מותו של ארי נשר בתאונת הפגע וברח בעת שרכב על אופניים החשמליים החזיר לתודעה את הסכנות הטמונות בכלי הרכב הזה. יותר יותר קולות נשמעים בקריאה להורים למנוע מילדיהם להשתמש בו. אחד מהם הוא שלומי מלכה, שאיבד את בנו אוריאל לפני חמישה חודשים, לאחר שנפגע ממשאית ברמת גן, בעת שרכב על אופניים חשמליים. אחותו הודיה, שרכבה עמו, נפצעה קשה. 



הבוקר (שלישי) בשיחה עם אילה חסון ב-103FM, סיפר שלומי על רגע התאונה: "מדובר סך הכל בילדים תמימים. מישהו החליט להעביר את ילדי לרכוב בכביש במקום במדרכה וכתוצאה מכך בני נדרס למוות כשהציל את אחותו בשניות האחרונות והיא נפצעה קשה". 
 
"הבן שלי נהג לנסוע על המדרכה עד שהוא קיבל דוח ונאלץ מתוך פחד לרכוב יחד עם המכוניות בכביש", סיפר שלומי. "ילדיי עמדו בצומת מרומזר ליד משאית של 250 טון. לא היה להם סיכוי להתמודד מולה. בתי הודיה נפצעה קשה, החליפו לה עור והשתילו אותו ליד. רק עכשיו התחלנו להבין מה קרה לה. עד כה התעסקנו בבתי קברות ובשבעה. מסתבר שאיבדתי גם את הילדה שלי, היא ראתה את אחיה מת מול העיניים ומצבה הנפשי קשה מאוד. היא חוששת שכשתהיה אם לילדים יתפרצו אצלה טראומות".
 
שלומי הוסיף וסיפר כי "ניסיתי לומר לילדיי שלא ייסעו באופניים החשמליים וניסיתי למשוך את העניין הזה לגיל מאוחר יותר". לדבריו, "למרות שאסרתי עליהם לרכוב על אופניים חשמליים הם החלו לבנות לעצמם זוג בניגוד לעמדתי עד שלבסוף בני בנה לו אופניים טובות יותר מכל החברים שלו". 

"יותר חשוב מלימודי היסטוריה"
 
"משרד החינוך צריך ללמד את הנושא בבתי הספר, זה יותר חשוב משיעור היסטוריה", טען האב השכול. "אם הילדים לא ילמדו על הסכנות החדשות הללו אנחנו נאבד כל יום ילד. יצרתי קבוצה לזכרו של בני שהחברים בה מעלים רעיונות ויוזמות כדי למנוע את התאונה הבאה. בין הרעיונות עלתה הצעה לשנות את החוק ולחייב את הנוסעים באופניים חשמליים לרכוב עם אפודה זוהרת ולא רק עם קסדה. כך אנחנו כנהגי מכוניות נוכל לזהות שמדובר בילדים".
 
כשנשאל מתי ילדיו החלו לרכב על אופניים השיב: "ילדי החלו לרכוב על אופניים בגיל 14, עוד בטרם העלו את הגיל המותר לנהיגה. באותה עת הם רכבו על המדרכות ובנו לעצמם תוכניות סביב האופניים. הם לא בודקים את המכשולים בדרך אלא את הדרך הקצרה ביותר להגיע למגרש הכדורגל, לחברים ולבית הספר. אף אחד לא לימד אותם את הסכנות שהם עוברים בדרך. התפקיד של ההורים לעשות את זה, אך לא לבדם, הם זקוקים לחינוך בבית הספר. כמו שאנחנו למדנו מידי יום חשבון עד שקלטנו את השיטה כך גם בנוגע לאופניים החשמליים".

 
 
שלומי התייחס להתנהלות של עיריית רמת גן בעקבות האסון שפקד אותו ואמר כי "אף אחד לא מלווה אותי מאז המקרה. עברו כבר חמישה חודשים ואיש לא פנה אליי".
 
תגובת עיריית רמת גן: "עובדי הרווחה וצוותי החינוך בעיריית רמת-גן מצויים בקשר שוטף עם המשפחה, מלווים אותה מיום התאונה ועד היום ולמשפחה אף הוצמדה עובדת סוציאלית קבועה לצורך ליווי ותמיכה רגשית. בנוסף, לאורך החודשים האחרונים הוצע למשפחה ליווי של עובדת סוציאלית לנערות בכדי לסייע להודיה וכן סיוע סוציאלי ייעודי למשפחות שחוו אובדן, אך עד כה המשפחה לא הביעה רצון לקבלת הסיוע. ההצעות לסיוע המדובר בעינן עומדות, והעירייה תשמח להמשיך ללוות את המשפחה ככל שתצטרך".
 
"יצוין, כי הודיה, אחותו של אוריאל, לומדת בתיכון אלון בעיר ומקבלת שעות חונכות פרטניות וסיוע לימודי בשעות נוספות. האב קיבל סיוע כלכלי בשכר דירה, ציוד לבית והעירייה נענתה לכל בקשה כלכלית שהופנתה אליה מטעם המשפחה".