הקואליציה הצרה, המונה 61 ח"כים בלבד, ממשיכה להתמודד כל יום עם המציאות החדשה, המקשה עליה לקדם חוקים בטווח הקצר, ולשרוד – בטווח הרחוק יותר. שר החינוך נפתלי בנט העריך הבוקר (רביעי) כי הממשלה הצרה לא תאריך ימים. "הקואליציה אכן רעועה. ברגע שליברמן עזב את הממשלה הוא גזר את גסיסתה. הניחוש שלי, בחודש מאי יהיו בחירות. הממשלה עבדה בצורה טובה לדעתי בהרבה מאוד תחומים. אבל בסוף כל דבר טוב צריך בחירות", אמר בנט.



עוד טען בנט, כי "חוק גדעון סער" גורם לנזק לקואליציה. "אני חושב שזה דבר מאוד נכון לקדם את כל החוקים האידיאולוגיים, מה ששיבש את הכל זה שראש הממשלה רוצה לקדם את חוק סער. הממשלה צריכה להעביר חוקים שמקדמים את האג'נדה הימנית. בפועל תוקעים אותם בגלל חוק עם ממדים פרסונליים".



על דברים אלה של בנט, הגיב לאחר מכן יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם בטוויטר: "אתה ממשיך לחבל ביציבות הממשלה. להזכירך הימין זה לא טאבו של הבית היהודי. הליכוד היא המפלגה היחידה שתומכת ללא עוררין בכל החוקים הלאומיים וחבריה מתחשבים בכל דרישה המקובלת על כל מרכיבי הקואליציה. לא היה מצב שעצרנו חקיקה אחת המקובלת על כל מרכיבי הקואליציה במשמרת שלי".



על האלוף יאיר גולן, שביקר אותו בחריפות ב-103FM וטען כי הוא "מסוכן לצה"ל", אמר בנט: "כאלוף שמבקר את הדרג המדיני הוא ראוי לנזיפה. גם האלוף גולן ביטא בלבול מוסרי עמוק. כשאלוף צה"ל משווה את ישראל למשטר הנאצי, זה בדיוק מה שאני מדבר עליו. אנחנו צריכים לחזור לימים שהכל מאוד ברור: יש אויבי שרוצה להרוג אותנו ואנחנו צריכים להרוג את האויב. דיברתי על הפצ"ר כדימוי לעודף משפטיזציה. אני יכול לקבוע שבלא מעט מקרים כולל בצוק איתן כבלנו את עצמנו וזה גרם לתוצאות מאוד קשות. לו היינו מפילים את המבנים מהם ירו על חיילי גולני בסג'עייה, חלקם היו מתהלכים בינינו היום".



בנוגע לביקורת של השר יואב גלנט עליו, אמר בנט: "אני מכבד את כל חברי בקבינט וכל אחד יבוא עם הרקורד שלו לבוחר ונישפט על ידי הציבור. לא מעניין אותי התיק אל השינוי. בחינוך שינינו את כיוון הספינה באופן דרמטי". 



כאמור, אחרי שספגה שלשום מפלה כאשר שרת התרבות מירי רגב (הליכוד), לא הצליחה לגייס רוב לחוק הדגל שלה, “נאמנות בתרבות", ממשיכה הקואליציה להתמודד עם שורה של אתגרים ומכשולים. המכשול הראשון שעליה להתגבר עליו הוא חוק הגיוס. אמש נודע שבשל החשש שהחוק לא יאושר בקואליציה השברירית, תבקש המדינה מבג"ץ ארכה של ארבעה חודשים נוספים כדי לחוקק אותו. בישיבת הממשלה טען היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שאין אפשרות להגיש בקשת ארכה נוספת. ראש הממשלה קיבל את דבריו ואמר כי אין טעם לבקש. אולם, שרת המשפטים איילת שקד שכנעה אותם שאין מניעה משפטית להגיש את בקשת ההארכה, והצעתה התקבלה.
 
המריבה בנוגע לחוק החלה לאחר שבג"ץ ביטל את חוק הגיוס הקודם, שבית המשפט הגדיר לא שוויוני. לאחר שחוק הגיוס החדש עבר בקריאה ראשונה, על אף התנגדות החרדים לנוסח של משרד הביטחון, ביקשה הממשלה ביולי האחרון ארכה של שבעה חודשים - עד פברואר, וזאת במקום המועד שנקבע בהחלטת בג"ץ, ספטמבר 2018. בג"ץ קיבל חלקית את בקשת הממשלה ואישר את דחיית הליכי החקיקה עד דצמבר, כלומר - בעוד פחות משבוע.
הממשלה עשויה להעביר את חוק הגיוס החדש, על אף התנגדות החרדים, בתמיכתן של מפלגות האופוזיציה, שכבר הודיעו על נכונותן לתמוך בו. אולם, ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש שכשיעבור חוק זה, יפרשו המפלגות החרדיות מהממשלה, ויובילו את ישראל לבחירות חדשות. 
 
בד בבד, בליכוד כאמור ממשיכים לנסות להעביר את “חוק גדעון סער", וגם כאן צפויים קשיים. אמש הגיש יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) מחדש את התיקון לחוק יסוד הממשלה, שמטרתו לחייב את נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש מפלגה בלבד. הצעת החוק נולדה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו סבר כי השר לשעבר גדעון סער ונשיא המדינה ראובן ריבלין מנסים להביא לכך שהנשיא יטיל על סער את מלאכת הרכבת הממשלה ולא על נתניהו שיעמוד בראש הליכוד. סער הכחיש זאת בתוקף וכן גם ריבלין, שפירסם הודעה חריפה וחריגה בעקבות הפרסום. למרות מאמצי הליכוד לחוקק את החוק, יצוין שגם בלעדיו, מעולם לא הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה על מי שאינו ראש מפלגה.
 
יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, אינו מתנגד לחוק הקובע שהרכבת הממשלה תוטל על ראש מפלגה. עם זאת, העריכו גורמים בקואליציה אמש כי מכיוון שהחוק אינו מוזכר בהסכמים הקואליציוניים, לא מן הנמנע שגם במקרה זה, כמו עם “נאמנות בתרבות", כחלון יאפשר חופש הצבעה לחברי הכנסת בסיעתו, שחלקם אינם שלמים עם המהלכים להצרת סמכויותיו של נשיא המדינה.
 
בינתיים האופוזיציה ממשיכה לאתגר את הקואליציה. במליאה צפויה לעלות היום להצבעה הצעת חוק המבקשת לבטל את “חוק המרכולים" שקידמו ש"ס ושר הפנים אריה דרעי. על פי “חוק המרכולים" הועברו לשר הפנים הסמכויות לשנות חוקי עזר עירוניים ובכך למנוע פתיחת מרכולים בשבת במתחמי הערים.