שנים לאחר שהמשרדים השיתופיים צברו תאוצה ברחבי העולם, והפכו לטרנד לוהט בקרב בעלי עסקים קטנים, עצמאיים ופרילנסרים, לאחרונה גם המגזר החרדי הצטרף לאופנה העולמית עם משרדים שיתופיים משלו. במשרדים הללו, שהם בין המפוארים והמושקעים בארץ, ניתן למצוא חללי עבודה משותפים לגברים בלבד או גם לנשים בהפרדה מלאה (בחלקם נשים יכולות להגיע לפגישות עבודה, אך אינן שותפות במשרדים עצמם), לובי עסקים בעיצוב מודרני עם ספרי הלכה ותלמוד לצד ספרי כלכלה ועסקים, מכונות אספרסו עם פולי קפה בכשרות למהדרין ופינות מיוחדות לתליית חליפות ומגבעות. 
במבט ראשון, בעת ביקור באחד מחללי העבודה המשותפים הללו שמיועדים למגזר החרדי, זה נראה כמו עוד משרד משותף, מושקע למדי, אך כמה מגבעות שחורות שמוטלות על כורסאות הלובי מעידות על תנועה מסוג אחר שרוחשת שם. בכניסה מתנוססות מודעות עם זמני תפילות, ולצדן פרסומות לקורסים שונים המועברים במקום. “הושקעו במקום הזה מיליוני שקלים”, אומר א’, אחד האברכים ששוכר משרד משותף במתחם שהוקם לאחרונה בבני ברק וחושש מהזדהות בשמו המלא.
“חרדים רבים הם יזמים שרוצים לפרוץ בתחומם, אנשים שהקימו עסקים עצמאיים כדי לפרנס את משפחתם, והמקום הזה מאפשר להם לשכור משרדים במחירים מסובסדים וליהנות מנטוורקינג תוסס בין חברי המקום. אני מכיר חברים קרובים שהרוויחו כלכלית מעצם ההתחככות עם בעלי עסקים אחרים ששוכרים משרדים במקום”. 

אם המשרדים הללו נוחלים הצלחה א’ לא ממש יודע לומר, אבל הוא משוכנע שהיא תגיע. “מדובר במוצר חדש יחסית”, הוא אומר בהיסוס. “המקום הספציפי שבו אני שוכר את המשרד עדיין עומד ריק ברובו. כמעט אין שוכרים. אני לא יודע להצביע על סיבות ברורות לכך, אבל ברור שבינתיים ההצלחה שם אינה מרקיעה שחקים. המקום עצמו מושקע למדי, האווירה בו מצוינת, אולם נראה שהרחוב החרדי טרם מעכל את הפוטנציאל הגלום במקום הזה. ייתכן שהם עדיין חוששים”. 
מאידך גיסא, אותו שוכר מציין כי לא כל מרכזי היזמות החרדיים נמצאים במצב זהה. “גם בירושלים וגם בבני ברק יש מתחמים שהפתיעו עם הצלחה לא רעה. אני מכיר שני מרכזי יזמות חרדיים שכל המשרדים בהם נמצאים בתפוסה מלאה. אנשים מחכים שם בתור למשרד שיתפנה. ההצלחה של המתחמים האחרים, לשמחת היזמים, יכולה להצביע על היתכנות מאוד גבוהה של המיזם בקרב המגזר החרדי, כך שחוסר ההצלחה במקומות האחרים יכול לנבוע מהיעדר שיווק נכון או סיבות טכניות אחרות שמעיבות על ההצלחה”. 

ביזמקס. צילום: פלאש 90
השעות הריקות
בערים החרדיות פועלים כיום כמה מרכזי יזמות ומשרדים שיתופיים, והמפורסמים שבהם, מתחמים כמו “מרכז אחים ליזמות ועסקים” ומתחם “אמפרסנד” בבני ברק ומתחם העסקים “ביזמקס” בירושלים, מעוררים סקרנות רבה במגזר ומחוצה לו. מצד אחד, כל הבאים בשערי המקומות הללו נראים חרדים אדוקים לכל דבר, ומצד שני - השלטים התלויים על דלתות החדרים מעידים על רשת עסקים ענפה שמתנהלת במקום - ממשרדי עורכי דין, דרך משרדי נסיעות ועד חברות הפקות וארגונים שונים. 
“רוב השוכרים משתייכים לזרמים שאינם רואים בעיה מהותית ביציאה לשוק העבודה, וחלקם אפילו מעודדים רכישת השכלה במוסדות חרדיים שיועדו לשם כך ומספקים מתכונת לימודים ללא תכנים ‘בעייתיים’ ובהפרדה מלאה בין גברים לנשים”, מסביר א’. “זה לא שלומדי התורה, תלמידי הישיבות והכוללים, מתכננים עזיבה המונית של ספסלי הלימודים. ממש לא. הם אנשים שבחרו במודע באורח חיים צנוע ואינם מחפשים להעלות את רמת החיים שלהם. עם זאת, ישנם חרדים רבים שעמלים לפרנסתם, ופותחים עסקים או משתלבים בשוק העבודה”.    
ביקור בחלק מהמשרדים הללו מעלה תמונה שפיה הם די שוממים. בפינה אחת יושבים שני אברכים שמתפלפלים ביניהם על הפוליטיקה המוניציפלית, בפינה אחרת קבוצה של חסידים התיישבו לסעודה, ומלבדם לא רחשה במקום כל פעילות. בחלק מהמקומות שביקרנו והעלינו את השאלה היכן הציבור, השיבו כי מדובר בשעות ריקות יחסית. “אם תבואו בשעות אחרות, אחרי הצהריים למשל, תראו פה הרבה אנשים”, נאמר לנו. 

מרכז אחים ליזמות ועסקים . צילום: יעקב נחומי
מכירות עצמאיות
המשרדים החרדיים באים גם כתשובה לאוזלת היד של הממשלה בכל הנוגע לשילוב חרדים בשוק העבודה. משרדי הממשלה, בעיקר משרד הכלכלה והתעשייה, משקיעים מאות מיליוני שקלים בשילוב חרדים בתעסוקה. בהצעת התקציב של משרד הכלכלה לשנת 2018 נכתב כי עידוד תעסוקת חרדים יתבצע באמצעות “המשך יישום תוכנית חומש של כחצי מיליארד שקלים על פני השנים 2017־2018”. הממשלה משקיעה במקביל גם בהקצאת מקומות עבודה בשירות הציבורי לחרדים, אבל נדמה שלא מספיק לוקחים שם בחשבון את העובדה שהחרדי הממוצע לא עבר מבחני בגרות, והוא נעדר כלים מוקדמים ללימודים אקדמיים או רכישת השכלה פורמלית שתאפשר לו לעבוד באותם מקומות עבודה. 
התוצאה היא שמיזמי הממשלה לשילוב חרדים מעודדים אותם להקים עסקים -  מה שהם עושים גם כיום בהיעדר ברירה אחרת מצדם - אך אינם תמיד מספקים תנאי שטח נאותים לשילוב אמיתי שלהם. לחרדים, גם אלה שמעוניינים להשתלב בשוק התעסוקה, הרבה יותר קשה להתקבל לעבודה. “סוגיית הגיוס וההכשרה של החרדים מקשה על היכולת שלהם להשתלב בעבודה”, מסביר מנהל השיווק של אחד המתחמים.
“גם אם הם מצליחים לפתור את המחסום המשמעותי של הצבא באמצעות שירות אזרחי או פטור מעל גיל הגיוס, עדיין אין להם בסיס כדי להתחיל לימודים או להשתלב בחברה נחשבת. בעידן ששבו כל משרה מתגמלת דורשת תואר כתנאי סף, והתדמית משחקת תפקיד כמעט ראשי, קשה מאוד לחרדים שעשו מסלול לימודים תורני להיכנס למעגל הזה ולהתחיל לימודים מאפס. האפשרויות שלהם נעות בין בחירה במסלול לימודים מפרך, שדורש מהם להדביק את הפער ההשכלתי - ויש בשנים האחרונות רבים שבוחרים בזה - ובין הישארות בשוק התעסוקה החרדי, שהוא לרוב מתגמל פחות, פחות מאפשר קידום, ואף כולל מקצועות שהכנסותיהם לא מדווחות. לכן צעירים חרדים רבים פונים דווקא לתחום היזמות, שבו הם נתקלים פחות במחסומים בדרכם”. 

המתחם השיתופי "אמפרסנד" בבני ברק. צילום: SIMI
לדבריו, צעירים רבים עורכים בביתם מכירות עצמאיות של ריהוט, ביגוד, שעונים, פאות ומוצרי אפייה. המכירות בערים החרדיות הן תופעה של ממש, ובאמצעותן אפשר להשלים הכנסה. רבים אחרים פותחים עסקים עצמאיים בתחומי העיצוב, המשכנתאות, משרדי הנסיעות, הפרסום, ההפצה, הטלמרקטינג והחינוך. “היזמות והעצמאות הן חלק אינטגרלי מהנוף החרדי”, מסביר מנהל השיווק. “אפשר לומר שזה בלתי נמנע ואפילו טוב מבחינה כלכלית, אבל עד היום כל היזמים מהסוג הזה עבדו מהבית או מהרכב, או שכרו משרד מאולתר בחניונים שהוסבו לכך. מרכזי היזמות מאפשרים להם לשכור לראשונה, במחירים מסובסדים, משרדים מאובזרים שבהם אפשר ליהנות מחדרי פגישות מפוארים וכל דבר שהם זקוקים לו במסגרת העסק שלהם”. 
את המשרדים מהסוג הזה מקימים בעיקר יזמים נועזים שקופצים על הטרנד במטרה למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלו, ולצדם אנשי עסקים שרואים זאת כשליחותם לסייע למגזר החרדי להשתלב בשוק העבודה בדרכו שלו. 
יש מי שרואים במשרדים הללו צעד שלילי שירחיק את המגזר החרדי מהשתלבות אמיתית בשוק העבודה; יש שרואים בהם קרש הצלה לכל אותם חרדים שרוצים לעבוד ואין להם יכולת; ויש שרואים בהם טרנד חולף שלא ישגשג לאורך זמן. אם הם יהפכו בסופו של דבר לחלק בלתי נפרד מהנוף העסקי של התרבות החרדית - רק ימים יגידו.