יש לנו עכשיו אתנחתה קצרה מול חמאס, פחות שומעים את המושג "הסדרה", אבל כל העת הזירה מוצפת ברעיונות איך לטפל בבעיה של רצועת עזה. כולם מזכירים לי את הסיפור הנדוש על אותו פרופסור נכבד מאוקספורד, שהתייצב בזמן מלחמת העולם הראשונה בפני ועדת האדמירליות הבריטית על מנת לייעץ מה לעשות נגד הצוללות הגרמניות הקטלניות. "אתם צריכים ליצור ואקום במים באזור שבו עלולות להימצא הצוללות, ואז הן יתגלו ותוכלו להשמידן", הסביר אותו פרופסור ברוב חשיבות. האדמירלים נדהמו מהרעיון הנפלא. "איך עושים זאת", הם שאלו בהתפעלות. "זאת כבר בעיה שלכם", הוא השיב להם.
 
בכל רעיון, המבריק ביותר, קבור הכלב ביכולת הביצוע שלו, ביישום שלו, ב"איך" עושים זאת, כאן ועכשיו או בעתיד הקרוב הנראה לעין. אז הנה לקט רעיונות "מבריקים" מהזמן האחרון.

הרעיון הראשון הוא לעשות שלום עם איראן ואז בעיית עזה תיפתר מעצמה. זאת לא בדיחה; אלה דברים של מושל רצועת עזה בעבר בראיון ארוך במוסף "מעריב".  כלומר, רעיון של מומחה לנושא עזה.


הרעיון השני, אף הוא של מושל לשעבר של רצועת עזה, אף הוא בראיון: הוא ועוד מזרחן ידוע רוצים להיפגש עם ראש חמאס ברצועה, יחיא סנואר, על מנת למצוא עמו פתרון. וזאת למה? כי להערכתו, חמאס הגיע עכשיו לבשלות לעשות הסדר, כמו שאש"ף הגיע לבשלות בשנות ה־90 של המאה שעברה. בלי להיכנס לבחינת הבשלות, משום מה זה מזכיר לי פוליטיקאים שהתרברבו שרק ייתנו להם להיכנס לחדר לבד עם אבו עלא או עם מישהו אחר והם (או הן) סוגרים עמו את העניין. הם (הן) אכן נכנסו, אך לא סגרו.

הרעיון השלישי הוא שצריך לפתוח בדיאלוג מדיני עם הרשות הפלסטינית, כי "הדרך היחידה לרגיעה ארוכת טווח בעזה עוברת במוקטעה". בעלי הרעיון היפה הזה לא מסבירים איך  הרשות הפלסטינית תעשה זאת. תסלק את חמאס? תפרקו מנשקו? תקנה את לב הציבור העזתי שיתקומם? ישנם כמובן כאלה שממליצים שצה"ל יכבוש את עזה, ישמיד את חמאס ויקרא לאבו מאזן על מנת שייקח לידיו את הרצועה ויביא רגיעה לעוטף עזה. טירוף.

הרעיון הרביעי הוא "פתרון מדיני לפי חזון שתי מדינות ומתוך ראייה רחבה של הזירה".  הנוסחה הזאת הפכה חביבה, ראיתיה במאמר של שלושה כותבים
נכבדים (ראשי תנועת "עתיד כחול לבן"), בשלטי מחאה שונים ("רק פתרון מדיני") ובאמירות של פוליטיקאים. מה זה בדיוק? איך עושים זאת? בעלי הרעיון לא מסבירים. יש להם כנראה נוסחת קסם סודית, או שהם חוזים שחמאס יעבור מטמורפוזה: יוותר על האידיאולוגיה הדתית־לאומית הקיצונית שלו ועל האינטרס העליון שלו - התעצמות צבאית. אולי כדאי שהם ישאלו את עצמם מדוע המערב לא הציע לדעא"ש פתרון מדיני. התשובה: כי זה חסר תכלית. הוא הדין בחמאס.

לדעתי יש אסטרטגיה לממשלות ישראל מאז שהשתלט חמאס על הרצועה. יכולים לא להסכים לה, או להתלונן שאין בכלל לממשלה אסטרטגיה, אבל עיקרה הוא: לא הכרעת חמאס אלא הרתעתו והשגת רגיעה בגבול באמצעות השילוב של מתן אספירין (זכויות דיג ומעברים פתוחים) ומכות נבוט חזקות. הבעיה הנוכחית: מכת הנבוט האחרונה הייתה חלשה מדי. אבל לא יחסרו בעתיד הזדמנויות לתקן זאת.