לפני שמונה שנים, כשהתמניתי לתפקיד ראש רשות השירות הלאומי–אזרחי, היו כ–11 אלף משרתים. ואם היו שואלים ברחוב מה זה שירות לאומי, רוב האנשים היו עונים ש'אלו הבנות הדתיות שלא מתגייסות'. הצבתי לעצמי מטרה: להגביר את המודעות לנושא ולהגדיל את מספר המתנדבים לשירות לאומי, תוך הרחבתו למגזרים נוספים". כך נזכר שר–שלום ג'רבי, שפורש בימים אלה בתום שתי קדנציות כממונה על מאגר ההתנדבות הגדול ביותר במדינה.



בדרכו להגשים את מטרותיו הצליח ג'רבי, פוליטיקאי לשעבר במפלגת הבית היהודי ומי ששימש כמזכ"ל המפד"ל, להקים עליו את כעסם של גורמים רבים - חרדים, ערבים, עמותות שמאל וארגוני ימין. היו גם איומים על חייו ואפילו פשקוויל שהופץ בגנותו. אין ספק שהוא הכניס מעט פלפל לגוף הזה. האם הוא הצליח למלא את היעדים שהציב? האם שינתה רשות השירות הלאומי את פניה ונפתחה לקהלים חדשים? ואיזו רשות הוא משאיר אחריו?



בראיון פרישה מסכם ג'רבי שמונה שנות כהונה בתפקיד ומונה את מה שעדיין צריך להשתנות בדרכה של המדינה לספק אלטרנטיבה לאזרחי ישראל הצעירים שאינם מתגייסים לצה"ל מסיבות כאלה ואחרות.



"צעיר שמגיע אלי להתנדב, לא מעניין אותי מאיזו סיבה יש לו פטור מגיוס לצה"ל. אני לא שואל. כל מי שרוצה להתנדב - מוזמן", אומר ג'רבי. נדיר למצוא עובד מדינה שמדבר בלהט רב כל כך על משלח ידו. דיבורו מהיר ורם, וניכר בו הצורך לשתף בהישגי הרשות, שהם גם הישגיו, ולהעביר את הידע שלו ואת מסקנותיו. וזה מתחיל במספרים.



בשנת 2017 עמד מספרם של מתנדבי השירות הלאומי על 17,970 צעירות וצעירים. כשנכנס ג'רבי לתפקידו, עמד המספר על כ–11 אלף בלבד. האוכלוסייה הגדולה ביותר מבין המתנדבים היא של בנות הציונות הדתית, המונה כ–7,500 מתנדבות. אליהן מצטרפים 4,800 מהמגזר הלא יהודי - מרביתם בני הדת המוסלמית. בנוסף משרתים בשירות הלאומי כ–1,600 צעירים חרדים וכ–1,500 בעלי צרכים מיוחדים. לשם השוואה, בשנת 2013 עמד מספרם על 84 מתנדבים בלבד. לאחרונה נוסף מסלול מיוחד לבעלי רישום פלילי, קבוצה המונה כיום כ–100 מתנדבים, ובה מתגאה ג'רבי במיוחד. במקביל, 700 צעירים המוגדרים כנערים בסיכון מתנדבים לשירות הלאומי.



בתחילת כהונתו של ג'רבי היה חלק הארי של המתנדבים מורכב מבנות הציונות הדתית. כעת הוא מגוון ופותח את שעריו לאוכלוסיות נוספות, אשר יכולות לקצור רווחים נאים משירותן את המדינה. כך, למשל, 84% מהחרדים בוגרי השירות הלאומי פנו בתום שירותם לעבודה, לימודי מקצוע או ללימודים אקדמיים. במגזר המיעוטים, 85% מהבוגרים לומדים או עובדים.



אז מי הם למעשה המתנדבים? השירות הלאומי–אזרחי מיועד לכל מי שקיבל פטור מצה"ל או לא נקרא לגיוס חובה, החל על כל אזרח במדינה שמגיע לגיל 18. השירות מיועד לגילי 24–17 ומתבצע במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים בתחומים רבים ומגוונים, וכן בעמותות פרטיות ללא כוונת רווח. המתנדבים זכאים עם תום שירותם להטבות האגף והקרן לחיילים משוחררים.




"כל מי שרוצה להתנדב - מוזמן". בנות שירות לאומי במרכז לקשיש. צילום: עמותת בשבי"ל



המספרים מדברים


המספרים הללו מספרים את גלגולו של השירות הלאומי: מגוף שמאויש בעיקר על ידי הציונות הדתית לגוף הפותח את שעריו לאוכלוסיות שונות שאינן משרתות בצה"ל ומאפשר הזדמנות שווה למגזרים שונים. ג'רבי, בעצמו איש הציונות הדתית, מתגאה בתהליך שעברה הרשות תחת ידיו.



בגיל 49 הוא סב לשלושה נכדים. לג'רבי, תושב מצפה יריחו שבגוש אדומים, חמישה ילדים, שלוש בנות ושני בנים, בגילי 14 עד 27. "הבנות הגדולות עשו שנתיים של שירות לאומי. אצלנו בבית ידעו שמשרתים שנתיים - כמו חיילות", הוא מתגאה.



הוא נכדו של רב הכותל המקובל, מאיר יהודה גץ, ששכל שני בנים, אחד במלחמת ששת הימים ואחד באינתיפאדה. שמו המיוחד של ג'רבי "הגיע מהרש"ש, שהיה מגדולי המקובלים ושמו היה שר שלום", הוא מספר.



ג'רבי גדל בכרמיאל. "קראו לאבא שלי לבוא לשם מירושלים כדי להקים את מערכת החינוך של הציונות הדתית", הוא מספר. "הורי באו לשנה ונשארו עד היום. גדלתי בסביבה שבה היינו בין המשפחות הדתיות היחידות. אם ראית נערה בחצאית - ידעת שזאת אחותי. אמי עבדה בכפר לילדים ממשפחות מצוקה, והיא נהגה להביא אותם להתארח אצלנו בשבת. כך חונכתי לאהוב כל אחד".



ג'רבי הוא רב–סרן במילואים בתחום השלישות. בין השנים 2009–2005 שימש כמזכ"ל המפד"ל. ב–2010 היה אמור להתמנות למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה על ידי השר דאז דניאל הרשקוביץ, אולם בג"ץ פסל את המינוי על רקע אי־התאמה. הצעד הזה סלל את דרכו לראשות רשות השירות הלאומי–אזרחי. שם, כך נראה, מצא את מקומו.



"כשנכנסתי לתפקיד זאת הייתה מינהלת קטנה, שהעמותות היו בעלי הבית שלה. לקחתי אותה כאתגר", ג'רבי נזכר.



הוא מציין כי בציונות הדתית ישנם עדיין רבנים שיוצאים נגד שירות לאומי בקרב בנות: "דעתי ברורה. חלק מהמנהיגים עושים עוול גדול מאוד לבנות ולמשפחות שלהן. הם גורמים לכך שהבנות יתרחקו מהציונות הדתית. מי שלא עושה צבא - שתלך לשירות".



גם המנהיגים בחברה הערבית, שבניה ובנותיה מהווים חלק לא מבוטל של המתנדבים, מקשים על הקשר בין המגזר לבין השירות הלאומי. "ההנהגה הפוליטית מאוד מתנגדת לשירות", אומר ג'רבי. "חברי כנסת קוראים להם מצורעים. ראשי ערים פועלים למנוע זאת. זה קורה אף על פי שכ–90% מהמשרתים עושים זאת בתוך הקהילה שלהם. בת שירות לאומי מהמגזר הערבי קיבלה לאחרונה תעודת מצטיינת על ידי נשיא המדינה. למחרת ניפצו לה את חלונות הרכב".



למרות זאת, לדבריו, ישנם יותר ויותר מצטרפים מהמגזר. "צריך לזכור כאמור שכ–90% מהם משרתים בתוך הקהילה הערבית. 88% מהם בנות. מה זה עושה למי שכן מתנדב? עשינו סקר בקרב אלה שסיימו שירות לאומי. 85% השתלבו במעגל העבודה. החסם העיקרי להשתלבות הוא השפה העברית, לכן הקצינו תקציב לקורסים ללימוד השפה עבור מתנדבים".



על המתנגדים לשירות אומר ג'רבי כי "הם אומרים שיש קשר למשרד הביטחון, שהבנות צריכות ללבוש מדים, שאנחנו מכריחים אותן לצאת מהבית. הכל שקר. שאלתי פעם מנהיגים מהמגזר מה מקור ההתנגדות. אמרו לי שיש להם בעיה עם המילה ‘לאומי'. עניתי שאני לא רואה מישהו מהם מחזיר כסף לביטוח הלאומי, כי המילה הזאת מפריעה לו כל כך".



לשר–שלום ג'רבי חשוב להדגיש שהתפקיד שמילא בשנים האחרונות אינו קשור לפוליטיקה. "אני אומנם לא שמאלני, אבל אני ימני שפוי. דניאל הרשקוביץ, זבולון המר, זבולון אורלב - אלה המודלים שלי", הוא אומר. אם אנחנו רוצים לראות חברה שונה, המקום להתחיל בו הוא השירות הלאומי. זה המקום לצמצם את הפערים. במקום להתנשא, צריך להבין שכל האוכלוסיות יכולות לעשות למען המדינה".



ג'רבי מספר על הגדלת מספר המתנדבים בעלי הצרכים המיוחדים, מ–84 תקנים כאמור ב–2013 ל–1,500. מאחורי המספרים הללו עומדים צעירים וצעירות, אשר משתלבים במסגרת השירות הלאומי, בדומה לבני גילם. "מדובר במגזר מיוחד מאוד, שרבים מחבריו רוצים לשרת בצבא ולצערי צה"ל לא מאפשר להם זאת", הוא מספר. "בשיתוף משרד הרווחה ומשרד הבריאות הגדלנו את מספר המתנדבים. מחקרים הוכיחו שצעירים בעלי צרכים מיוחדים שמתנדבים נהיים בהמשך חייהם יותר יצרניים מאלה שלא. אבל השיקול הוא לא רק כלכלי. הרווח החברתי עצום. מרגש לראות איך הבחורים והבחורות האלה מתחילים את השירות ואיך הם מסיימים. הכלל הוא שמי שנותן - מקבל. את המילה ‘נתן' אפשר לקרוא משני הצדדים".



בתחילת השנה השיקו בשירות הלאומי, בשיתוף עמותת גוונים, מרכז להכוונת צעירים בעלי מוגבלויות לתעסוקה וללימודים. את המוקד מפעילים בוגרי שירות לאומי עם צרכים מיוחדים והוא ממוקם בשדרות.



אוכלוסייה נוספת שג'רבי גאה בשילובה בשירות הלאומי: צעירים בעלי רישום פלילי. לדבריו, יש לו פינה חמה במיוחד בלב עבורם. "אני מכיר אותם ואת הוריהם עוד מהימים שגדלתי בכרמיאל", הוא אומר. "קיבלנו 100 תקנים וכיום מתנדבים 41 עבריינים צעירים לשירות. סגרתי עם נשיא המדינה ועם שרת המשפטים שאלה שיסיימו את השירות, נוכל להגיש עבורם בקשת חנינה, למחיקת הרישום הפלילי. אלה צעדים שתורמים להפיכת החברה שלנו לנעימה יותר".




פינוי מפגינים חרדים נגד הגיוס. בשירות הלאומי לכולם יש מקום. צילום: אבשלום ששוני



לעמוד מול האיומים


המגזר "הנפיץ" ביותר שרשות השירות הלאומי עוסקת בו הוא החרדי. "יכול להיות שזה מה שיפיל את הממשלה", טוען ג'רבי. "זאת אוכלוסייה מאוד מיוחדת. לפני שנכנסתי לתפקיד לא אהבתי אותם, חשבתי שהם אוכלי חינם, אבל במהלך השנים למדתי להכיר מגזר מיוחד במינו. כזה שיש בו ערבות הדדית, שלא מפקירים בו את החלש".



היחסים בין הרשות והעומד בראשה, ג'רבי, לבין המגזר היו סוערים. "כשהתחלתי לעבוד עם חרדים איימו עלי", הוא נזכר. "לא התייחסתי לכך, עד שאיימו על אשתי. הלכתי למשטרה, הנהג שלי התחיל ללכת עם אקדח והיה לי לחצן מצוקה. הכל בגלל קיצונים, שלצערי הורסים את החברה החרדית".


ג'רבי היה גם מושא פשקוויל שפורסם בגנותו. "השר שלום ג'רבי", הוא נקרא בו בטעות. "חורשי רעות הרימו ראש בניסיון לשלב ולחבר בין קודש לחול", הזהיר המסמך.



ג'רבי מסגר את הפשקוויל ותלה אותו במשרדו. בכל זאת, הוא מנסה להבין את מניעי הצעירים החרדים ומזדהה עמם. הוא אף מפתיע ואומר שמגיעה להם תוספת תשלום. "זה מגזר שהתחנך על כך שהצבא מוקצה מחמת מיאוס", ג'רבי מסביר. "מי שיוצא מהישיבה נחשב פחות בחברה החרדית. אני דווקא בדעה שמי שלומד תורה - שימשיך. אני מאמין שהתורה תציל אותנו. אבל מי שלא לומד - שישרת".



לדבריו, הממשלה הציבה לרשות יעד של 2,000 משרתים מהמגזר החרדי כדי לעמוד במכסות בחוק השוויון בנטל. בפועל משרתים כ–1,600 צעירים חרדים, כך שהרשות אינה עומדת ביעדים. ג'רבי מבקש להסביר: "ברגע שהציבו לנו את היעדים אמרתי לראש הממשלה שלא נעמוד בהם. מדוע? כי אותו אברך שמקבל אצלי משכורת של כ–1,700 שקל מקבל בכולל, אם הוא נשאר בו, 2,000 שקל. אם הוא בא לשירות, הפטור שלו במסגרת ‘תורתו אומנותו' פוקע. אם הוא לא יבוא, בגיל 24 יקבל פטור. למה שיבוא אלי? צריך, לדעתי, להמשיך לעודד אותם. אני חושב שכך יש סיכוי שהדברים ישתנו".



אם כן, למה בכל זאת יותר ויותר צעירים חרדים בוחרים ללכת במסלול השירות הלאומי, למרות הקשיים וההפחדות? "משתי סיבות", על פי ג'רבי. "יש ביניהם כאלה שבאמת רוצים להתנדב ולתרום. והם גם מבינים שזה בכל זאת כרטיס כניסה לחברה הישראלית".



כרטיס הכניסה הזה עבור אוכלוסיות מסוימות מעורר פולמוס בקרב אחרות. במהלך כהונתו, וביתר שאת בשנה האחרונה, ניהל ג'רבי מאבק מתוקשר להוצאת ארגון בצלם מרשימת העמותות המאוישות בתקנים של מתנדבי השירות הלאומי. לדבריו, "מהותה של מדינה דמוקרטית היא מגוון דעות. יחד עם זאת, החלטתי לפסול את בצלם שוב לפני חצי שנה, כי בארגון קראו לחיילי צה"ל לסרב פקודה. קראתי להם להגיע לשימוע, אבל בינתיים הם לא באו".



ג'רבי מבקש להדגיש כי מנגד, גם לארגון להבה, שמטרתו "מניעת קשרים בין בנות יהודיות לערבים", הוא סירב להקצות תקנים, למרות בקשתו.



ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים - את היחסים עם כל אלה מסכם ג'רבי כעת, בעודו נמצא בחפיפה עם מחליפו בתפקיד ראש רשות השירות הלאומי, ראובן פינסקי, נציג נוסף של הציונות הדתית, עד לא מכבר ראש אגף תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה. "פעם פוליטיקה הייתה חלום חיי", משתף ג'רבי במחשבותיו על העתיד. "היום היא אפשרות, אבל לא ראשונה במעלה. יש לי כל מיני הצעות. אני עדיין לא יודע. החברה הישראלית מאוד מעניינת אותי, על כל גווניה. במיוחד השסעים בחברה הדתית. אני מקווה מאוד ששם אוכל לתרום".