מי שנתקל בזמן האחרון בלוגו "מפעל הפיס" לא יכול להתעלם מצמד המילים שמוצמד אליו והפך לחלק בלתי נפרד ממנו: "משחקים באחריות". לא מדובר בקמפיין למשחק חדש שעומד לכבוש את השוק אלא בדרך חיים, כפי שמסביר מנכ"ל מפעל הפיס, עמרי לוטן. “הייעוד של מפעל הפיס הוא תרומה לחברה", הוא אומר. “אם השגת המשאבים מתבצעת דרך משחקי הגרלה, אתה לוקח על עצמך אחריות שזה יישאר חברתי. המטרה שלנו היא שכמה שיותר אנשים ישחקו, אבל במידה, במקום שמעט אנשים ישחקו וישקיעו הרבה כסף".



על פי נתוני סקרים שבוצעו על ידי מכוני מחקר עבור יחידת המחקרים של מפעל הפיס בראשות שי לירז, אשר מפורסמים גם באתר מפעל הפיס, שיעור המשתתפים בהגרלות ובמשחקים מכלל האוכלוסייה בישראל עומד על 40%. 2% מוגדרים כבעלי סיכון גבוה לפתח בעיית התמכרות. לטיפול, מתברר, מגיעים בודדים בלבד. במשרד הרווחה רשומים רק כאלף מכורים להימורים שעוברים טיפול.



“את נפגעי ההימורים קשה לזהות, כי אין תסמינים פיזיים, חיצוניים", מספר ד"ר אמנון מיכאל, מנכ"ל עמותת הדרך, המטפלת באוכלוסיות נפגעות התמכרות. “עד שאין פיצוץ גדול לא יודעים על ההתמכרות. בדרך כלל מדובר באנשים שמתפקדים עד רגע הקריסה. קודם כל מגיעה הקריסה הכלכלית, ואז היא מתפשטת לכל תחומי החיים. שיעור הגירושים וההתאבדויות בקרבם הוא הגבוה ביותר".



***



חייבים מיד לציין שהרוב המוחלט של משתתפי ההגרלות לא נמצא בסכנת התמכרות, אבל במפעל הפיס החליטו לעשות ככל הניתן כדי לנטרל גם את האחוזים הבודדים המועדים - ולטפל בהם.



“לא זנחנו את נושא התמיכה, הטיפול במכורים", מדגישה מירב ברנדפלד, שאחראית על הרגולציה במפעל הפיס ומרכזת את נושא “משחקים באחריות". “כל מי שזקוק לטיפול יקבל אותו דרך מרכזי הגמילה, המפוקחים על ידי משרד הרווחה. עשינו שינוי: מטיפול בתוצאה בלבד של הפעולה למניעה והסברה. אנחנו מעוניינים להיות במקום כמה רגעים לפני פרוץ הבעיה. להגיד לכולם: ‘בהימורים, כמו באלכוהול או סיגריות, יש סיכון'. אנחנו מציבים תמרור אזהרה ויוצרים שיח, שהוא קצת יותר רחב ומדבר על חיים במידה. עשו טובה ותישארו במגרש שהוא מהנה וכיפי. משום שכמות האנשים המגיעים לטיפול היא קטנה באופן יחסי, חשובה הגברת המודעות לתופעה גם בקרב הקרובים למהמרים: המשפחה, החברים. שישימו לב לתופעות שעלולות להצביע על דפוסי התנהגות בעייתיים, לקראת אובדן שליטה".



אתר האינטרנט של מפעל הפיס מחזיק סקרים, נתונים וחומר שמגיע ממומחים - הכל כדי להדליק נורות אדומות אצל מי שצריך לצד ניסיון לשבור דעות קדומות שמרחיקות אותנו לפעמים מטיפול בבעיות. אולי זה יפתיע אתכם, אבל חלק גדול מהמכורים לא משתייך לשכבות החלשות, כפי שמקובל לחשוב.



“הימורים פוגעים בשכבה הבינונית ובשכבה הגבוהה", מסביר ד"ר מיכאל. “הם לא מגיעים מתוך רצון להתעשר. התמכרות נוצרת מכאב ויוצרת כאב. אנשים לא רוצים להפסיד כסף, הם פשוט מחזיקים בפנטזיה ילדותית גרנדיוזית".



במפעל הפיס לא רק מבקשים להסביר לשחקנים מהן הסכנות. משקיעים שם גם בבקרה באמצעות לקוחות סמויים, המנסים לוודא שאין מכירה בהקפה. נוסף לכך מתבצע תדרוך מקיף של זכיינים ואנשי השיווק, שמתבקשים לפקוח שבע עיניים ולפעול אם הם מאתרים מישהו שעלול לסבול מהתמכרות.



“אפשר לראות סימנים", משוכנע המנכ"ל עמרי לוטן. “ניתן לראות מי ממשיך לשחק למרות שהפסיד, יש דרך לעלות עליהם. אם מילאת לוטו פעם בשבוע, אתה לא נכלל בתחום הבעייתי. אבל אם קנית טופס ומיד עוד אחד, אתה לא מסוגל לישון בלילה עד ההגרלה הבאה ומתחיל ללוות כסף, כנראה שמדובר בהתמכרות. אנחנו מנסים ככל יכולתנו להגביל את מי שמזוהה כמהמר כפייתי, לדאוג שיעבור טיפול. חשוב שהוא ירצה בכך. הרי אם אתה מעשן ולא רוצה להפסיק, אז לא משנה כמה ואיך אנסה לשכנע אותך. עד שלא תחליט, לא תיגמל. אני מדבר על לחנך אותך להבין שהגזמת. אני, מרוב הדרכות, החלטתי שהתמכרתי למשחק ‘קנדי קראש' בנייד - והפסקתי. רוב האנשים יכולים לעשות את זה, אבל יש כאלה שלא".



עמרי לוטן. יח"צ
עמרי לוטן. יח"צ



לצד ההדרכות משקיע מפעל הפיס במהלכים לחינוך השחקן באינטרנט, בנקודות המכירה ובטלוויזיה. מהצד זה יכול להיראות כניגוד עניינים בין גוף שרוצה להרוויח כסף לבין הרצון לגרום לאנשים שלא יוציאו יותר מדי ולא יתמכרו. אבל לוטן לא רואה במאמצים האלה ניגוד כלשהו אלא חובה חברתית. “מי שנכנס לקזינו צריך להוציא ממנו את המקסימום, פה אין דבר כזה", הוא מדגיש. “אנחנו נמצאים כאן בשביל המדינה. מפעל הפיס הוא למען הקהילה, לכן זה יהיה אבסורד אם ננצל את הקהילה מצד אחד ונתרום לה מהצד השני. לפני שפותחים נקודת מכירה חדשה, בוחנים אם האזור באמת צריך אותה. אני בא מרקע עסקי, וזו הפעם הראשונה שאני נמצא בחברה שהמטרה שלה היא לא רק להרוויח אלא גם לעשות זאת במידה. ההכנסה חשובה, אין ספק בכלל, כי ככל שנרוויח יותר נוכל להשקיע את הרווח, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון המשתתפים".



במפעל הפיס הסבירו את ההיבט הערכי לזכיינים ולמנהלי השיווק בחברה. לקחו אותם למפגש עם מכורים הנמצאים בטיפול, ערכו להם סדנת אתיקה. הבהירו שיש דברים שהם מעבר לרווח האישי.



“אנחנו עושים הרבה הדרכות בנושא כדי שהזכיינים ואנשי המכירות יבינו את המשמעות", מספרת ברנדפלד. “רוצים שהם יכירו את העולם ויתחברו אליו מבחינה ערכית, מוסרית ועסקית. מנסים ליצור רציונל שהוא נכון להם כבעלי עסקים. הרי אם יש להם לקוח שיש לו בעיית הימורים והם נשענים עליו, כי הוא מכניס הרבה, זו השקעה לטווח קצר, כי בסוף הוא ייפול וגם הנזק שלהם יהיה משמעותי’".



לוטן מספר שאחת לזמן מה, כשהוא מגיע לכנסים עולמיים, הוא נתקל באותן בעיות גם אצל קולגות. גם אצל אחרים נושא המידתיות מהווה חלק מרכזי. “האסטרטגיות במדינות שונות דומות לשלנו", הוא אומר. “כולם מבינים שיש מתח בין הרצון שאנשים ישחקו לבין האחריות שיש למדינה שהם לא יעברו את המידה. מהנתונים שיש לנו, המכירה פה לנפש לעומת חו"ל היא לא יותר גבוהה. הישראלים חושבים שהם הכי בכל, אבל זה לא המקרה. בכל המדינות מתמודדים עם הבעיה ומבינים שאלה 2%–3% שמועדים להתמכרות. יש מורכבות בניהול שדואג לאיזון הנכון בין המשחקים עצמם לאחריות".



עמותת הדרך, בסיוע מפעל הפיס, חנכה בחודשים האחרונים את מיל"ה, המרכז הישראלי לטיפול בהימורים, שמחזיק סניפים בתל אביב ובחיפה. המרכזים מטפלים במהמרים ובבני משפחותיהם. מעניקים ייעוץ וטיפול מקצועי ומנסים לקדם את הידע והמודעות החברתית לבעיית ההימורים.



“בהתמכרויות השונות גזע העץ הוא דומה, אבל כל ענף הוא שונה", מסביר ד"ר מיכאל. “כמו בכל התמכרות, מי שנגמל גם מועד לחזור. יש פה סיכון לכל החיים, לכן צריך להקפיד על הימנעות והתנזרות".



באתר של מפעל הפיס אפשר לקרוא את הנתונים הברורים שמתריעים על הסכנות. “יצרנו בסיס מידע גדול מאוד", מדגישה ברנדפלד. “למיטב ידיעתי, זה האתר הראשון מסוגו בישראל והמקיף ביותר. יש בו מידע בקשת רחבה של הקשרים בנושא התמכרויות. ניסינו ליצור שיח רחב בהקשר של התנהגות נכונה - וזה מתאים לכל התחומים".



זה תפקידו של מפעל הפיס?
“זהו קו ישיר וחזק למקום של מפעל הפיס כחברה לתועלת הציבור וכחברה עם ערכים. זו פעילות שנבנתה בשנים האחרונות. הוכחה לכך שהמעשים קודמים למילים".