אחד החטאים הגדולים של ממשלות נתניהו הוא הזנחת הדיור הציבורי, שמצוי בשפל. במדינת ישראל ישנן כיום כ־60 אלף דירות של הדיור הציבורי שמהוות כ־2% מכלל הדירות בישראל. לצורך השוואה, בעולם המערבי מגיע היקף הדיור הציבורי כיום לכ־32% מסך כל הדירות. בשנות ה־60, בתקופת ממשלות מפא"י ההיסטורית, הדיור הציבורי היווה יותר מ־20% מכלל הדירות בישראל, עם כ־200 אלף דירות. ממשלות מפא"י בנו בזמנו דירות לדיור הציבורי בהיקפים אדירים.



לא היה אז זוג צעיר או משפחה שלא הצליחו להגיע לקורת גג, וזאת כשמדינת ישראל של אותם ימים הייתה צעירה וענייה הרבה יותר, עם הרבה יותר בעיות הישרדות מאשר היום. בתקופת ממשלות נתניהו, לא רק שמספר הדירות של הדיור הציבורי הצטמצם, אלא שמהכסף שהתקבל ממכירת הדיור הציבורי לא נבנו ולא נרכשו דירות חדשות למען הדיור הציבורי. נוצרה כאן מציאות חמורה של המתנה בתור לדיור הציבורי של זכאים, שעלולים לחכות עד 20 שנה לדירה.



ביוזמת שר הבינוי והשיכון יואב גלנט הוצגה בשנה האחרונה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח להצלת הדיור הציבורי לאחר הזנחה של שנים. על פי התוכנית, ייבנו לדיור הציבורי בכל שנה 7,200 דירות בעשר השנים הבאות. בחודש יולי האחרון אישרה הממשלה את התוכנית שבנויה ומתוקצבת על בסיס ארבעה עקרונות: שימוש במקורות תקציבים ממשלתיים קיימים ליישום התוכנית; הפרשת מעשר מעסקי נדל"ן של המדינה עבור יישום התוכנית; עידוד יזמים וקבלנים לשלב דירות עבור הדיור הציבורי בבנייה חדשה ובהתחדשות עירונית כפי שמקובל במדינות ה־OECD; מימון פתרונות ביניים בשכר דירה מוגדל לאוכלוסיות שהוצאו ממעגל הזכאים בגלל מחסור בדירות.



יישום התוכנית היה אמור להתחיל בתוך 60 יום מרגע אישורה, כלומר בימים אלה היינו אמורים לראות אותה קורמת עור וגידים. אך במקום זה התפתח כאן מאבק חריף בין מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, ונציגי האוצר שנבחרו לצוות לקידום הדיור הציבורי והודחו על ידיו בימים אלה. כך, במקום יישום תוכנית כל כך חשובה שעשרות אלפי עיניים נשואות אליה, קיבלנו מלחמות אגו. אז מה הפלא שמחירי הדירות הרקיעו שחקים?



ברור לכל בר־דעת שללא פתרון לדיור הציבורי, רמת המחירים של הדיור, בעיקר של השכירות, תמשיך לעלות. המדינה מסייעת כיום במימון השכירות החודשית לעשרות אלפי בעלי תעודות זכאות לדיור ציבורי, בסכומים של כ־3,000 שקלים בחודש, שעולים לקופת האוצר כשלושה מיליארד שקלים בשנה. צא ולמד מזה כמה פתרונות דיור המדינה הייתה יכולה לספק בכל שנה לאותם זכאים. לא צריך יום לימודים ארוך כדי להבין שאחד התנאים הראשונים להורדת מחירי הדיור מצוי בפתרון לבעיית הדיור הציבורי.