שרת המשפטים איילת שקד התייחסה הערב (רביעי) לפסק דין מצפה כרמים שניתן אתמול וכינתה אותו "פסק דין אסטרטגי". בכנס פתיחת קמפיין בקרית ארבע של הרשימה המאוחדת של מלאכי לווינגר, הבית היהודי והליכוד, אמרה שקד: "זהו פסק דין תקדימי ומאוד מאוד משמעותי. בעזרת 'תקנת השוק' בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה הפך את עמדת קודמו".

"זהו פסק דין אסטרטגי שהוא בשורה גדולה", ציינה, "כבר שלוש שנים אני עובדת במקביל לחוק ההסדרה על כלי הסדרה מנהליים. העבודה הסיזיפית נתנה את אותותיה. המשמעות של עמדת המדינה היא שהמדינה לא אומרת יותר שצריך לפנות, אלא שנמצא דרך להסדרה שיאפשר את פיתוח וגידול היישובים. זו בשורה גדולה מאוד".

כזכור, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אתמול כי יש להסדיר את היישוב  מצפה כרמים ביהודה ושומרון, שהוקם בסוף שנות ה־90, ובו מתגוררות עשרות משפחות. ההחלטה קובעת כי הסדרת היישוב תעשה באמצעות החלת "תקנת השוק", הקבועה בצו בדבר רכוש ממשלתי. החלת הסעיף מהווה אור ירוק להסדרה תכנונית של מצפה כרמים. 
 
היישוב הוקם ב־1999 בסמוך ליישוב כוכב השחר, והועבר לקרקע הנוכחית לאחר שהתברר כי הוא נמצא בשטחי התב"ע של כוכב השחר. 
לאחר שמצפה כרמים עבר לקרקע הנוכחית, החלה בניית קבע משמעותית, לצד המשך מגורים של חלק מהתושבים בקראוונים, ועתידו של היישוב נראה מובטח. 

מצפה כרמים. צילום: נועם מוסקוביץ', פלאש 90

 
אולם לפני כשבע שנים הוגשה לבג"ץ עתירה, בטענה שהיישוב הוקם על קרקע פלסטינית פרטית, והתפתחות היישוב נעצרה לחלוטין. על אף העובדה שהישוב הועבר לקרקע הנוכחית בהסכמת הרשויות, טענו בפרקליטות כי הקמתו בוצעה שלא כחוק. לאחר גלגולים שונים הגישו תושבי היישוב תביעת בעלות על הקרקע מכוח כמה עילות, אשר המרכזית שבהן היא "תקנת השוק", הקובעת כי, "כל עסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה (על הרכוש הממשלתי) לבין אדם אחר, בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל ותעמוד בתוקפה גם אם יוכח שהנכס לא היה באותה שעה רכוש ממשלתי". 
 
המשמעות: אם המדינה נתנה קרקעות למתנחלים ואחר כך התברר שמדובר בקרקע פלסטינית פרטית - הנכס יישאר בידי האדם שקנה את הקרקע מהמדינה. התביעה מתבררת מאז שנת 2013 בבית המשפט המחוזי בירושלים, והליכי בג"ץ נגד היישוב עוכבו בשלב זה. כעת, לאחר שבית המשפט קיבל את התביעה, הדבר עשוי להוביל בסבירות גבוהה מאוד להסדרת היישוב במקומו.
 
בכך נתן בית המשפט תקדים משפטי ראשון מסוגו להסדרת ההתיישבות הצעירה ברחבי יהודה ושומרון, והוא יכול להשפיע אף על החלטות נוספות בעתיד באשר ליישובים אחרים. שר החינוך נפתלי בנט הגיב להחלטה ואמר: "ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא אחת מאבני היסוד של העם היהודי בארצו. זהו צעד נוסף בדרך להפיכת ההתיישבות לחלק אינטגרלי ממדינת ישראל".
 
מנגד, ח"כ מוסי רז (מרצ) מסר בתגובה: "לצערי, בנושא ההסדרה, בית המשפט הופך לסניף של מועצת יש"ע. כל אישור של התיישבות לא חוקית הוא תקדים מסוכן, שמאותת למתנחלים להמשיך בדרכם הנפשעת, ומרחיק את ישראל מפתרון שתי המדינות".