ראש המטה הכללי של צה"ל, רא"ל גדי איזנקוט, דיבר הבוקר (ראשון) באירוע לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין שחק ז"ל, שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה. איזנקוט, שמסיים את תפקידו בעוד שלושה שבועות, תיאר את המצב הביטחוני במזרח התיכון בשנים האחרונות, ואת האיומים המרכזיים על ישראל. בפתח דבריו התייחס איזנקוט להחלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להסיג את הכוחות האמריקאים מסוריה ואפגניסטן: "זה אירוע משמעותי, אך לא צריך להפריז בו", אמר הרמטכ"ל, "צה"ל פעל עצמאית במשך שנים. כך היה בארבע השנים האחרונות, עם נוכחות אמריקאית ורוסית". עוד אמר הרמטכ"ל, כי השהייה הרוסית מסוף 2015 בסוריה יצרה מצב חדש וחייבה שיח לבניית מנגנון מניעת חיכוך. אני כרמטכ"ל הרגשתי שיש הבנה לצרכים הביטחוניים שלנו. המנגנון למניעת חיכוך אפשר לישראל לפעול על פי האינטרסים שלנו". 

על פי איזנקוט, האיראנים תכננו לבסס קו מוצבים קדמי ברמת הגולן, כאשר מספר הלוחמים המזוהים עם הצירי השיעי היה אמור למנות מעל 100 אלף לוחמים. "היום יש כבר 20 אלך לוחמי חיזבאללה ומיליציות שיעיות מעיראק, אפגניסטן ופקיסטן ואלפי יועצים איראנים. טהרן ביססה יכולת יבשתית, ימית ואווירית ברמת הגולן".
בתגובה, אומר איזנקוט, ישראל בנתה אופרציה שהוצגה לממשלה ואושרה. "במשך שנתיים פלוס פעלנו מול היכולות של איראן על מנת לסכל את אותה יוזמה התקפית ולמנוע את ההתבססות האיראנית, להקטין את הכוח שנמצא שם להרחיק יכולות למנוע יצירת כוח שיפגע בישראל ברמת הגולן".

"סיכלנו משמעותית את התוכניות של חיזבאללה"

הרמטכ"ל התייחס גם לאיום בגבול הלבנון, ששב ועלה לכותרות עם חשיפת מנהרות הטרור של חיזבאללה: "סיכלנו בשנים האחרונות משמעותית את תוכניות ויכולת ההתקפה של חיזבאללה על מדינת ישראל". הוא כיוון גם לתוכנית הטילים המדויקים של חיזבאללה: "לחיזבאללה יש מסת נשק ורצון להגיע ליכולת דיוק בטילים. המאמץ שלנו בא לידי ביטוי במאות תקיפות של מאות מטרות בסוריה, בעיקר במעבר ללבנון, על מנת למנוע את הגעת היכולת הזו לידי הארגון השיעי. איזנקוט התייחס לתקיפת מפעלי אמל"ח בסוריה, "שמשלבים תשתית סורית, כסף איראני ויכולת של ארגון חיזבאללה". 
 
על הסוגיה הפלסטינית, אמר איזנקוט כי את מערכת הביטחון מעסיקה שנים ההבחנה בין רצועת עזה לגדה המערבית. לדבריו, לאחר מבצע צוק איתן, התהוותה מציאות מורכבת. "יחד עם השינוי במרץ השנה - צעדות השיבה וטרור בלוני התבערה - והתמודדות ביו"ש, שם צה"ל הוא גם הריבון וגם הממונה על הביטחון - מדובר באתגר שמשול לקרחון גדול שחלקו גלוי לציבור, אבל בחלק הנסתר לעין פועלים באיום האיראני הרב ממדי ושל חיזבאללה.

"אחרי רצח הזוג הנקין החל טרור שהיה חדש עבורנו שהתחיל במקביל גם בעוד מקומות בעולם - טרור השראה של צעירים וצעירות שלרובם אין תיקים פליליים", הסביר הרמטכ"ל. "הם מבצעים פיגועים עם סכינים, נשק מאולתר ורכב. זה יכול להתפתח לאינתיפאדה שלישית - כשהשד יוצא מהבקבוק לוקח 6-5 שנים להחזירו חזרה. הרמטכ"ל ענה לביקורת של ראשי המתנחלים, שקראו לאחר פיגועים להפריד צירים בין ישראלים לפלסטינים, ואמר כי זו גישה מוטעית.

"חמאס נכשל בהשגת מטרותיו"

לגבי רצועת עזה, אמר הרמטכ"ל, כי המציאות בה מורכבת. "אחרי צוק איתן חמאס והג'יהאד האסלאמי נפגעו משמעותית, אך לא ניתן להרתיע ארגונים ומדינות להתעצם קונבציונלית. אני לא מכיר דוגמה היסטורית שידעה לאכוף בכוח מניעת התעצמות מסוימת ופה יש מציאות מורכבת שאנחנו מנסים לעצור אותה ולמנוע התעצמות של חמאס. אנחנו עושים פעולות לעצור העברת אמל"ח מתקדם לרצועה, פוגעים משמעותית ביכולת הייצור והתעצמות. בארבע השנים האחרונות פגענו ב-800 מטרות, שכלאחת מהן זו מפקדה, מוצב תת קרקעי או אתר ייצור. פגענו משמעותית ביכולת שלהם". 

על צעדות השיבה אמר הרמטכ"ל כי חמאס נקלע למצוקה בעקבות ההחלטות של הרשות הפלסטינית, שדחקו אותו לפינה. "להבנתי הם נכשלו בהשגת המטרות שלהם, למרות שהם ערערו את תחושת הביטחון של תושבי העוטף", אמר איזנקוט. הרמטכ"ל התייחס גם לדיון הציבורי על יציאה לפעולה גדולה ברצועת עזה. "בחרנו בדפוס של גמול וענישה חמורה ומניעת קריסה הומניטארית. היו הישגים, אבל ישראל ספגה נזק תדמיתי בעיקר באיך שההרתעה השתקפה".
 
עוד אמר הרמטכ"ל, כי המציאות בעוטף עזה רחוקה מלהיות מעולה, אבל בשנים האחרונות לא נהרג שם אף אזרח ונהרגו שני חיילים, ואילו בצד השני שילמו מחירים כבדים. "אני מודע לכך שאנחנו כצבא בחודשים האחרונים לא סיפקנו תחושת ביטחון טובה. לא ביטחון מקסימלי", אמר איזנקוט. "אומרים שההתרעה קרסה. במציאות זה מורכב. הרתעה לא נבנית ביום ולא נופלת ביום, לוקח שנים לבסס אותה. אני חושב שלמדינה יש הרתעה כלפי הסביבה גם בהקרנת הכוח ואיך נתפסים על ידי האויבים. זה קורה מהבנה שלהם את העליונות שלנו בים, ביבשה ובמרחב בקיברנטי כשאנחנו פועלים בסוריה ומול חיזבאללה. אנחנו חווים את זה ביו"ש וברצועה גם הג'יהאד העולמי ודאעש מבינים את זה. הם חנו על הגדרות ונפגעו. התרומה הישראלית להבסת דאעש גדולה ממה שהעין הישראלית רואה".

"המאזן הביטחוני בסוף 2018 משופר, אבל נפיץ"

לדברי הרמטכ"ל, "בסוף 18 המאזן הביטחוני משופר מאוד יחד עם ההבנה שהנפיצות גדולה מאוד גם ברצועה, גם ביו"ש, גם בחזית הלבנונית וגם בחזית הסורית שפעלנו בה בשנים האחרונות ובחודשים שעברו מאז התקרית מטוס בלי פרסומים - מתוך הבנה שזה תורם לביטחון. האתגר הגדול ביותר הוא להמשיך להרתיע מתוך יוזמה, לפעול בצורה שמבליטה את העליונות הצבאית שלנו", הוסיף.  
 
"כמובן שזה מחייב אותנו להימצא במוכנות גבוהה מאוד, עשינו מאמצים לשיפור המוכנות", התייחס איזנקוט לדיון הציבורי על מוכנות צבא היבשה למלחמה. "צהל צבא גדול מאוד, בעיקר כשמחברים לו את כוחות המילואים. יש עלויות גדולות להחזיק צבא בסדר גודל כזה בכוחות היבשה במוכנות גבוהה. נבחרה גישה מוכנות דיפרנציאלית. ועדת חוץ וביטחון מאששת את זה, אבל לא הייתי צריך את זה כדי לדעת את מצב הצבא".