עזבו אתכם עכשיו מעונה שלמה של רגעי מתח למסך העולה, מהביקורת הקשוחה של אסף אמדורסקי, מהדמעות המרגשות של קרן פלס, מהלוקים הססגונים של סטטיק ובן אל או מאסי עזר שמצליח כל פעם מחדש לשעשע ואת הצופים, כי כבר יש לנו נציגה לאירוויזיון 2019. ואם מאיה בוסקילה לא תצא כמנצחת העונה עם סיכויים גדולים להביא לנו דאבל ניצחון באירוויזיון כמו אז בשנת 1979-1978, ההפסד הוא רק שלנו.



בואו נחזור אחורה בזמן לשנת 2003. מאיה בוסקילה היא השם הכי חם בתעשיית המוזיקה הישראלית, עם "יש בלבי כינור". היא כובשת את הבמות ברחבי הארץ, מככבת במיטב המצעדים בתחנות הרדיו, חורכת את המסך בכל תוכניות האירוח, מככבת בסרט הקולנוע "ימים של אהבה", זוכה בתארי כבוד כמו זמרת השנה, כובשת את במות ה"פסטיגל" ומופעי החנוכה. היא המדונה הישראלית, שמביאה איתה משב רוח מרענן לנציגות הנשית במוזיקה הישראלית ומצליחה להמציא את עצמה כל פעם מחדש. עם יכולות ווקאליות ששייכות רק לזמרות סול, זמרות נשמה שעוד לא חווינו כאן בישראל, ועם שואו מהפנט ונוכחות על הבמה מצליחה בוסקילה בלי שורט קאטס של תוכניות ריאלטי, לנסוק גבוה גבוה. וכולם יודעים שזה רק עניין של זמן עד שהזמרת עם הקול הגדול תכבוש גם את הזירה הבינלאומית.





באותה שנה בדיוק, 2003 ,עולה שירי מימון האנונימית על במת כוכב נולד ומגיעה למקום השני והמכובד של הריאליטי המוזיקלי. שנתיים לאחר מכן היא משיקה את אלבום הבכורה שלה ומייצגת אותנו באירוויזיון ישראל. הדרך עד ההצלחה המסחררת בברודווי הייתה רצופה בהישגים מרשימים. 


עכשיו היוצרות התהפכו. עומדת אחת הזמרות הטובות שהכירה התעשייה שלנו ונשפטת על ידי מי שסומנה במהלך השנים כמתחרה חזקה שלה, שירי מימון. לא בכדי לא הופתעתי כשכל השופטים השתפכו מהתרגשות מהביצוע המרטיט של בוסקילה בעוד מימון נותרה מבולבלת ואדישה.

נדרשת תעוזה גדולה מצד בוסקילה להבין שכוכבים יש רק בשמיים, להותיר את האגו מאחור, וללכת אחרי החלום שמתחולל בה מאז ומתמיד לייצג אותנו באירוויזיון. זה לא פשוט לעמוד לשיפוט מול המתחרה או מול צמד הכוכבים סטטיק ובן אל שאפילו עוד לא למדו לבגרויות כשבוסקילה עלתה לקבל את תואר זמרת השנה עם תסרוקת האפרו הבלתי נשכחת שגנבה את כל ההצגה. ואמש היא עשתה זאת בגדול. בחינניות ובצניעות היא עמדה לחוצה מול תגובות השופטים והתרגשה כמו אחרונת המתמודדים האנונימיים. בינינו לבין עצמנו, בוסקילה משאירה אבק לכל אחד מהשופטים שישבו שם אמש.



היה מרגש לראות את קרן פלס, שהפגינה קולגיאליות אמיתית ופירגנה מכל קרביה. כמו גם את ססטיק ובן אל שהביטו בה בכבוד ובהערצה. נראה כי המקום בגמר הגדול רק ממתין לבוסקילה החל מהאודישן הראשון. אני לא רואה מצב שהיא לא תעבור בגלל השופטים. לא בכדי נפתח הפרק אמש בשיחות בין הראל סקעת לשירי מימון על הזכייה שלהם במקום השני, שמביאה לעתים הצלחה גדולה יותר מהמקום הראשון (רמז למה שצפוי לקרות לבוסקילה בכוכב הבא לאירוויזיון, אם לא תצא כמנצחת).

מאיה בוסקילה היא זמרת ענקית ופרפורמית גדולה, אבל לפני הכל היא אמיצה. היא מכירה מספיק טוב את התעשייה בשביל לדעת איך מביאים קאמבק מפואר. תמיד היו לה "ביצים" גדולות שתאמו לקול הגדול שלה, ובמקום לשבת על כס השיפוט, כי שם מקומה, היא עומדת כעת לשיפוטם של הקולגות שלה. אז למה בעצם היא עושה זאת, ומה המחיר שתאלץ לשלם במידה ולא תזכה במקום הראשון בעוד מתחרה אנונימי חסר ניסיון על הבמה יצליח לגבור עליה?



כך או כך בוסקילה כבר ניצחה, איך שלא תסתכלו על זה, אין שום תסריט של הפסד, כי בזכות הכוכב הבא לאירוויזיון היא נחשפת לקהל צעיר וחדש שצופה בריאליטי. היא ניצחה כבר כשבחרה להתמודד וניגשה באומץ רב לתוכנית ריאליטי כי זאת הדרך היחידה להגיע לאירוויזיון. היא ניצחה, כי זכתה כבר על האודישן הראשון להערכה עצומה מקולגות בתעשייה ולאהבת הקהל.