"זה עניין של רצון, תשוקה, עבודה קשה וכמובן – עזרה ושיתוף מקולגות". כך מסכמת הילה אוביל־ברנר את המהות של ארגון "יזמיות", שהקימה לפני 18 שנה, ומונה כיום כ־4,000 נשים יזמיות מובילות בתחום הסטארט־אפ. הארגון מהווה נקודת מפגש לנשים המעוניינות לפרוץ בתחום שנשלט עדיין על ידי הגברים.
אוביל־ברנר (43), אם לשלושה (שני ילדים ומיזם) מנהלת תוכנית האקסלרטור של בנק ברקליס ו־Techstars בישראל ועורכת דין במקצועה, הבינה עד מהרה כי עולם המשפטים לא בשבילה: "גיליתי שהאדרנלין בעולם הסטארט־אפים מתאים לי יותר. הקמתי ב־2002, יחד עם לירן בן זוגי, את WhiteSmoke, סטארט־אפ שנגע בעריכה והגהה של טקסטים באנגלית. המוצר שגשג והחברה נסחרת עד היום בישראל".
אוביל־ברנר מספרת על התחושות של אישה יזמית בעולם של גברים: "חוויתי את זה בתחילת הדרך, כשהצלחתי לגייס עשרות מיליוני דולרים למיזם ממשקיעים. זה אגב קרה בזמן שהייתי בהריון. אני מאמינה שלנשים יש המון רצון לעזור אחת לשנייה, אבל יזמיות חוות יותר אתגרים בשטח. גם היום יש התייחסות שונה מצד הגברים והנשים בתחום. כיזמית שנאבקה במשך שנים על מקומה בעולם הגברי, אני שמחה לסייע ליזמיות, והארגון שלנו מעצים ומסייע להן".
אוביל־ברנר מוסיפה כי נשים, גם כיום, עדיין מעדיפות לפנות לתחומים שנחשבים ל"רכים" יותר בעולם הטכנולוגיה, כגון לייף־סטייל, ופחות מתחברות לענפים כמו סייבר, סחר ובינה מלאכותית. המטרה, כך היא מדגישה, היא לשנות עובדה זו גם מצד הקרנות והמוסדות הפיננסיים, באמצעות משקיעות שירצו להשקיע בנשים.
"יש מעט מאוד נשים שמובילות כיום חברות סטארט־אפ, אף שמחקרים הוכיחו שביצוע החברות בהנהגה נשית גבוה לעומת הנהגה גברית. הנזק עצום, אנחנו מפסידים הון אנושי מצוין, נשים מוותרות על היכולות שלהן וברמה החברתית הפערים נותרים גדולים".
טל רובינשטיין (36) היא אחת היזמיות בארגון זה. לפני שנתיים החליטה להקים בעצמה מיזם הנקרא "שופרז", סטארט־אפ מצליח שמבצע עבורכם קניות מחו"ל (כרגע רק משלוחים מניו יורק, אך צפוי להתרחב בעתיד למדינות נוספות). "כאשר אני והשותף שלי היינו בנסיעות עסקים, חברים ביקשו שנביא להם מוצרים", היא משחזרת, "צחקתי שצריך לקרוא לעצמנו שופר במקום אובר, כי אנחנו עושים קניות בשביל אחרים. מאז שהאפליקציה הושקה לפני חצי שנה, אנחנו שולחים מאות חבילות מדי שבוע. זה מאפשר לך לרכוש מחנות בניו יורק באמצעות אדם שנמצא שם פיזית, מצלם את המוצר ומייעץ לך".
רובינשטיין, אם לשלושה, מספרת כי קשה להיכנס לשוק שנשלט בידי גברים. "אני חושב שהאירוע בארץ, שבו השתתפה הקנצלרית אנגלה מרקל ושלא הוזמנו אליו יזמיות נשים, לימד אותנו שאנחנו צריכות לפנות מקום לעצמנו ולא לחכות שהם יעשו זאת עבורנו".
בעקבות הצלחתה, הוזמנה רובינשטיין לדבר באירוע באו"ם לרגל יום האישה היזמית. "לא נותנים בארץ מספיק מקום בתודעה הציבורית לנשים מצליחות בתחום", היא מדגישה, "הילה ו'יזמיות' פותחים לנו דלתות ומעודד התקדמות. אנחנו אומת הסאטרט־אפ, יש פה יזמיות רבות וחבל שאין להן במה".
רובינשטיין הוסיפה כי לא חסרות כיום מודלים לחיקוי בתחום היזמות עבור נשים אך פשוט לא מראים אותן. "הילה למשל היא מודל לחיקוי", היא אומר ומוסיפה כי: הכל זה עניין של מודעות. אני מסתכלת על הבת שלי רותם, היא בת שמונה ורוצה להיות סטארט-אפיסטית כי זה מה שהיא נחשפת אליו בבית. היא מסתובבת עם מחברת המצאות שהיא רושמת בה רעיונות".
רובינשטיין הוסיפה כי לא חסרות כיום מודלים לחיקוי בתחום היזמות עבור נשים אך פשוט לא מראים אותן. "הילה למשל היא מודל לחיקוי", היא אומר ומוסיפה כי: הכל זה עניין של מודעות. אני מסתכלת על הבת שלי רותם, היא בת שמונה ורוצה להיות סטארט-אפיסטית כי זה מה שהיא נחשפת אליו בבית. היא מסתובבת עם מחברת המצאות שהיא רושמת בה רעיונות".
עמדה זו זוכה לחיזוק גם ממנכ"ל מכללת INT עידו גולדמן, שמצביע על מחקר בארה"ב שגילה כי נשים עומדות בראש 9% בלבד מהסטארט־אפים. "כבר הוכח שהאיזון בין גברים לנשים בעולם התעסוקה הוא חיוני, וכי קריירה ומשפחה יכולות ללכת יחד בצורה נהדרת", מדגיש גולדמן, ומוסיף: "חשוב שהחברה והמערכת כולה יתגייסו למען הכוונה של יותר נשים לתחום. המציאות היא שמדובר בתעשייה המתפתחת ביותר בעולם, המובילה ומייצרת את מקצועות העתיד והמתגמלת ביותר כלכלית. אין שום סיבה שנשים לא יהוו חלק משמועתי ממנה ואף יובילו אותה".