מכל וכל לוועדה המייעצת. המשרד ימשיך להיאבק למען בריאות הציבור".