"שמעון חתר לשלום, אבל הוא ידע ששלום אמת יכול להיות מושג רק אם ידנו תאחז בחוזקה בנשק המגן", כך אמר היום (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס קריאת קריית המחקר הגרעיני ע"ש שמעון פרס ז"ל. הכוונה לקרוא לכור על שם פרס פורסמה לראשונה במעריב. "במזרח התיכון, ובחלקים רבים של העולם, יש אמת פשוטה: אין מקום לחלשים. החלשים קורסים, נטבחים, נמחקים מן ההיסטוריה, והחזקים, לטוב או לרע, הם אלה ששורדים. את החזקים מכבדים, עם החזקים כורתים בריתות, ובסופו של דבר עם החזקים עושים שלום", פתח נתניהו את דבריו. 

ראש הממשלה דיבר על תהליכים של נורמליזציה ביחסים של ישראל עם העולם הערבי שקורים בשנים האחרונות. "התהליך הזה, של נורמליזציה של מדינות מרכזיות בעולם הערבי עם מדינת ישראל החזקה, מתרחש לנגד עינינו בממדים שאי אפשר היה לדמיין אותם לפני שנים אחדות. תהליך שטומן בחובו תקווה, בסופו של דבר, להשלמת מעגל השלום. אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שנשארו אויבים רבים, במרחב הזה ומעבר לו. אויבינו אבל יודעים היטב מה ישראל מסוגלת לעשות, הם מכירים את המדיניות שלנו. מי שמנסה לפגוע בנו - אנו פוגעים בו", הסביר נתניהו.

"אינני מפריח ססמאות באוויר, אני מתאר מדיניות עקבית, ברורה ונחושה. זו המדיניות שלנו. היא מגובה בהיערכות מתאימה, בהצטיידות, במוכנות, ובשעת הצורך בפקודות מתאימות".

נתניהו הוסיף כי ישראל תמשיך לפעול למניעת התבססות צבאית של איראן בסוריה. "לא נרפה מיעד זה", הבהיר, "כשם שלא הרפינו מן המאמץ להביא לביטולו של הסכם הגרעין הרע עם איראן, יעד שנתפס כבלתי אפשרי כשהצבתי אותו לראשונה על סדר היום הבינלאומי לפני כמה שנים".

צילום: קובי גדעון, לע"מ
 
עוד ציין בנוגע ללחץ הכלכלי על איראן בו הוא תומך: "במישור המדיני, אנחנו נמשיך להפעיל לחצים נגד המשטר המסוכן והקיצוני באיראן. רק אתמול ראינו את פירות הלחץ הזה בדבריו של נשיא איראן, שאמר שרבים בעם האיראני איבדו אמון בעתידה ובעוצמתה של איראן בגלל הסנקציות הכלכליות המתחדשות. במישור הצבאי, צה"ל יוסיף לפעול במלוא הנחישות ובמלוא העוצמה נגד ניסיונותיה של איראן להציב כוחות ומערכות נשק מתקדמות בסוריה, ושום הסכם בין סוריה ואיראן לא ירתיע אותנו, וגם שום איום לא ירתיע אותנו. מי שמאיים עלינו בכלייה, מעמיד עצמו בסכנה דומה, ובכל מקרה הוא לא ישיג את מטרתו".

לאחר מותו של פרס התגבשה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו יוזמה להנצחתו בקריאת הכור על שמו. “פרס פעל רבות להקמת המפעל החשוב הזה, מפעל חשוב לביטחון ישראל לדורות, ואני חושב שזה ראוי ונכון לקרוא את הקריה על שמו”, ציין נתניהו אז בישיבת הממשלה. פרס נחשב ל”זרוע הביצועית” של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, בהקמת הכור. הוא האמין שישראל המוקפת באויבים זקוקה לכוח הרתעה. לאחר מינויו בגיל 29 למנכ”ל משרד הביטחון פעל פרס בחשאי, בעיקר בצרפת, להקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה.

הכור בדימונה. צילום: רויטרס
 
מבצע הקמת הכור החל באמצע שנות ה־50, כאשר נעשתה פנייה לצרפת לסייע בהקמתו. הפנייה נחשבה כחריגה, משום שלא היה מקובל שמעצמה שבידיה יכולות וידע בתחום המחקר הגרעיני תשתף מדינה קטנה בידע היקר שצברה ויישמה. פרס נחשב לאיש המפתח בזכות קשר אישי שרקם עם ראש הממשלה הצרפתי מוריס בורז’ס. בפגישה ביניהם ב־1956 בפריז הציג פרס בפירוט את הסיוע שישראל מבקשת להקמת קריית מחקר גרעיני. הפגישה הובילה למפגשים בין דרגים מקצועיים ונוצרו הסכמות מעשיות.
 
האופוזיציה בצרפת התנגדה לסיוע לישראל, וגם בארץ היו מתנגדים חריפים להקמת הכור. אולם פרס, בהנחיית בן־גוריון, המשיך בקידום הפרויקט. בנובמבר 1958 ניצח שארל דה גול בבחירות בצרפת, והיה חשש שהוא יבטל את ההסכם שכבר היה מוכן לשיתוף הפעולה בפיתוח קריית המחקר הגרעינית. עם זאת, מכיוון שבורז’ס חתם על ההסכם יום לפני הבחירות - דה גול כיבד אותו. במאי 1960 החליטה צרפת שלא לספק אורניום לכור. פרס, שכבר שכיהן אז כסגן שר הביטחון, הוביל להסכמה שלפיה צרפת תסיר את ידיה מפיתוח הכור וגם לא תפקח עליו, אבל חברות צרפתיות הקשורות לפעילות הכור ימשיכו את קשריהן עם הפרויקט.