ההגדרה של העיתונות ככלב השמירה של הדמוקרטיה שחוקה כמעט כמו ההגדרה של הכלב כידידו הנאמן של האדם. בשנים האחרונות היו כמה וכמה כלבי שמירה שהוכיחו שהם מפריכים את הקלישאה. כאלו הם אותם הרוטוויילרים והפיטבולים שלא רק שלא הגנו על בעליהם ובני משפחתם, אלא אף התנפלו עליהם ופגעו בהם אנושות. פני העיתונות כפני הכלב. מכלב שמירה של הדמוקרטיה, היא הפכה לכלב שמירה מסוכן, המאיים בשיניו על הדמוקרטיה עצמה.
הכמיהה האובססיבית של מובילי דעת הקהל בישראל להפיל את ממשלת הליכוד גוברת כל העת. היא הרבה יותר גלויה. הרבה יותר בוטה. הרבה יותר חצופה. הרבה יותר נעדרת גבולות. אט־אט גם עיתונאים המקפידים על שמירת אמות מידה מקצועיות הופכים ללהקת כלבי פרא מקציפי ריר, הפועלים בטירוף כשניחוח הבחירות עולה באפם.
בישורת האחרונה, לקראת ההתייחדות התקופתית של עם ישראל עם ערימת הפתקים מאחורי הפרגוד, כללי המשחק משתנים. מסיכות מושלכות בקפידה אקולוגית אל מכלי המחזור, ומחסניות דיו בצבע צהוב־רעל נשלפות. מי שחושב שהתיאור הזה מוגזם מוזמן להקשיב לבעלי הדבר, לנחתומים המעידים בפתיחות יוצאת דופן על עיסתם.
בשוך התזזית ושקיעת ערפל הקרב על לבו של הבוחר, הם חוזרים להיות עיתונאים לרגע קט, ואז בפרץ נדיב של גילוי לב או חשבון נפש למירוק המצפון מגיעה ההתערטלות הפומבית. למשך הפוגה קלה ביותר מתבצעת הרמת מסך מעל האינטרסים האישיים, המאוויים הפוליטיים והשימוש לרעה בכוח העיתונאי להגשמת אידיאולוגיה פרטית בהחלט.
עיתונות אובייקטיבית? תשכחו מזה. על פי אמות המידה של הניו ג'ורנליזם, עיתונאים לא רק שאינם יכולים לגלות אובייקטיביות, הם אינם צריכים לגלות אובייקטיביות. עליהם להילחם עבור הערכים שהם מאמינים בהם. במצב נורמלי יש עדיין מרחק רב בין עיתונות מוטה לעיתונות מטעם, בין עיתונות אידיאולוגית לעיתונות מגויסת ובין עיתונות סובייקטיבית לעיתונות לא הוגנת. לא אצלנו.
כך, למשל, שיתפה אותנו שלי יחימוביץ' באמירה שהתקשורת לא רוצה את נתניהו ותעבוד נגדו. עורכת החדשות בתאגיד כאן, טלי בן עובדיה, החרתה החזיקה אחריה. ציטוט: "אני לא חושבת שיש מנהיג בעולם, באירופה, באמריקה, שזוכה לעיתונות כל כך תוקפנית וחוקרנית כמו נתניהו". רזי ברקאי חידד והוסיף: "חלק מהתקשורת הישראלית קשרה קשר נגד נתניהו". את מבט־העל סיפק אלדד יניב: "בבחירות האחרונות המסה המרכזית של התקשורת הישראלית ניסתה לבצע שטיפת מוח חסרת תקדים כדי לסלק את נתניהו מהשלטון". את הווידוי המעניין מכולם תרם דווקא רביב דרוקר: "עשו כל מה שהיה במסגרת מרחב הלגיטימיות העיתונאית ולפעמים חצו אותו כדי שנתניהו לא יהיה בשלטון".
כך אמרו, ופתחו לנו חריץ הצצה אל הקמפיין הפוליטי של העיתונות הנובחת והנושכת, דקה לאחר שהשיירה של הבחירות עברה. מסכנים. שוב נכזבה התקווה, וחרף מאמצי התקשורת המגויסת, הקמפיין המסית ועתיר המימון של V15, השידוך המתוקשר לעייפה עם ציפי לבני והסקרים שנועדו ליצור סחף - העם, כמו חבורת בבונים עיקשים, לא הצטרף לחגיגה.
שתפו בכל הכוח
האם שינתה העיתונות את דרכיה? האם לאחר ההתערטלות הפומבית וההכאה על החטא מעוררת האמפתיה, הופקו לקחים? ברור שכן. אלא שהלקחים שהופקו לא היו הלקחים המתבקשים. זה לא שמישהו באמת קיבל החלטה שמעתה והלאה תישמרנה גם לקראת הבחירות אמות המידה המקצועיות, שחרף הרצון העז להיפטר מנתניהו, ישאירו את העיתונות בתחומי הלגיטימיות, האיזון התקשורתי והאתיקה.
הלקח שנלמד הלך כמובן אל הכיוונים ההפוכים. החבורה המתערטלת לא שינתה את טעמה. לא נרשמה חזרה בתשובה. לא נעשה ניסיון להחזיר את העיתונות לפרופורציות. הבון טון החדש הוא שמה שלא הלך בכוח, ילך ביותר כוח. בכל המישורים.
במישור הפוליטי, ידחפו לאיחוד כוחות. בעקבות ההצלחה היחסית של השידוך הרצוג־לבני, ינסו לרבע את הגלגל. הכוונה להנהגה מרובעת הקרויה "גלגל": גנץ־לפיד־גבאי־לבני. המכבש התקשורתי ידחף לכיוון של איחוד כל האגואים יחד תחת מטרייה אחת. מה הסיכויים שזה יקרה? היות שקשה להעריך, לתקשורת יש גם Plan B.
לכן, במקביל מכינים את האופציה המשפטית. דרך הפעלת לחץ על הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד נתניהו. זוהי עמדה קדמית של הקמפיין התקשורתי. אם לא יוגש כתב אישום, הרוטוויילרים ינסו לשסע את מקבלי ההחלטות במשרד המשפטים. אם יוחלט על הגשת כתב אישום, או אז יעבור הקמפיין התקשורתי לשלב הבא: להבטחת התפטרותו של נתניהו אף על פי שהחוק אינו מחייב זאת.
הם יירו בכל התותחים. ימנפו כל הפגנה. יחזיקו את הסיפור חי ויגמדו פליטות פה מסגירות כמו זו של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מבל"ד, שאמר מעל דוכן הכנסת לחבריו בשמאל "הרי אתם יודעים שנתניהו לא עבריין". כל התבטאות מאזנת, עובדה השופכת אור אחר על האישומים, או תגובה ישירה של נתניהו - יזכו במקרה הטוב לאזכור שולי ובמקרה הרע לחרם תקשורתי מוחלט.
כך נהגו שלוש מערכות החדשות בטלוויזיה כשנמנעו מלשדר בשידור חי את תגובת נתניהו על המלצת המשטרה להעמידו לדין בשל קבלת שוחד בתיק 4000 (בזק). תגובתו שודרה במלואה רק בערוץ 20.
התקשורת פועלת באופן לא מאורגן למען מטרה מאוד ברורה. לא צריך לקיים פגישות חשאיות בין עורכים ומו"לים כדי לפעול בצורה אחידה לקידום הפלת נתניהו. לא צריך לתאם עמדות (אם כי ייתכן שלפרקים גם זה נעשה). מספיק שמאן דהוא מעלה רעיון או כיוון חדש שעשוי להפוך לאיל הניגוח שיפרוץ את החומה ויפיל את הממשלה וכל כלבי האשמורת מתעוררים לפעולה.
כמו בהתניה פבלובית הם משחיזים ציפורניים וחושפים שיניים. הם צובעים בגוון פלילי התנהלויות שאינן פליליות, או שלמצער, לא נחשבו לכאלה עד היום. כך, למשל, מטפטוף תקשורתי הבא להסביר מדוע קבלת כיסוי תקשורתי חיובי היא מוצר עובר לסוחר, שוחד של ממש, זה הפך לבליץ. הכל כשר כדי להפליל את נתניהו בתיקי 2000 ו־4000 וכל המרבה להעביר את המסר בערוץ התקשורת העומד לרשותו - הרי זה משובח.
הדברים הגיעו מזמן לידי אבסורד. שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית פשוט חצו את הסף. מאבירי הדמוקרטיה הם הפכו לגורם המאיים על קיומה. מכלבי שמירה הם הפכו לכלבים מוכי כלבת. לו היה לדמוקרטיה פה - לבטח הייתה מזדעקת לומר: "רק שמור אותי משומרי, ומאויבי אשמר בעצמי".