"הטיפול בקנאביס שהענקתי לבתי בת התשעה חודשים הציל את חייה ושינה את חיי לטובה ללא היכר", מספרת טרייסי ראיין, גיבורת הסרט הדוקומנטרי "קנאביס להמונים" (Weed the People), שיצרו ריקי לייק ואייבי אפשטיין, ויוקרן מחר (10:00) בבכורה עולמית במסגרת SPIRIT, הפסטיבל הבינלאומי ה־12 לקולנוע רוחני בסינמטק תל אביב ב-25-27 באוקטובר וכוללת סרטים תיעודיים ועלילתיים, עטורי פרסים, בבכורה ארצית בנושאי WELL BEING, מודעות, חקירה עצמית, מדע גוף-נפש, תזונה בריאה וחיים ברי קיימא.
"בתי סופי אובחנה ב־2013 בסרטן בגיל 8.5 חודשים", מספרת ראיין בראיון טלפוני מביתה שבארצות הברית. "שמנו לב שהעין השמאלית שלה רעדה. כל רופא נתן דיאגנוזה אחרת ושלח אותה הביתה. הייתי אמא טרייה והחלטתי לבדוק את זה. הלכנו לעשות בדיקת MRI וגילינו שיש לה סרטן מסוג גליומה אופטית בשלב 1. בסרטן מסוג כזה יש 90% הישרדות, אבל גם 80% חזרה. בנוסף, בסרטן כזה הכימותרפיה לא מצליחה לטפל עד הסוף מכיוון שהיא עובדת על תאים שמתחלקים, ובמקרה הזה אין חלוקה מהירה של תאים והמחלה יכולה לחזור. לפעמים הילדים צריכים לעבור טיפול במשך שנה אחת ולפעמים 15 שנים".
איך התמודדת עם הבשורה הקשה?
"זה היה נורא, כמו לקום כל יום למוות, המוות של החיים שלנו, המוות של הילדות של בתי והפחד מהלא ידוע. זה היה מבעית, הדבר הכי גרוע שחוויתי. עד אז הבת שלי הייתה יפה ובריאה וראתה בסדר גמור. לא הבנתי למה זה קורה לי כי עשיתי הכל בסדר בהריון".
הסרט "קנאביס להמונים" מגולל את סיפורם של הורים נואשים שמנסים להשיג שמן קנאביס ממקורות חשאיים באופן לא חוקי על מנת להציל את ילדיהם ממחלת הסרטן. אחת מהם היא ראיין עצמה, שלאחר שהתאכזבה מהפתרונות שהציעה לה הרפואה הקונבנציונלית, החליטה לטפל בבתה בקנאביס. לכיוון הזה היא התגלגלה די במקרה. "פרסמתי פוסט בפייסבוק עם הסיפור שלי ושיתפו אותו, והוא הגיע דרך חבר לריקי ואייבי", היא מספרת. "הם התחילו לצלם את הסרט שישה חודשים לפני כן וחיפשו משפחות שירצו להשתתף בו. הם שלחו אלינו את הצוות ונתנו לנו פרטים על הטיפולים הקיימים לטיפול בסרטן באמצעות קנאביס. נפגשנו עם האונקולוג שלנו והוא אישר את הטיפול, ויחד עם הצוות, מול המצלמות, סופי לקחה את מנת הקנאביס הראשונה שלה דרך טיפת שמן קנאביס ששמנו לה באוכל. קיבלנו אותו ממישהי שרקחה שמן בבית מכיוון שהרופאים לא היו רשאים לתת לנו מרשם לקנאביס רפואי".
לא חששת לתת לבתך קנאביס בגיל תשעה חודשים?
"לא דאגתי. השתמשתי בקנאביס בקולג' ולא היו לי חוויות שליליות. קראתי את כל המידע שאפשר והבנתי שזה טיפול בטוח. אני ובעלי פגשנו אנשים שהראו לנו איך להשתמש בזה. הבנתי שיש דרך להשתמש בקנאביס ולא להתמסטל. הייתי שמחה ומלאת תקווה, כי הדבר היחיד שהרפואה הציעה לי היה כימותרפיה, טיפול שלא עבר שינויים ב־40 השנים האחרונות, כי לא נעשה מחקר בתחום הסרטן בילדים. חברות התרופות לא משקיעות בזה כי קשה יותר לעשות כסף מילדים, למרות שהסרטן הוא סיבת המוות הראשונה בארצות הברית בקרב ילדים, ואין כמעט מימון מהמדינה בתחום".
איך סופי הגיבה לקנאביס?
"אחרי המנה הראשונה היא הייתה עייפה מאוד והלכה לישון. חשבנו שאולי היא עייפה מדי, אז הורדנו את המינון. לילדים אין תגובות לקנאביס כמו למבוגרים, וכשהורדנו את הכמות היא הפכה למצחקקת ורעבה ושמחנו על כך. מאז לקנאביס לא היו שום תופעות לוואי שליליות".
רכבת הרים רגשית
הטיפול בקנאביס לא הראה תוצאות מיידיות. "בהתחלה הגידול לא התכווץ, וחשבנו שהמינון לא נכון", מספרת ראיין. "גילינו שהגידול גדל, התחלנו להוסיף כימותרפיה כשהיא הייתה בת עשרה חודשים, וסופי עברה ביופסיה וניתוח בראשה. למזלנו, זה היה סרטן מסוג לא אלים. שוב עברנו תקופה קשה מאוד. לעשות כימותרפיה לתינוקת שלך זה נורא, אבל לא איבדנו תקווה והבנו שאנחנו צריכים לשלב את הטיפול בקנאביס בטיפול כימותרפי כדי לטפל בסרטן מהסוג הזה. בחודשים לאחר מכן מצבה של סופי התחיל להשתפר. היו לנו 13 חודשים מוצלחים של טיפול והורידו אותה מכימותרפיה כי הגידול התכווץ. אחר כך חיכינו שישה חודשים שבהם הגידול שוב גדל. זו הייתה רכבת הרים רגשית, כי המחלה דועכת וחוזרת וההתמודדות עם כך היא נוראה.
"במשך כל הזמן הזה המשכנו לשלב את הטיפול בשמן קנאביס עם הטיפולים שהציעו הרופאים, והם ידעו בדיוק מה אנחנו נותנים לה", מוסיפה ראיין. "בחודשים שעברו מצבה של סופי שוב השתפר, הגידול התכווץ מאוד והרגשנו נהדר. לא ראינו שום תופעות לוואי חוץ מהקאות פעם בכמה חודשים. מצבה המשיך להשתפר. בגידולים מסוג זה המטרה היא לשמור על הראייה ולמנוע את התופעות הנוראיות של הכימותרפיה. ואכן הצלחנו למנוע אותן הדברים האלו בזכות שמן הקנאביס. הרופאים אמרו לנו שאם נכווץ את הגידול ב־50%, נבין שזה בזכות הקנאביס ולא רק בזכות הטיפולים הכימותרפיים. הם אמרו לנו ישירות שזה הקנאביס שהציל אותה".
מה שלום סופי כיום?
"כיום סופי כבר בת 6, ולאחרונה נודע לנו שהיא צריכה לעבור עוד כימותרפיה מפני שהגידול הופך לחכם והוא מפתח עמידות בפני הכימותרפיה והקנאביס. אבל מצבה מתייצב, וצופים לה חיים ארוכים יותר מאיתנו. אם תראה את הבת שלי, לא תדע שהיא סובלת ממשהו. סופי אוהבת את החייה, את חבריה, את הגן. היא נראית ומרגישה בריאה מאוד. יש לנו ילדה נורמלית כעת – כל מה שהורים יכולים לשאוף אליו במצבה של סופי".
השיפור במצבה של סופי בזכות הטיפול בשמן קנאביס שינה את חייה של המשפחה בכלל ושל ראיין בפרט, והיא החליטה לפתוח את חברת "קנאקידס" (CannaKids), המפיקה שמן קנאביס לטיפול בסרטן בקרב ילדים, כדי לסייע להורים אחרים במצבה. "בעקבות מה שעברנו, התחלתי לגדל בעצמי קנאביס בדרום קליפורניה עם מימון שהשגנו מחברים", היא מספרת. "פתחנו עמותה בשם 'להציל את סופי', הפקנו שמן קנאביס משלנו והתחלנו לעזור לילדים חולים בטיפולים באמצעות השמן. במשך השנים ראינו יותר נסים רפואיים משיכולנו לדמיין. הרגשנו מדהים, הייתי מלאת תקווה והאמנתי שמצאתי את הייעוד שלנו. הקנאביס הגיע אלינו מסיבה מסוימת. עזרנו ליותר מ־5,000 חולים בקליפורניה. יצאו מזה דברים יפים ומדהימים שבתסריט אחר היו יכולים להיות נוראיים".
תני דוגמאות למקרים שבהם טיפלתם.
"יש לנו ארבעה ילדים שמעורבים במחקר שאנחנו עורכים. הם מטופלים שלנו. אחד הילדים, איי־ג'יי, היה אמור למות אחרי 40 ימים, אבל אחרי 90 ימים של טיפול בקנאביס הוא הבריא מסרטן. זאת אחרי שהסרטן שלו חזר שש פעמים בשלוש שנים. ילד אחר, מורגן, לא היה אמור לשרוד מעבר לגיל שנתיים וחצי. אנחנו מתחילים להבין שהקנאביס גורם לתגובה מדהימה של המערכת החיסונית, וכעת אנחנו מגדילים את המימון.
"עברתי מבניית אתרים להצלת חיים של אנשים", מוסיפה ראיין. "זה שינה את הקריירה שלי ואת התשוקה שלי, את הדרך שלנו כמשפחה ואת חייהם של הילדים שבהם טיפלנו. בין היתר, התחלנו לטפל בילדים אוטיסטים. אנחנו עוזרים לילדים לדבר לראשונה, עוזרים בהתקפי עצבים, רואים אותם מראים אהבה וריכוז. אנחנו עובדים גם עם ילדים עם קשיי למידה וריכוז שכמעט עפו מבתי ספר. יש לנו אתר שנקרא cannakids.org, שבו אנחנו מציעים עזרה של אחיות לאנשים מכל העולם שמשתמשים בקנאביס רפואי. מדובר באנשים שאין להם מידע על השילוב של קנאביס עם תרופות אחרות, והם נאלצים לחפש מידע לבד באינטרנט".
"גלים חיוביים"
הפעילות של ראיין נערכת על רקע העובדה שקנאביס עדיין אינו חוקי בארצות הברית ברמה הפדרלית. עם זאת, ממשלו של ברק אובמה נהג במדיניות של אי־אכיפת החוק הפדרלי, זאת בתנאי שהמדינות שתושביהן הצביעו במשאלי עם בעד חוקי לגליזציה, יקימו מערכת רגולציה לכלל ההיבטים השונים בשוק הקנאביס.
"נוצר מצב בארצות הברית שבו אנשים צריכים לייצר בבית, במטבח שלהם, תרופות לסרטן", מספר בראיון טלפוני יוחאי גולן גילד, אחד המרואיינים בסרט ומייסד חברת "בטר", המגדלת קנאביס רפואי ולה רישיונות גידול בישראל, באירופה ובאוסטרליה. "בארצות הברית יש מדינות שבהן השימוש בקנאביס רפואי נחשב חוקי והן הסדירו את התחום, אך הממשל עצמו אוסר כל שימוש בקנאביס. בעוד שבישראל ובקנדה משרד הבריאות נותן אישור לשימוש בקנאביס רפואי ולגידולו בסטנדרטים רפואיים, בארצות הברית זה נגד החוק. אנשים יכולים לגדל בעצמם או לקנות מאנשים שמוכרים, אבל אין מרשם מרופא. החסם העיקרי הוא שאין תרופה אמיתית טובה ויציבה, שבודקים אותה במעבדה. החולים לא יכולים לקבל את מה שהם צריכים באופן קבוע ויציב, אין סטנדרט יציב לחומר ולזן שהאדם מקבל. בשביל לעשות מחקר בקנאביס צריך אישור של ה־FDA ושל הממשלה, שכאמור טרם אישרו זאת. מהסיבה הזו ישראל מובילה בתחום בעולם. בזכות הסדרת התחום אנחנו מפתחים ומפקחים, יש סטנדרטים.
"ההשפעות העיקריות של הקנאביס על החולה הן הקלה בכאבים, יכולת שינה טובה יותר, פיתוח התיאבון, טיפול בעור ועוד", מוסיף גילד. "חברת 'בטר' למדה בשנים האחרונות שיש זנים שיכולים להרוג סוגי סרטן מסוימים. מצאנו זן אחד שעובד, למשל, על מלנומה ועל סרטן המוח".
"אני מאוד מקווה שיום אחד נוכל לעבוד כמו בישראל, עם מחקר ממומן ומסודר בקנאביס", אומרת מצדה ראיין. "אני מקנאת במצב שלכם".
מה המסר שלך לנוכח מה שעברת בחמש השנים האחרונות?
"אני רוצה שהעולם יידע שקנאביס הוא אחד הצמחים הכי מרפאים בעולם. הוא עוזר כמעט לכל דבר: בעיות שינה, הפרעת קשב, פיברומיאלגיה. הצמח הזה מדהים. בזכות המחקר שאנחנו עושים בקליפורניה, אני חושבת שכל מטופל צריך לקחת את החומר בכל יום בחייו כי החומר מחזק את מערכת החיסון. גם אני לוקחת אותו בכמויות קטנות לכאבים שאני סובלת מהם. אני אמא טובה יותר, מנהלת טובה יותר, חכמה יותר, אני משתמשת בו למדיטציה, וזה עזר להציל את נישואיי ואת הילדה שלי. הוא עזר לנו לעזור להמון אנשים וליצור גלים חיוביים בכל משפחה שעבדנו איתה".