כשרק הכרנו היא כבר הייתה שם, האלימות, אלא שאז עוד לא הבחנתי בה. אחרי שהתחתנו הגיעה גם ההתעללות הפיזית והיא נשארה עד שהצלחתי לברוח. בניסיון הראשון הוא הצליח להחזיר אותי בחיזורים ובהבטחות, התרככתי ושבתי הביתה. השנים עברו, נולדו לי עוד שני ילדים והאלימות המשיכה. אני רציתי שהדברים ישתנו ואפילו שכנעתי אותו ללכת לטיפול זוגי, אבל בטיפול שתקתי. לא יכולתי לספר על האלימות, בכל פגישה ופגישה הוא היה מנחה אותי בדרך על מה מותר לי לדבר ועל מה אסור, ומה שלא היה צריך לצאת החוצה נשאר אצלי בפנים. המטפלת חשבה שאנחנו עוד זוג נורמטיבי עם בעיות של זוגות נורמטיביים.
ואז הגיעה שבת אחת קשה במיוחד. ערב לפני כן הוא הניח את המשקפיים שלו על המקרר ובבוקר החליט שהוא לא מוצא אותם. הוא העמיד את כולנו על הרגלים בצרחות, מעיף כלים ובגדים מהארונות ב"חיפוש" אחר משקפיו. כשסיים לצעוק עלי, כשסיים למשוך לי בשערות ולירוק בפני הוא פשוט נגש למקרר, לקח את משקפיו, ובדרך החוצה אמר שהוא מצפה כי כשישוב בעוד שעתיים וחצי הבית יהיה נקי ומסודר לקראתו. המשקפיים היו סתם תירוץ.
למחרת כבר לא הצלחתי לעצור את הדמעות, ישבתי בעבודה ובכיתי. החלטתי להתקשר למטפלת הזוגית ולבקש ממנה פגישה אישית והיא הסכימה. שם כבר לא יכולתי להתאפק והאמת יצאה לאור. המטפלת, שהייתה גם פקידת סעד, יצרה קשר עם עמותת 'בת מלך' וכך, הגעתי למקלט לנשים מוכות. בהתחלה אמרו לי שכרגע אין מקום אבל אני ידעתי שראש השנה מתקרב, ואת תקופת החגים לא אוכל עוד להעביר איתו בבית, אם לא תהיה לי ברירה אצא לרחוב. ארבעה ימים לפני ראש השנה התפנה לי ולילדי מקום וברחתי מהבית. שבעה חודשים הייתי שם ולפני שבע שנים יצאתי עם ילדי לדרך חדשה.
אמנם הוא כבר לא יכול להתקרב אלי, אבל הוא ממשיך להתעלל בי בכל דרך שהוא יכול. הוא עושה זאת בשלט רחוק, אם זה כלכלית דרך המזונות שהוא לא משלם כבר שנים, או נפשית באמצעות המסרים שהוא מעביר לילדים. אני צריכה לשמור על כבודי וחירותי 24 שעות ביממה בזמן שהוא הופך את עצמו לקורבן. הנה אימא עברה תהליך שיקום, היא מתמודדת והיא חזקה, והוא נותר מאחור, לא מעריכים אותו, לא אוהבים אותו. וזה לא משנה שאני צריכה לקרוע את עצמי בשתי עבודות כדי לשרוד, כדי לפרנס את הילדים. היוצרות מתהפכות והוא הופך לנרדף, זה המסר שהוא מעביר לילדים וכך הוא ממשיך את המעגל האלים.
הגיע הזמן לעצור את זה. הגיעה העת לטפל בגברים אלימים שמסתובבים חופשי, מצפצפים על חוקי המדינה וממשיכים לפעול באלימות כלפי הנשים שברחו מהם בכל דרך אפשרית. אנשים חושבים שמי שסובל מאלימות הן רק האוכלוסיות המוחלשות, שזה לא קורה בקרב האוכלוסיות החזקות, זה לא נכון. האלימות נגד נשים נמצאת בכל מקום, אבל באוכלוסיות החזקות הבושה גדולה יותר ולנשים דרכים מתוחכמות יותר להסתיר את המציאות בה הן חיות. עכשיו כולם מדברים על אלימות נגד נשים כי זה הפך לפוליטי, אבל המודעות לא באמת כל כך גדולה, רק כשהאוכלוסיות החזקות יתחילו להציף את הבעיה באופן גלוי, רק כשבכל תיכון יהיו שיעורים והרצאות שמתמקדות באלימות נגד נשים, רק אז הנושא יצליח להגיע למודעות מספקת ורק אז יכול לקרות שינוי אמיתי.
היום אני צועקת את הצעקה של הבת שלי, של כל נערה לפני שידוך, של כל חיילת, כולן צריכות להבין מהי אלימות, איך מזהים אותה ולמה מגיע להן אחרת. בעיני זו שליחות.
עמותת 'בת מלך' מעניקה סיוע לנשים דתיות וחרדיות הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן למקלט לנשים מוכות. העמותה מפעילה קו חם שמספרו 1-800-292-333. הקו פועל 24 שעות ביממה ומאויש על-ידי עובדות סוציאליות ועורכות דין מנוסות.