בדו"ח שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה אודות היערכות המדינה לרעידת אדמה חזקה, קובע יוסף שפירא כי על אף הרחבת פעולות משרדי הממשלה לשיפור עמידות התשתיות ברעידת אדמה, המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה. פרסומו של הדו"ח הוקדם על-ידי המבקר לאור רצף רעידות האדמה שאירעו בעת האחרונה בצפון הארץ. הדו"ח מצביע על שורת ליקויים במוכנות של תשתיות לאומיות חיוניות לתרחיש של רעידת אדמה הרסנית, וכן בעבודת המטה הממשלתית בתחום ההיערכות לתרחיש זה.
הגוף המתכלל את פעולות משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים להיערכות לרעידת אדמה בישראל הוא ועדת ההיגוי הבין-משרדית, אשר מאז 2014 פועלת תחת משרד הביטחון. המבקר קבע כי בשנים האחרונות פעולת הוועדה נושאת פירות, אך יחד עם זאת אין לה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה ואת הגופים השונים לפעול בהתאם להנחיותיה, המיועדות לצמצם את הנזקים הצפויים מרעידת אדמה. נזקים אלה, על-פי אומדן שגיבשה הוועדה ב-2016, כוללים 7,000 הרוגים, כ-45,000 פצועים, 9,500 לכודים בהריסות בניינים, ו-170,000 חסרי קורת-גג.
ביקורת על תוכנית תמ"א 38: "לא מגיעים לפריפריה"
הדו"ח מותח ביקורת על תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, אשר לאחר יותר מעשור מאז אושרה אינה משיגה את מטרתה העיקרית. עד סוף שנת 2015 אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד, ורוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, בעוד שבאזורי הפריפריה המועדים יותר לרעידות אדמה, התכנית כמעט אינה מיושמת. המבקר קרא למשרד האוצר ומשרד השיכון לבחון כלים למימון פרויקטים של חיזוק מבנים באזורי פריפריה, שבהם "אין כוחות השוק מאפשרים חיזוק, משום שאינו רווחי ליזמים."
בעיית חשמל וגיבויים
הדו"ח מתמקד בליקויים במוכנות התשתיות הלאומיות לרעידת אדמה חזקה, ומתריע מפני מספר סכנות שהיערכות מוקדמת יכולה להפחית משמעותית את נזקיהן. אחת הסכנות המרכזיות היא שיבוש כבד באספקת החשמל במדינה, הנשענת במידה רבה על אספקת גז טבעי מצינור אחד בלבד. "תלותו של המשק בגז הטבעי והסיכונים שצוינו ממחישים ביתר שאת את הצורך בהקמתו של מערך כניסה נוסף של גז טבעי ליבשה, כדי להבטיח יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים", נכתב בדו"ח.
המבקר ציין כי משרד האנרגיה מקדם חיבור לחוף של שני מאגרי גז טבעיים באמצעות תשתית נפרדת, וקרא למשרד לוודא כי הפרויקט יושלם בלוח-זמנים התואם את צרכי המשק. בעיה נוספת בתחום אספקת החשמל היא כי רובם הגדול של יצרני החשמל הפרטיים, שב-2020 צפויים לייצר כ-40% מסך ההספק במשק החשמל, אינם מחוברים לקווי דלק המספקים גיבוי במקרה של השבתת אספקת הגז הטבעי.
אין שדה תעופה תפעולי
ממצא מטריד בנוגע למוכנות מערכת החינוך הוא כי אלפי תלמידים בישראל הלומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי, שוהים במבנים שכלל לא נבחנה עמידותם, ושלפי משרד החינוך אין אפשרות חוקית לחייב את בעליהם לחזקם. על אף הזמן הרב שחלף מאז החלטת הממשלה ב-2008 על חיזוקם של בתי החולים, עד מועד סיום הביקורת לא קודם חיזוקם של בתי החולים אלא באופן חלקי. "המבקר טוען כי אין להשלים עם הקפאת הפרויקט בעיצומו עקב קיצוץ בתקציבים או בשל חסמים תכנוניים, כפי שאירע בפרויקט החיזוק בבית החולים זיו בצפת."
בשנת 2017 קיימה מערכת הביטחון את תרגיל ההיערכות הגדול אי פעם לרעידות אדמה. על בסיס לקחי התרגיל גיבשו פקע"ר ורח"ל, בהנחיית שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את תכנית "מגן לעורף". מדובר בתכנית רב שנתית בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח, שכוללת בין השאר חיזוק ומיגון מבנים בישובים שיושבים על השבר הסורי אפריקני ונמצאים בסיכון גבוה ברעידת אדמה.
לצד פעולות החיזוק, מקיים משרד החינוך בכל תחילת שנת לימודים תרגיל להתמודדות עם רעידת אדמה בכל במוסדות החינוך. בנוסף, נערכות הכשרות לתלמידי כיתות י' בכל רחבי הארץ בנושא חילוץ קל בעת רעידת אדמה ועד כה הוכשרו 75 אלף תלמידים. כחלק מהיערכות מערכת החינוך לרעידת אדמה, הותקנו עד כה 3,073 מערכות התראה לרעידות אדמה, ובשנים הקרובות מדי שנה יותקנו עוד כ-250 מערכות עד להשלמת כל מוסדות החינוך בארץ.