לתאר לעצמנו את האופן שבו ייראה הטיפול הרפואי בעתיד הלא רחוק - נשמע כמו משימה מורכבת למדי. כזו שדורשת הבנה מקצועית, חזון ולא מעט דמיון. אבל אם תרצו שאשתף אתכם מעט באופן שבו תיראה הרפואה בעתיד הלא רחוק, כל אשר עליכם לעשות הוא לעצום את עיניכם, ומיד לפקוח אותן שוב. מצמוץ העיניים הזה הוא הבסיס להבנת היסודות של רפואת המחר.  

בעתיד, חיישנים משוכללים וזעירים יוכלו לנתח את מצבנו הבריאותי במהירות של מצמוץ כזה, וגם על ידי מדידת כל טיפת זיעה או פעימת לב. החיישנים הללו יוכלו לתקשר ישירות ובאופן מיידי עם מחשבים וטלפונים ניידים, ואף עם מערכות מורכבות של עיר חכמה ובתי חולים חכמים. כך ניתן יהיה לאבחן אדם שחש ברע באמצע הרחוב או אפילו בביתו ולהזעיק את שירותי החירום, ללא צורך אפילו ללחוץ על כפתור.

יהיה ניתן להתאים מרשמים לתרופות, תוספות ויטמינים או אפילו תוספות הורמונליות על בסיס יומי באמצעות דיאגנוזה אוטונומית, שלוקחת בחשבון את הצופן הגנטי האישי של החולה. ניטור חיישנים על גופו בשילוב עם מערכות Big Data יביא כהרף עין קל לאבחון מבוסס גם על אינטליגנציה מלאכותית, שיכתיב טיפול מדויק על פי המאפיינים הגנטיים של המחלה והחולה.

לא מדע בדיוני

אין צורך להפליג בדמיון, כי למעשה כל יסודות רפואת המחר כבר עמנו. במרכז הרפואי הדסה אנו עושים כבר היום שימוש במערכות דיגיטליות ואפליקציות  מתקדמות שהן הבסיס למחר. המגמות דלהלן ממחישות את החזון של הדסה החדשה בתחום החדשנות הרפואית: ראשית, רפואה דיגיטלית ו־Telehealth. עתיד הטיפול הרפואי נעוץ באופן שבו נוכל לטפל בבית החולים וגם מחוץ לכותלי בית החולים בטיפולים מבוססים מידע מלא, שחייב אם כך להיות דיגיטלי.

טיפול מבוסס מידע הנו חיוני לרפואה המתקדמת ומאפשר בעצמו בניית בסיס מידע עצום שעליו ניתן יהיה להפעיל מערכות אחזור מתוחכמות, כדי לשפר את האבחון והטיפול המדויק, תוך שמירה על רציפות הטיפול מחוץ לבית החולים. 


בשנתיים האחרונות מיישמים בהדסה את מערכת "הדסה שלי", שירות דיגיטלי המאפשר למטופלים לקבל את כל המידע הרפואי שלהם במחשב ובטלפון החכם שבכף ידם, מכל מקום ובכל זמן, מרגע קביעת תור או יציאתם מחדר הרופא, וכמובן לקיים התייעצות עם כל רופא, בלי הגבלת המקום והמרחק, כלומר בכל רחבי הגלובוס. 

שנית, מניעה וגילוי מבוססי Big Data. המפתח לרפואת העתיד הוא להשאיר את כולנו בריאים, ולא רק להגיב כאשר אנו הופכים לחולים. ההצלחה האופטימלית הנה מניעת המחלה, ובאין אפשרות - גילוי מוקדם אשר מאפשר לנו לזהות את המחלה בשלבים שקל עדיין לטפל בה. בהדסה אנו מעניקים שירותים לגילוי מוקדם של סרטן ושל מחלות לב ומיישמים רפואה מונעת המבוססת על פרמטרים קליניים, גנטיקה, היסטוריה משפחתית, מידע כללי, סימנים מקדימים והערכות סיכון.

שלישית, Precision Medicine - ההתקדמות במחקר הביו־רפואי, פענוח רצף הגנום, הדמיה ביו־רפואית, ביו־אינפורמטיקה וזיהוי אונקוגנים מספקים מידע מסיבי, ערכי ומדויק, המאפשר לנו להתאים טיפולים אישיים לכל אדם ברמת ההתאמה הגנטית של החולה ושל המחלה.
 
רביעית, רובוטים ומערכות אוטונומיות – כלים חכמים המסייעים ותומכים בפרקטיקה של רופאים הנם כבר היום חלק מסביבת הטיפול בכל בית חולים. אנו בהדסה משתמשים ברובוטים ובמערכות חכמות בחדרי הניתוח, דוגמת מערכות הדמיה מיידיות המבצעות סריקה תוך כדי ניתוח, אשר מסייעות אפילו בידם של המנתחים המנוסים ביותר.

חמישית, בינה מלאכותית – המידע הרב העומד כיום לרשות אנשי המקצוע בתחום הרפואה הנו רחב ומורכב מדי על מנת שמוחו של המטפל לבדו יוכל לעבד אותו באופן מהיר ולהגיע למסקנות אופטימליות. אלגוריתמים משוכללים, הכוללים למידת מכונה ובינה מלאכותית, מאפשרים לבצע דיאגנוזות אופטימליות ואף לנבא תוצאות של טיפולים.

כל זה אולי נשמע כיום קצת כמו מדע בדיוני. אבל ניהול נכון של מערכות הבריאות, המשלב תקציב מתאים וחזון אמיץ, יכול לשפר לאין שיעור את בריאותנו ואת איכות חיינו.

המשאבים אינם בהישג יד

אבל אליה וקוץ בה; אל מול העלייה המטורפת באמצעי האבחון והטיפול הנקודתי במחלות שונות, שהיו חשוכות מרפא עד לא מזמן, עומדת על הפרק כיום השאלה של היכולת הציבורית לממן לציבור הרלוונטי את הטכנולוגיות המתקדמות, שהן אינן זולות כלל ועיקר. מבחינת המאקרו, יש לרפואה הציבורית בעיית אמת בתקציב המוקצב כיום להגיע לטיפול הנכון, בשעה שהמשאבים לטיפולים אלה אינם בהישג יד.
 
יותר מכך, המלחמה על צמצום העלויות לקופות ומתן הנחות סטטוטוריות ענקיות לבתי החולים עדיין נמשכת, כאשר בפועל מתקיים סבב של "חדלות פירעון" ו/או "גירעונות ציבוריים" גדולים לכל הארגונים הרפואיים, בין שהם בתי חולים ובין שזאת קופה. התסכול בגין הפער בין האפשרי טכנולוגית לבין האפשרי כלכלית אמור להימשך. 
 
הכותב הוא מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה.