לנשיאים אמריקאים יש לפעמים נטייה להקדים ולהכריז על ניצחון גם כשאין כזה. כך הנשיא גורג' וו. בוש לבש מעיל טייסים והכריז "המשימה הושלמה", רק כדי לשקוע למחרת עמוק־עמוק בבוץ העיראקי, וכך הנשיא טראמפ בנאום לאומה שלו בינואר 2018 כשהכריז על ניצחון על דאע"ש. 

המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים היוקרתי בוושינגטון, מכון מחקר שאיננו מזוהה עם צד זה או אחר בפוליטיקה האמריקאית, פרסם בימים אלה מחקר הקובע שמספר הטרוריסטים הסונים הפעילים בעולם היום, בעיקר מדאע"ש ואל־קאעידה, גדול פי ארבעה ממספרם ערב פיגועי 11 בספטמבר 2001 במגדלי התאומים. לפי המחקר, כ־230 אלף טרוריסטים ג'יהאדיסטים מפוזרים בפינות שונות של העולם, רובם באפגניסטן, בפקיסטן, בסוריה ובמערב אפריקה.

לראיה, בשבת האחרונה, למשל, התחוללו במאלי קרבות בין כוחות צבא צרפתיים לאנשי אל־קאעידה שבהם נהרגו 30 טרוריסטים. השטח הגיאוגרפי שנמצא בשליטת ארגונים אלה אומנם הצטמצם ומארגון המדינה האסלאמית נותרו רק איים אחדים ומצומצמים, אבל המערב, כלומר ארצות הברית ובעלות בריתה, לא הצליח להתמודד כראוי עם האתגרים האידיאולוגיים והמעשיים שארגונים אלה מציבים בפניו ועם הצלחותיהם בגיוס משאבים ומתנדבים חדשים לשורותיהם. ככל שהוכו בשדה הקרב בסוריה, בעיראק ובמקומות אחרים מספרם גדל, ושיטות הפעולה שלהם הותאמו למציאות החדשה, שאחת מהן היא פגיעה באזרחים שלווים, לרבות אמריקאים הן בתוך ארצות הברית והן מחוץ לגבולותיה. 

פרק אחר במחקר מצביע על ההתקדמות הרבה שחלה בשימוש הטרוריסטים בעזרים טכנולוגיים מתקדמים, כולל רחפנים חמושים, מחשבים ותקשורת מוצפנת, נגד שיטות הלחימה הצבאיות השגרתיות של בעלות הברית. מכאן עובר המחקר להשלכות ולמסקנות הרחבות יותר, ובנוסף להמלצה לזרז ולשפר את שיקום האזורים ששוחררו משלטון דאע"ש בסוריה ובעיראק. המחקר מזהיר שכוונת ממשל טראמפ לצמצם את הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון ובאפריקה מעניקה יתרון משמעותי לארגונים הג'יהאדיסטים. מבחינה זו, יש הקבלה מסוימת בין הנשיא אובמה שמדיניותו ל"העברת הציר" בזמנו מהמזרח התיכון לדרום־מזרח אסיה הקלה על חדירת רוסיה ואיראן למזרח התיכון - לנשיא טראמפ וכוונתו לצמצם את הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון, שעלולה לסייע לשיקום כוחם של ארגוני הטרור. 
 
אובמה. צילום: AFP
אובמה. צילום: AFP


המכון הנ"ל אינו גוף המחקר היחיד שעסק באחרונה באיומי הטרור האסלאמיסטי, ומוסד מחקר מקצועי אחר שמושבו בניו יורק קובע שחרף הצלחות מסוימות, תוצאות המאבק נגד הטרור לכל היותר מעורבות, ואף רמטכ"ל ארצות הברית, הגנרל ג'וזף דנפורד, הודה בדבריו בוועידת ביטחון שנערכה בשבוע שעבר בקנדה שהמאבק בארגוני הטרור רחוק מלהסתיים. המחקרים הנ"ל מתרכזים באיום הטרור הסלאפי הסוני, נוסח דאע"ש, אל־קאעידה וספיחיהם, ואינם נוגעים לטרור השיעי בהנחייתה, בהכוונתה ובהפעלתה של איראן - שהגם שקיים ניגוד ביניהם מסיבות דתיות ואחרות, שניהם חותרים להשתלטות האסלאם על העולם, כל אחד בנוסח שלו. אגב, חרף הניגודים ביניהם, בעניין עזה, למשל, הם משתפים פעולה. דווקא את הטרור השיעי יהיה קל יותר למגר אם וכאשר ייכרת ראש הנחש בטהרן, מפני שהוא יותר ממוסד ופועל פחות ביוזמות וביצועים מקומיים מהטרור הסוני. 


הנשיא לשעבר אובמה נהג לזלזל בסכנת הטרור (ובוודאי שלא הסכים לכנותו "אסלאמי") ואפילו הסתייג מהשם "מלחמה בטרור", תוך שהוא ציין את מיעוטן של הפגיעות המעשיות באמריקה. טראמפ, לעומתו, בהחלט רואה בטרור איום על אורח חייהם של אזרחי ארצות הברית, אך לפעמים אינו מקפיד דיו על הגבולות בין התייחסות עניינית לנושא לצדדיו הפוליטיים. הדבר הזה פועל לטובת הטרוריסטים, שהאיום מהם הוא אכן אמיתי וגובר: כאמור, 230 אלף ג'יהאדיסטים המפוזרים ברחבי תבל הם עובדה שאי אפשר לזלזל בה. 
הכותב כיהן פעמיים כשגריר ישראל בארצות הברית.