במסגרת הנתונים שפורסמו אתמול לרגל יום המודעות הבינלאומי למחלת הסוכרת, צויין כי מתוך 550 אלף הישראלים שמתמודדים עם המחלה הזו, ישנם 50 אלף חולים בסוכרת נעורים. 5,000 מהחולים הם ילדים ובני נוער, שעל אף גילם הצעיר כבר מכירים מקרוב את הבירוקרטיה הסבוכה ותומכים במאבק של האגודה הישראלית לסוכרת נעורים, שמבקשת, בין היתר, להנגיש לחולים את מד הסוכר, מרכיב חיוני בטיפול במחלה.



אף שהמכשור לניטור הסוכר בגוף משתכלל עם השנים, אישור כל מכשיר חדש שכזה עלול להימשך שנים ארוכות, ועל רקע זה יש מגמה הולכת וגדלה של חולי סוכרת המנסים לפתור, חלקם בדרכים יצירתיות של ממש, את הבעיה. אחד מהם ללא ספק הוא עדי בר־אילן (17) מרעננה.



הלבלב המלאכותי של עדי בר אילן, צילום: דפי בר אילן
הלבלב המלאכותי של עדי בר אילן, צילום: דפי בר אילן



בר־אילן, תלמיד מגמת מחשבים, החליט לרתום את כישוריו ותחביביו לסוגיה זו, ולפני חודשים ספורים הרכיב בעצמו מערכת לבלב מלאכותי לשימוש עצמי. בר־אילן הינו אחד מ־800 סוכרתיים בכל העולם שבנו מודל עצמי על בסיס דגם משותף באתר אינטרנט בנושא זה.



המערכת, שמותאמת בלעדית לגופו, מהווה תחליף למכשיר הניטור שסיפקה לו קופת החולים, לאחר שאובחן במחלה לפני כשלוש שנים. המערכת עוקבת לבד אחר רמת הסוכר בדם, מבצעת ניטור של ערכי הסוכר על בסיס שינויים מיידיים הנובעים בין היתר מאכילה, תרופות ופעילות גופנית, וכך מורה לו על הכמות המדויקת של האינסולין שעליו להזריק לגופו: "הסוכרת היא מחלה שדורשת הרבה מאוד טיפול עצמי, עד רמת ההחלטות שאני מקבל שעה־שעה, בעיקר בחישוב ותיקון רמת הסוכר", מספר בר־אילן. "המערכת שבניתי נועדה להפחית את כמות ההתעסקות הזאת במהלך היום. כל מה שאני צריך לעשות זה להודיע למערכת שאני אוכל, והיא תעשה את כל שאר העבודה בשבילי. בהתחלה הרופאה לא סמכה על הטכנולוגיה שתעשה את כל ההחלטות בשבילי, אבל שלושה חודשים אחרי שבניתי את המערכת הגעתי אליה. היא הסתכלה על התוצאות והבינה למה זה כל כך שימושי ולמה טרחתי להכין את זה".