גברים מעשנים בשיעור כפול מנשים, נשואים מעשנים פחות מגרושים ורווקים

הסיגריות אחראיות למותם של כ-8,000 ישראלים בשנה, ל-85 אחוזים ממקרי סרטן הריאה בישראל וההימנעות מהן יכולה למנוע תחלואה מ-3,578 ישראלים בשנה. למרות זאת, 22 אחוזים מהישראלים בגילאי 20 ומעלה, כ-1.2 מיליון איש, מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום, כך עולה מדוח שפרסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שמבוסס על הסקר החברתי השנתי שערכה במהלך 2017. במסגרת הסקר, רואיינו בביתם כ-7,300 איש בני 20 ומעלה, כמדגם מייצג ל-5.5 מיליון איש. חוץ מסיגריות, 23 אחוזים (כ-1.3 מילון איש) מעשנים בתדירות כלשהי ובכלל זה גם סיגר, מקטרת ונרגילה. 

מספר המעשנים סיגריה אחת לפחות ביום ירד בשני אחוזים ועומד כיום על 22 אחוזים מהאוכלוסייה. עוד עולה מהנתונים כי גברים מעשנים בשיעור כפול מנשים (30 אחוזים לעומת 15 אחוזים), 26 אחוזים מהערבים מעשנים, לעומת 21 אחוזים מהיהודים. כמו כן, שיעור הגברים המעשנים הוא 48 אחוזים בקרב הערבים, לעומת 26 אחוזים בקרב היהודים. "שיאני" העישון בקרב היהודים, הם אלה המגדירים עצמם מסורתיים - 26 אחוזים, אחריהם החילונים - 22 אחוזים ולבסוף דתיים וחרדים - 11 אחוזים מכל קבוצה.

46 אחוזים מהמעשנים הם מעשנים כבדים יותר, כאשר 36 אחוזים מהם מעשנים 10-20 סיגריות ביום ועשרה אחוזים מעשנים למעלה מ-20 סיגריות ביום. עם זאת, מדובר בירידה מאז 2010, שבה הנתון עמד על 55 אחוזים. מדובר ב-53 אחוזים מהגברים לעומת 32 אחוזים מהנשים, וב-41 אחוזים מהמעשנים היהודים לעומת 64 אחוזים מהמעשנים הערבים.

עוד מסתבר, כי נשואים מעשנים פחות לעומת גרושים - 19 אחוזים ו-31 אחוזים בהתאמה, וכן פחות מאחוז הרווקים המעשנים העומד על 30 אחוזים. בנוסף, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך קטן אחוז המעשנים - 13 אחוזים  מבעלי תעודה אקדמית מעשנים, 23 אחוזים מבעלי תעודה של מוסד על-תיכוני שאינו אקדמי, 26 אחוזים מבעלי תעודת בגרות ו-31 אחוזים מבעלי תעודת סיום תיכון (אך ללא תעודת בגרות). כמו כן, החשיפה לעישון פאסיבי בקרב בעלי תעודת בגרות כתעודה הגבוהה ביותר עומד על 77 אחוזים, לעומת 60 אחוזים מבעלי ההשכלה האקדמית. 

66 אחוזים מבני 20 ומעלה נחשפים לעישון פאסיבי, ממנו מתים כ-800 ישראלים בשנה לפי משרד הבריאות, מדובר בירידה משנת 2010, כאשר אז המספר עמד על 71 אחוזים. 30 אחוזים נחשפים לעיתים קרובות ו-36 אחוזים מדי פעם או לעיתים רחוקות. 19 אחוזים מבני 20 ומעלה נחשפו לעישון של אחרים בבית, 25 אחוזים נחשפו במקום העבודה, 22 אחוזים אצל חברים, 22 אחוזים באירועים ובמקומות סגורים ו-26 אחוזים נחשפו לעישון במקומות ציבוריים פתוחים. נתון זה מתייחס גם למעשנים עצמם, ש-88 אחוזים מהם נחשף לעישון של אחרים, לעומת 60 אחוזים בקרב אלה שאינם מעשנים. 

המגבלה היחידה בדוח היא התיחום לגילאי 20 ומעלה. עם זאת, מהתמונה המצטיירת עולה ש-70 אחוזים המעשנים כיום החלו בכך לפני גיל 20, ו-23 אחוזים לפני גיל 16. גם כאן עולה פער בין גברים לנשים כאשר 27 אחוזים מהגברים החלו לעשן לפני גיל 16, לעומת 17 אחוזים מהנשים, ואילו 27 אחוזים מהגברים התחילו לעשן לאחר גיל 20, לעומת 35 אחוזים מהנשים. זאת ועוד, גיל התחלת העישון יורד עם השנים: שליש מבני 24-20 התחילו לעשן לפני גיל 16, לעומת חמישית מבני 65 ומעלה. כמו כן, הרמה הסוציואקונומית משפיעה על גיל התחלת העישון, כאשר 30 אחוזים מהמעשנים הגרים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית לנפש עד 2,000 שקל התחילו לעשן לפני גיל 16, לעומת 23 אחוזים מהמעשנים הגרים במשקי בית שבהם ההכנסה לנפש גבוהה מכך. 

נתון נוסף הוא שמרבית המעשנים אינם ממהרים להפסיק. 42 אחוזים מעולם לא ניסו להפסיק לעשן, 37 אחוזים ניסו להפסיק בעבר ו-20 אחוזים מהם מנסים היום. 21 אחוזים מבני 64-20 המעשנים מנסים להפסיק לעשן, לעומת 13 אחוזים מבני 65 ומעלה. באופן אירוני, דווקא גברים, שכאמור מעשנים יותר מנשים, מנסים יותר מהן להפסיק - 23 אחוזים מהגברים המעשנים מנסים לעומת 15 אחוזים מהנשים המעשנות ו-50 אחוזים מהנשים המעשנות כלל לא ניסו להפסיק לעשן, לעומת 39 אחוזים מהגברים המעשנים.