"כל אדם ראוי לו שיתעטף בחיק אוהבת/ כל אדם ראוי לו שיישק לדמעה שקופה/ כל אדם ראוי לו שתשתקף בבואתו בזוג עיניים אוהבות". כך מתחיל השיר "כל אדם", הפותח את אלבומו החדש של הצלם והמשורר דויד מונסונגו, "עקבות בחול".



מי שנבחרה לבצע את השיר הזה, עם אלון שר, היא הזמרת מרים טוקאן, ויחד הם יוצרים לא רק הרמוניה קולית, אלא גם אג'נדה פוליטית. "מי שחיבר בין דויד לביני הוא עמוס בן דוד, המפיק המוזיקלי של אלבומו, היא מספרת ומוסיפה: "הכרתי את עמוס לפני כעשור, כשהשתתפתי ב'כוכב נולד', ומאז הוא ליווה אותי בלא מעט תחנות בקריירה המוזיקלית שלי. כשהוא חיבר בין דויד לביני וקראתי את הטקסט, מיד התרגשתי, כי הרגשתי שדויד ואני משדרים על אותו הגל: שנינו רוצים שלום, שנינו רוצים דו קיום ואחווה ואהבה הדדית, ובעיקר שנינו רוצים לראות עולם טוב יותר".




וזה אפשרי?
"זה לא פשוט, אבל אני מאמינה שאפשר להפוך את העולם לכזה, אם רק נרצה בזה באמת".

טוקאן (36), עורכת דין במקצועה, פרצה לראשונה לתודעה ב־2007, כשבלטה לטובה ב"כוכב נולד". אומנם היא לא זכתה בתחרות, אבל הטביעה את חותמה וקיבלה יופי של כרטיס ביקור לתעשיית המוזיקה. "התוכנית תרמה לי המון־המון לקריירה המקצועית וגם לתחום האישי", היא משתפת. "הכרתי המון אנשים מהתעשייה, והתחלתי להתארח ולשתף פעולה עם הרבה אמנים מוכשרים. בעיקר למדתי איך להיות מקצועית יותר".



בשנים שחלפו הקימה את ההרכב "קווארטטוקאן", שעמו הוציאה שני אלבומים. היא מופיעה בארץ ובעולם ("בעיקר באירופה, שם הסוכנים שלי נמצאים", מדגישה) והעלתה את המופע "כשביאליק ופיירוז נפגשים", שרץ בעיקר בבתי ספר. "אנחנו מוכיחים במופע הזה את הקרבה בין שני היוצרים הללו, ובין המזרח למערב, מחברים בין המנגינות ובעיקר מראים שהדומה רב על השוני", היא אומרת.

השיחה שלנו התקיימה בעת שביקרה את הוריה, בכפר אעבלין בגליל. "בדיוק קפצתי להורים"" הא סיפרה. "אני אוהבת מאוד את הכפר שבו חייתי עד גיל 30. יש בו אחווה בין יהודים לערבים, וזה מקום שתמיד טוען אותי באנרגיות ובכוחות חזקים. היום אני מתגוררת בחיפה, שהיא יותר קרובה להווי של הכפר, אבל עדיין עם החוקים של עיר".

בחודש האחרון, במסגרת ניסיונה לפתח קריירה בינלאומית, סיימה טוקאן להקליט שיר חדש בספרדית – alma baliente ("נפש חזקה"), שייצא בקרוב, ועובדת על אלבום סולו ראשון. "אני עובדת כבר כמה שנים על אלבום הבכורה שלי, אבל בזמן האחרון נכנסתי למשטר עבודה אינטנסיבי עליו, ואני גאה לומר שממש בקרוב הוא ייצא סוף־סוף לאור", היא אומרת.




איך את משלבת בין עבודתייך כעורכת דין וזמרת?
"זה לא קל, אבל אני עובדת כעצמאית במשרד עורכי דין, ובורכתי בשותפים מבינים, מכילים ומקסימים. אני משתדלת לקחת רק תיקים שאני יכולה להתמודד איתם, שלא מעמיסים יותר מדי. אבל מצליחה לשלב".

את שמחה במקום שבו את נמצאת היום?
"כן. אני עוסקת ומופיעה ברחבי העולם, מגשימה את עצמי בכל פעם מחדש ותמיד שואפת לכבוש עוד ועוד יעדים".

מדוע לא עברת לתל אביב, שם מרוכזת כל הסצנה?
"אני אוהבת לעשות חזרות בתל אביב ולבקר בה, אבל אני מעדיפה את חיפה שהיא, כפי שציינתי, קו התפר בין הכפר לבין העיר".

מה דעתך על חוק הלאום?
"אני ממש לא תומכת בו. הייתי מהראשונות שקמו לשיר ולהופיע בהפגנה נגדו, לצד מירה עוואד, אחינועם ניני ועוד. אני חושבת שזה נוראי שאין שוויון, ושהדורות הבאים יגדלו בתחושה שיש אנשים שווים, ויש כאלה שלא שווים. אני פועלת המון למען השלום, אבל לאחרונה יש תחושה שאנשים כבר הפסיקו להאמין בשלום. אני רוצה לקוות שהמצב ישתנה, ומאמינה שיבואו ימים טובים יותר. כי כולנו, כמו השיר של דויד מונסונגו, בני אדם". 

"עקבות בחול" – מופע השקה לאלבומו של דויד מונסונגו. 9 באוקטובר, שלישי, 20:30. משכן לאמנויות הבמה, רעננה. אורחים: דני בסן, מרים טוקאן, דיאנה גולבי ושלו אדרי