איש העסקים נוחי דנקנר הגיע הבוקר (שלישי) לשערי כלא מעשיהו ברמלה על מנת להתחיל ולרצות את עונש שלוש שנות המאסר שגזר עליו בית המשפט, בעקבות מעורבותו בהרצת מניות של החברה שבשליטתו. דנקנר, אחד מאנשי העסקים המוכרים והבכירים ביותר במשק הישראלי ובעל השליטה לשעבר בקבוצת אי.די.בי, אמר בשערי הכלא: "המעמד כאן הוא יום קשה לי ולמשפחתי. נלחמתי על חפותי, אני מאמין בקדוש ברוך הוא שהכל לטובה, בוטח במערכת הצדק והמשפט ואוהב מאוד את מדינה ישראל".
נוחי דנקנר נכנס לכלא
לאחר שנכנס לתוך המתחם, הוא החל לעבור מיון קליטה ראשוני, שבסופו יחליט צוות שיכלול את קצין האסירים, עובדת סוציאלית וקצין המודיעין לאיזה אגף ולאיזה תא יישלח כדי לרצות את עונשו.
בשירות בתי הסוהר (שב"ס) לא מתכוונים להעניק הקלות או הטבות מיוחדות לאיש העסקים הבכיר, ומנגד גם לא להפלותו מול אסירים אחרים. לפי הארגון, ככל שיינתן, דנקנר יזכה ליחס שווה כשאר האסירים בכלא. גורם בארגון ציין: "שב"ס, עם כל הצער שבדבר, מנוסה בקליטת אסירים במעמדו של דנקנר וההתייחסות תהיה ברגישות הראויה". דנקנר מגיע לכלא מעשיהו. צילום: אבשלום ששוני
כזכור, כלא מעשיהו קלט בעבר את נשיא המדינה לשעבר משה קצב ואת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בנוסף אליהם ריצו מאסר בין כתליו שרי ממשלה בכירים וחברי כנסת, שהורשעו בעבירות פליליות הקשורות לטוהר המידות.
בחודש אוגוסט האחרון גזר בית המשפט העליון על דנקנר עונש של שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל, כשהוא מחזק את הקביעה שלפיה דנקנר ידע והיה מעורב מעבר לספק הסביר בהרצת המניות של קבוצת אי.די.בי.
החלטתו של בית המשפט העליון התקבלה לאור ערעור שהגישו פרקליטיו של דנקנר, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שנתיים מאסר על איש העסקים, לאחר שהרשיע אותו בעבירה של הרצת המניות ובהטעיית לקוחות החברה, שרכשו מניות בשיעור הגבוה משוויון האמיתי. בית המשפט המחוזי גזר גם קנס כספי בסך 800 אלף ש"ח על דנקנר, שאותו התיר בית המשפט העליון על כנו.
העליון על דנקנר: "עבירה מורכבת ולא שגרתית"
"מורכבת ולא שגרתית בראי עבירות התרמית בניירות ערך אשר נדונו עד כה בבית משפט זה", כך תיארו שופטי בית המשפט העליון את הפרשה, שבגינה נפל מי שהיה אחד האנשים הבכירים והדומיננטיים ביותר בשוק ההון הישראלי. זוכה לחיבוקים עם הגעתו. צילום: אבשלום ששוני
ואכן, מדובר בפרשה יוצאת דופן. בראש ובראשונה, בשל זהות חברת האחזקות שעמדה במרכזה - IDB, אשר הייתה בעת ביצוע המעשים חברה ציבורית והקונצרן הגדול במשק הישראלי.
שנית, בשל העובדה שתוצאות מעשיהם של נוחי דנקנר ושותפיו נוגעות כמעט לכל אזרח, בין במישרין ובין בעקיפין. לבסוף, הפרשה הייתה מורכבת משפטית, משום שהעבירות הן כאלה שהגבול בינן לבין פעילות לגיטימית וכשרה, אינו ברור כשמש. הרשעת הנאשמים התבססה על ראיות נסיבתיות, שמטרתן העיקרית הייתה אחת ויחידה – לחשוף ולהבין את שהתרחש במוחם ובלבם של הנאשמים בעת ביצוע המעשים.
ביולי 2016 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את דנקנר בכך שהריץ את מניות IDB בעזרת הנאשם הנוסף בתיק, איתי שטרום, ערב הנפקת החברה בבורסה, בפברואר 2012. שטרום רכש כמות גדולה מאד של מניות הקונצרן ומכר אותן מחוץ לבורסה - ובכך יצר מצג שווא של שווי גבוה למניה.
לצורך הרכישה המסיבית, סייע דנקנר לשטרום בגיוס כספים. המהלך הצליח וההנפקה הניבה לקונצרן סכום של 321 מיליון שקל.
בית המשפט המחוזי גזר על דנקנר שנתיים מאסר. הוא ערער לבית המשפט העליון על עונשו וכן על עצם הרשעתו בפלילים, וטען כי פעל בתום לב. שופטי העליון דחו את ערעורו ולעומת זאת קיבלו את ערעור המדינה על קלות העונש.
הם גזרו עליו שלוש שנות מאסר וכתבו: "מי שעובר עבירות אלה נדרש להפעיל מידה רבה של יוזמה, יצירתיות ותכנון מקדים. התועלת הגלומה בביצוען היא כלכלית במהותה, בין אם רווח כספי ישיר ובין אם מעמד חברתי, ומכאן אפוא כי קיימת חשיבות רבה כי עונש מאסר מוחשי וממשי יעקר את כדאיות ביצוע העבירה".
