הפגנות סוערות שוטפות זה כשבוע את רחבי צרפת. מאות אלפי מפגינים יוצאים אל הרחובות, מקימים מחסומים, סוגרים צירים ראשיים. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, שני אנשים נהרגו ומאות נפצעו. בפריז ניסו ההמונים בסוף השבוע להגיע אל ארמון הנשיאות ואל מקום מגוריו של הנשיא עמנואל מקרון. הסיבה לכל הזעם: עליית המס על הדלק וצמצום כוח הקנייה של הצרפתים, שמצטרפים לכדי תחושה כללית של אזרחי צרפת כי ממשלת מקרון מנותקת מתלאות הקיום שלהם ומחוברת בעיקר לאינטרסים של בעלי ההון. אזרחי ישראל, לעומת זאת, ממשיכים לשאת בעול בשתיקה מדכאת.
 
החברה הצרפתית היא חברה בעלת שורשים מהפכניים. לא צריך להרחיק עד למאה ה־18 כדי ללמוד על כך. ממהומות הסטודנטים ב־1968 ועד ימינו, אם בימים של שקט יחסי ואם בימים שבהם איומי טרור תופסים את מרכז סדר היום, אזרחי צרפת אינם שוכחים שהשלטון חייב לדאוג לחיים עצמם. פעם אחר פעם הם יוצאים אל הרחובות, עומדים לילות כימים מול בנייני השלטון, משביתים מוקדי משק מרכזיים, צועדים בהמוניהם ומתעמתים עם המשטרה במחאה על תנאי תעסוקה, יוקר מחיה, רפורמות בפנסיה ועוד. 
 
החברה הישראלית נודעה בעבר במעורבות הפוליטית הגבוהה של אזרחיה. עם התפרקותה של מדיניות הרווחה, התעצמות המגמות הקפיטליסטיות, התרחבות הפערים החברתיים והיחלשותו של מעמד הביניים - הפכו האזרחים במידה רבה אדישים לקשיי המחיה. המחאה החברתית של 2011 התמסמסה; לפיד ומפלגתו הקפיטליסטית הצליחו לתפוס באמצעותה גל גבוה לכנסת וסייעו לה למות מות נשיקה. 
 

כיום ניתן לצפות באזרחי ישראל עומדים שעות בפקקים בדרכם אל העבודה ובחזרה, או ממתינים בשמש קופחת או בגשם סוער לתחבורה ציבורית בלתי יעילה. מהעומס בדרכים, עוברים הישראלים אל העומס בחדרי המיון, אל ההמתנה הבלתי נסבלת לבדיקות קריטיות לחייהם או אל התורים הנצחיים לרישום למעונות עם שכר לימוד הגיוני. הדירה הפכה חלום רחוק עבור רבים מהם, כמו גם השאיפה לפנסיה סבירה. חלקם הגדול יודע כבר בגיל 40 כי קצבת הזקנה המצפה להם לא תספיק לקיום בכבוד. ועדיין, למרות כל אלו, הישראלים אדישים. 
 
השיח הביטחוני הפך אמצעי זול בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן ושר החינוך שהתקפל נפתלי בנט, לקידום אינטרסים פוליטיים קטנים. הם עושים בו שימוש ציני להפחדת הציבור תוך שתילת רמיזות למלחמה קרבה. בחסותו הם ממשיכים לפעול נגד האינטרס הציבורי. רק אתמול פורסם כי במקום מלגות לסטודנטים, יעביר משרד החינוך 25 מיליון שקלים לגרעינים תורניים ולעמותות אורתודוקסיות. זאת בהמשך לקיצוץ הרוחבי שהוטל לאחרונה על כל משרדי הממשלה, ללא תעדוף מטרות חברתיות ותוך קיצוץ 100 מיליון שקלים מתקציב הבריאות. אבל הישראלים נאלמים דום. מחאות תוססות נרשמו בסוף השבוע האחרון רק בתורים לבלאק פריידי.
 
המפגינים בצרפת לובשים אפודים זוהרים שנמצאים בכל רכב על מנת להבליט את מחאתם. אלו אותם אפודים שבישראל מזוהים עם הסיבוב, שעבר בשקט יחסי, שעשתה בזמנו חברת לובינג על הישראלים כשדאגה שהחוק שחוקק בהקשרם (בהובלתו של ח”כ גלעד ארדן) יחייב את הסוג הספציפי שמיטיב עם לקוחותיה. האירוניה במיטבה.