אין צורך להדביק לו עלילות גבורה וששון קרב מיותר ולא משום שאיננו כזה. תפקיד הרמטכ"ל כיום הוא להכין את הצבא למלחמה ולבנות מוטיבציה, אבל בעיקר להימנע מקרבות מיותרים, ממבצעים חסרי תוחלת ומיוזמות התקפיות לצורכי יחסי ציבור. כל אלה הם פועל יוצא של פוליטיקה עקומה ואידיאולוגיה מעוותת.
הבעיה מספר אחת של הצבא היא שצה"ל לא נלחם זה שנים כצבא אלא פועל כז'נדרמריה אלימה בשטחים. אפילו לבנון הראשונה והשנייה, או חומת מגן וסבבי הלחימה ברצועה, אינם נופלים בהגדרה של מלחמה טוטאלית. בטח לא "מערכה", כמו שנהוג להדביק לקולות העולים מרעמי שרשראות ומטוסים. אין כיום שום איום קיומי על מדינת ישראל, ורק מדיניות חסרת אחריות של הקואליציה הלאומנית דתית עשויה לגרור אותנו לסבב דמים. אני לא יודע מאיזו מלחמה חושש ראש הממשלה בשבוע הקרוב, אבל אני יודע ממי הציבור אמור לחשוש - מראש ממשלה ושר ביטחון שכפוף לרבנים.
הבעיה של כוכבי היא הבעיה של גדי איזנקוט: ממשלה שמסרבת לכל הסדר מחשש לפגיעה בהתנחלויות, ממשלה שדוחה, תרתי משמע, את תוכנית טראמפ, ממשיכה ללחוץ על הפלסטינים ומשמרת מתיחות נפיצה וחיכוך אלים קבוע. וזוהי הסיבה שגם לכוכבי אין ברירה אלא לנהל את המב"ם (מלחמות בלי מטרה). חוכמת המלחמות הקטנות היא ההימנעות מהיגררות למלחמה גדולה ומיותרת, וזוהי הצלחתו הגדולה של איזנקוט. בתקווה שלא יקלקל את השורה בחודש שנותר לו במבצעון לטובת שר הביטחון החדש.
החלחול המוסרי
בגדול, הרמטכ"ל אמור להיות מפקד הצבא נטו, מפורום מטכ"ל עד אחרון הטוראים, אבל הוא חייב להיות גם פוליטיקאי (כדי להתמודד עם קבינט מסורס מבוהל ותוקפני) ואפילו מדינאי, כדי לכלכל את הפעילות הצבאית כך שלא תחריב סופית את מעמדה המדיני של ישראל בעולם. באשר למעמדה המוסרי של החברה הישראלית, הרמטכ"ל הוא האיש שמייצג את כלי המשחית, וכשהם מופעלים באורח לא מידתי, הוא גם המשחית המוסרי. לכוכבי יש בעניין הזה משנה סדורה שהיא אומנם סוג של תירוץ, אבל בהתחשב בעובדה שחלקים גדולים בחברה הישראלית אפילו לא טורחים לתרץ כשל מוסרי או סתם ירי בערבי בשל היותו ערבי - כוכבי בהחלט ראוי להקשבה.
בראיון לפני עשר שנים אמר: "צבא מוסרי, כמו אדם, זה ארגון שמתאמץ כל הזמן להיות מוסרי. אבל גם אנשים מוסריים יכולים לחטוא. השאלה היא מה הרוח הכללית. מהניסיון שלי, מדובר בצבא שהסוגיה הזו כל הזמן על סדר יומו. האם לאורך כל חמש השנים האחרונות שאלות המוסר היו כל הזמן באותה עוצמה? לא בטוח".
ד"ר ניב גורדון, מרצה לפילוסופיה שהיה מורהו של כוכבי (זה שכוכבי למד פילוסופיה לא הופך אותו ל"פילוסוף", כפי שמדביקים לו), האשים אותו בפשעי מלחמה משום שניהל פעולת חיסול מחבלים במחנה הפליטים בלאטה בשכם. בתגובה כתב לו כוכבי: "עלי לממש את חובתי כלפי שלושה ציוויי מוסר: חובתי המוסרית כלפי חיילי, חובתי המוסרית כבן אנוש וחובתי המוסרית כלפי אזרחי מדינת ישראל! כל עוד אני אדם ומונחות על כתפי דרגות קצין בצה"ל, אמשיך לעמוד במרכז המשולש, לא אוותר על אף צלע, ואפעל ללא לאות לחיבור שלוש הצלעות. ובסופו של יום נישאר לבד, אני, חובותי ומצפוני".
כוכבי צודק בהבחנה שלו, אבל הג'וב שלו הוא לא ללהטט בפילוסופיה מעשית, כפי שכתב לגורדון, אלא לעצור לפני המדרון החלקלק, שם הפילוסופיה המעשית מיוצגת על ידי בנט, אלאור אזריה ורבני ההדתה.
האתגר של כוכבי הוא לגרום לכך שהאמירה המוסרית שלו תחלחל כלפי מטה, לקרקעית, שם חיילים של צבא ההגנה לישראל מעלימים עין ממעשיהם של הקוזקים של אלוהים או הופכים בעצמם לקוזקים. קוראים לזה מנהיגות. האתגר כלפי מעלה הוא להחזיר את המוטיבציה לשרת אצל צעירים שחושבים שמדיניות הממשלה מסכנת את החופש שלהם ואפילו את הקיום שלהם. קוראים לזה כנות.
התהליך עצמו של בחירת הרמטכ"ל חשף מציאות בעייתית, ידועה ומחייבת טיפול. ניצן אלון ויאיר גולן יצאו מהמשחק עקב לחץ רבני השטחים. אלון בן דוד (ערוץ עשר, "מעריב") שם את האצבע על הנקודה האמיתית בקמפיין ההשחרה של גולן, והיא לאיים על שכבת הקצונה הבכירה בהמשך דרכה בצה"ל ולהפחיד אותה. המטרה של המשחירים היא לעצב את ה"מטכ"ל שלנו".
אליקים לבנון, רבה של אלון מורה, אמר בגלוי (ערוץ 7) מה שאומרים מרבית רבני ההתנחלויות: "אין לי ספק שבעתיד צה"ל ינוהל בידי קצינים דתיים, עד לרמטכ"ל דתי, רמטכ"ל שיהיה חדור באמת פנימית". ע"ע האמת הפנימית של תא"ל וינטר, שהיה מזכירו הצבאי של שר הביטחון ונשאר בצה"ל בגלל השתדלות הלובי המתנחלי שדוחף את אנשיו לעמדות הכרעה.
על פניו אין רע בגאוות יחידה. קיבוצניקים, אתיופים, מזרחים, או תל אביבים אמורים בצדק להתגאות ברמטכ"ל ובאלופים "שלהם" בדיוק כמו מתנחלים מושבניקים וג'ינג'ים. הבעיה של רבני המתנחלים היא שהרמטכ"ל שלהם הוא רק חוליה בשרשרת שתכבול את מדינת ישראל באזיקי מדינת הלכה, ובמלחמות נצח ישראל לא משקר. הוא עצמו, נצח ישראל, רק תובע את ליטרת הדם שלו.