1. במערכת הביטחון בישראל, ובמיוחד בקהילת המודיעין, יש אכזבה מכך שצבא מצרים מתקשה להביס את דאעש בחצי האי סיני. האכזבה נובעת בעיקר מהעובדה שאף על פי שהצבא ושירותי המודיעין המצריים זוכים בשנים האחרונות לסיוע רב מגורמי ביון מערביים, ולפי פרסומים זרים גם מאלה של ישראל, הם לא מצליחים לעמוד במשימה.
בתחילת השנה שמעתי מפי כמה בכירים בקהילת המודיעין הערכות שמצרים תדביר עד סוף 2018 את נגע הטרור בסיני. זה כבר כנראה לא יקרה. למשטרו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי היו הישגים רבים השנה בפעולותיו נגד תאי הטרור של דאעש, המרוכזים בעיקר בצפון חצי האי, באזורים שבין רפיח, שייח' זווייד לאל־עריש. מספר הפיגועים שביצעו הטרוריסטים ירד באופן משמעותי, ובראשית הקיץ החולף היה נדמה שהערכת הבכירים במודיעין הישראלי תתממש.
תחושה זו התחזקה לאחר שכוחותיו של גנרל ח'ליפה הפטר, השליט של מזרח לוב, עצרו והסגירו למצרים את הישאם אל־אשמאווי, שנחשב לאחד הטרוריסטים המסוכנים ביותר שפעלו בשנים האחרונות במדינה. אל־אשמאווי היה קצין בכיר בכוחות המיוחדים של הצבא המצרי, עד שערק ממנו ב־2012 והצטרף ל"אנסר בית אל־מקדס", שפעל בסיני. הארגון, שהיו לו מאפיינים ג'יהאדיסטיים, היה אחראי למרבית הפיגועים בחצי האי וגם הוציא אל הפועל כמה מתקפות במצרים עצמה.
בנובמבר 2014, כשארגון "המדינה האסלאמית" היה בשיא עוצמתו ושלט בשטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, נשבעו מנהיגי אנסר בית אל־מקדס אמונים למנהיגו, ה"ח'ליף" אבו בכר אל־בגדדי. הארגון החליף את שמו ל"ווילאיאת סיני" (מחוז סיני) של "המדינה האסלאמית".
אגב, בניגוד לדיווחים שמקורם בעיקר במודיעין הרוסי ובכמה כלי תקשורת במערב, הידיעות על מותו של אל־בגדדי בן ה־45 היו מוקדמות מדי, והוא ככל הנראה עודנו בחיים. בכיר בדאעש שנעצר לפני כמה חודשים במבצע מודיעיני מוצלח של עיראק, טורקיה וארה"ב, סיפר באוגוסט 2018 לעיתון "וול סטריט ג'ורנל" על פגישה שהייתה לו ולבכירים נוספים עם מנהיגם. לדברי הבכיר, אסמעיל אל־עיטאווי, שעצור בעיראק, הם נפגשו עם אל־בגדדי במאי 2017 במקום מסתור, ככל הנראה בגבול סוריה־עיראק, ומצאו אותו "כחוש, חולני", וניכר שמצב בריאותו קשה. שירותי המודיעין של עיראק, ארה"ב, איראן, סוריה ורוסיה ניסו לא מעט פעמים לחסל את אל־בגדדי, ואפשר שהוא נפצע פעם או פעמיים, אך שרד את המרדפים והתקיפות.
עד שנעצר והוסגר למצרים, נחשב אל־ אשמאווי למתכנן הנועז ביותר של פיגועי הטרור בסיני, שכוונו נגד כוחות הביטחון המצריים ונגד אזרחים. הניסיון הצבאי הרב שלו תורגם למבצעי טרור מתוחכמים ביותר. הארגון כמעט הצליח להתנקש בחייו של שר ההגנה המצרי במהלך ביקור בסיני. הטיל ששוגר פגע במסוקו שהיה על הקרקע, זמן מה לאחר שירד ממנו. הפיגוע המזוויע ביותר שיזם אל־אשמאווי היה בנובמבר 2017, כשהטרוריסטים הרגו כ־300 מתפללים בתפילת יום שישי במסגד בביר אל־עבד בצפון סיני.
בעקבות הפיגוע הכריז הנשיא א־סיסי (שוב) מלחמת חורמה בארגון הטרור. הנשיא הנחה את ארגוני הביון המצריים לעשות הכל כדי לשים קץ לקבוצת מחוז סיני. שתי סוכנויות ביון אמונות על מלאכה זו. המודיעין הכללי בפיקודו של גנרל עבאס כאמל, שנפגש עם עמיתיו מישראל, והמודיעין הצבאי בפיקודו של גנרל מוחמד אל־שאחאט. שניהם מוכרים היטב לבכירי צה"ל ולקהילת המודיעין. כאמל גם מעורב מאוד בסיוע לישראל להשיג הפסקות אש ולהסדיר הסכם ארוך טווח עם חמאס. הוא שוקד גם על המאמצים להביא להסכם פיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית, שיוביל כמעט לבטח להסכם עם ישראל ולכמה שנות שקט בדרום.
בעקבות הנחיית הנשיא, שני ארגוני הביון הפשילו שרוולים, ויחד עמם הצבא היה נחוש יותר ואף אכזרי. ואכן היה נראה שכוחות הביטחון המצריים משיגים הישגים נאים במלחמה. הם שיפרו את יכולות איסוף המודיעין שלהם, הצליחו להחדיר סוכנים לרשתות הטרור ובהסכמת ישראל הכניסו כוחות מתוגברים לחצי האי. הסכמה זו דרושה, משום שלפי נספחיו של הסכם השלום מ־1979 בין שתי המדינות, רשאי צבא מצרים לקיים נוכחות מוגבלת בסיני. הגבלות אלה חלות על מספר החיילים, הטנקים וכלי הרכב המשוריינים, ובעיקר כלי טיס.
למאמץ המלחמתי של מצרים בטרור התגייסו קהילות המודיעין של ארה"ב (ה־CIA וה־NSA), הביון הצרפתי, ה־MI6 הבריטי, ה־BND הגרמני, ולפי פרסומים לא מעטים בחוץ לארץ, גם כל קהילת המודיעין של ישראל: אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן), השב"כ שמפעיל חטיבה העוסקת בסיני, המוסד וחיל האוויר.
הכותרת של פרסום בעלון המידע הצרפתי "אינטליג'נס און ליין" החודש (נובמבר 2018) הייתה "למרות הסיוע הרב מישראל, מצרים עדיין מתקשה בסיני". בידיעה נכתב כי על אף המתקפה המתמשכת של צבא מצרים והתיאום עם ישראל, עדיין יש בסיני כאלפיים פעילי טרור. כפי שכבר דווח במדור בעבר, פעילי הטרור, הבדואים המקומיים, קיבלו תגבורת מלוחמי דאעש זרים שנמלטו משדות הקטל של סוריה ועיראק, שבה ספגו תבוסות צורבות ביותר.
כביטוי למצוקה ההולכת וגוברת, הגיע שוב לפני כשבועיים שר ההגנה המצרי מוחמד זכי לביקור אצל כוחותיו. מטרתו הייתה לבחון מקרוב את מבצעי המודיעין ותוכניות הקרב, ולעודד את המורל של כוחות הביטחון.
"במשך כשלוש שנים כל קהילת המודיעין של ישראל, כולל המוסד ויחידה 8200 של אמ"ן, עבדה קשה כדי לסייע לעמיתיהם המצרים", נכתב במאמר בעלון המידע הצרפתי, "8200 סיפקה חלק ניכר מיירוטי התשדורת בסיני. חיל האוויר הישראלי, כולל מל"טים, נתבקשו באורח מואץ על ידי מצרים לפגוע במטרות של ג'יהאדיסטים בצפון סיני". אך כאמור, בחודשים האחרונים המציאות טופחת על פני המאמץ המצרי, שמלווה גם בניסיונות לספק תעסוקה ולצמצם את הפיתוי הכספי לבדואים להצטרף למעגל הטרור. אך כנראה שלא נעשה מספיק, וחצי האי עדיין רוחש טרור.
# # #
לישראל יש כמה וכמה סיבות טובות לסייע בהדברת הטרור בסיני. ראשית, מצרים היא בת ברית אסטרטגית וציר חשוב במה שראש הממשלה בנימין נתניהו מכנה "הברית הסונית". הכוונה היא למערך שמנסה לבלום את השפעת איראן במזרח התיכון ולהחלישה.
במסגרת הברית הסונית מתקיימים מגעים, רובם חשאיים, אך אחדים גלויים, עם מדינות ערביות נוספות ובהן ירדן, ולפי פרסומים זרים גם עם אבו דאבי, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין, סודן ועוד. מגעים אלה, לפי אותם פרסומים, מאפשרים לחברות הייטק, סייבר ונשק ישראליות למכור לחלק מהמדינות ציוד כמו תוכנות למעקב מודיעיני, מל"טים ועוד.
סיבה נוספת להתגייסות למאמץ המצרי היא הרצון המובן של ישראל לשמור על שקט בגבול הארוך, ולקיים יחסי שכנות טובים. עד לפני כמה שנים היה הגבול חדיר למתקפות טרוריסטים של חמאס או ג'יהאדיסטים שהגיעו מסיני, להברחות סמים (שנמשכות מעת לעת) ולסחר בבני אדם: נשים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט מאפריקה (שנפסק, בזכות הקמת הגדר).
הסיבה השלישית היא חמאס ורצועת עזה. פעילי הטרור בסיני קיימו קשרים הדוקים מאוד עם חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגונים סלפים קטנים ברצועה. הם הבריחו להם נשק (במנהרות) ואמצעי לחימה עיקריים, ובתמורה זכו להדרכה צבאית ולאשפוז של פצועים בבתי חולים בעזה. חלק ניכר מהנשק הגיע מלוב, שם נבזזו מחסני הצבא לאחר הפלת משטרו של מועמר קדאפי ב־2012.
מסלול ההברחות מלוב החליף את הנתיב הקודם, שהחל באיראן ונמשך דרך סודן לעזה, ונחסם בזכות פעולות משולבות בים האדום ובסודן שיוחסו לחיל הים, חיל האוויר והמודיעין הישראלי. מה שתרם עוד יותר להתייבשותו של ערוץ ההברחות היה הנחישות של מצרים לסכל את הברחות הנשק בשטחה, והעובדה שסודן זנחה את הקשר שלה עם איראן והצטרפה למדינות הסוניות ששלחו כוחות צבא למלחמה בתימן.
בנוסף לכל הצעדים האלה, לפי "אינטליג'נס און ליין", "שירותי המודיעין של ישראל יצרו גם קשר ישיר עם גנרל ח'ליפה הפטר, לשם החלפת מידע מודיעיני".
2. בשנות ה־60 טבע מפקד חיל האוויר עזר ויצמן את הססמה השחצנית "הטובים לטיס". הוא ביקש להביא לחיל האוויר את המוכשרים והמבריקים בבני הנוער, ואין ספק כי הצליח. חיל האוויר (יחד עם המודיעין) היה הגורם המכריע שהביא לניצחון הצבאי המזהיר במלחמת ששת הימים, הפך לחיל מאוד אטרקטיבי, והוא ממשיך להיות בלי ספק מהטובים בעולם.
במקביל, במרוצת השנים, דורות חדשים של מפקדים בחיל וגם האווירה הציבורית והמציאות החברתית, חוללו שינוי בתרבות הארגונית שלו ובהתנהלות טייסיו. הם הפכו לפחות יהירים וצנועים. אבל נראה שבכל זאת פה ושם נותרו בחיל האוויר קנים של יוהרה והתנשאות.
החודש ביקרה בישראל משלחת של צבא וייטנאם, בראשות סגן מפקד חיל האוויר, האחראי גם על מערך ההגנה האווירית. מטרת הביקור הייתה רכישת שלושה מכ"מים חדשים נוסף על השלושה שכבר נרכשו בעבר מתוצרת אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית. וייטנאם, כפי שדווח כאן בחודשים האחרונים, הופכת לשוק חשוב עבור תעשיות הנשק של ישראל.
במהלך הביקור הוסדר למפקד הווייטנאמי, שדרגתו היא מייג'ור ג'נרל (אלוף), סיור במטה חיל האוויר בקריה בתל אביב. להפתעתו ולהפתעת מלוויו, את פניו קיבל סגן אלוף, ואחר כך הוא אמור היה לשמוע סקירה מפיה של סמלת. הגנרל הווייטנאמי נעלב ועזב את המטה. למרבה המזל, עלבונו לא גרר את ביטול העסקה.
בקשה לתגובה נשלחה מבעוד מועד לדובר צה״ל. הדובר הודה כי בטעות היא נפלה לספאם. מדובר צה"ל נמסר לאחר סגירת הגיליון:הפרטים בכתבה אינם נכונים וצר לנו כי נכתבו ללא בדיקה מקדימה של העובדות. מדובר בביקור בהובלת התעשיות האוויריות, אשר לאור הבנת חשיבותו נענה חיל האוויר לבקשה לקיים במסגרתו ביקור בחיל וזאת על אף שהתרחש בעיצומו של הסבב האחרון בעזה. במסגרת הביקור התקיימה סקירה מפיו של סגן אלוף בחיל האוויר ומפיה של קצינה נוספת המשרתת גם היא בחיל. בניגוד לנטען, הקצין נשאר עד לסוף הסקירות של שני הקצינים ולא קם ועזב באמצע כמתואר.
התעשייה האווירית סרבה להגיב.