משה איש האלוקים הינו בשר ודם, גם יומו הגיע. כשם שהיה מורה לעם בחייו, כך הורה כיצד הולך מנהיג לעולמו. דווקא בהתקרב הגשמת החלום, נפרד האיש מעמו. "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן" (דברים לא, ב). "וילך משה וידבר... אל כל ישראל" (שם, פסוק א').



פירש רבי יצחק אברבנאל כי אף שהעם כולו היה כבר מכונס אצל משה כשפירט בפניהם את כל דברי הברית, הוא החזיר כל שבט לאוהלו והלך להיפרד באופן אישי מכל שבט במקומו. ומוסיף הרמב"ן: "כאיש הרוצה להיפרד מחברו ובא ליטול רשות ממנו". אז ראתה האומה את ייחודו של המנהיג. ברגע הקשה בחייו אינו חש את כאבו הוא. כולו קודש לעמו. הוא לא יעבור את הירדן אבל ממלא בשלמות את ציווי ה' להוריש את מנהיגותו ליהושע ולוודא כי הירושה תתקבל באהבה על ידי העם.



"בן מאה ועשרים שנה אנכי". אומר רש"י: "ונסתמו ממנו מעיינות החכמה". משה מסביר לעם כי במותו הוא לא יפסיד מאומה. לא במנהיגות ולא בחוכמת התורה. במנהיגותו יהושע יזכה לכל הסייעתא דשמיא, שלה גם הוא זכה. ואם בתורה עסקינן, הרי שכעת בזקנתו החוכמה האלוקית העודפת שניתנה לו כבר אינה קיימת, וממילא לא יוכל עוד לענות על שאלותיהם ולפתור את לבטיהם התורניים. ולכן אל להם להצטער על לכתו מן העולם.





מופלא מהבנת אנוש. אדם מכין את עצמו לעזוב את העולם, את עמו, את משפחתו וילדיו, ואהבת ישראל ושעבודו המוחלט לעם ישראל מכתיבים את מהלכיו האחרונים עלי אדמות. הוא הולך משבט לשבט ומנחם אותם מראש על כאבם על מותו שלו. לא על מנהיגותו שהסתיימה, לא על שלטונו כי תם, לא על חוכמתו כי סרה - לא באלה מרוכז כאבו וסבלו. רק על עמו ועתידו הוא חושב. רק למזער את כאבו ולמסוך בו ובמנהיג החדש והצעיר אמונה וחוסן לאומי.



"ה' אלקיך עובר לפניך, הוא ישמיד את הגויים האלה מלפניך וירשתם. יהושוע הוא עובר לפניך" (שם, ג'). למרות עצבותו העמוקה האישית על שלא זכה להגשים את חלום חייו, הוא דואג להחדיר בעם את התובנה כי מאומה לא ייגרע מחלקם עם חלוף מנהיגותו. המדרש מתאר את הנורא מכול. משה פונה להקשיב לדברי תורה הנאמרים מפי יורשו יהושע. והוא, שכבר איבד משאר רוחו, אינו מבין את דברי תלמידו.



בכך מורה התורה שמשה רבנו הוא בן אנוש על חולשותיו. ולמרות היותו איש אלוקי אל לנו להפוך אותו לעבודה זרה, כפי שנעשה אצל דתות זרות. משה רבנו ע"ה היה אדם, ולכן גם לא ידע איש את מקום קבורתו, כדי שלא יהפכו את קברו חלילה לעבודה זרה.